שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יש לך עסק עם ערבים?
    זה ששמעתם על חמיס אבולעפיה, לא אומר שיש לכם מושג קלוש על הכלכלה הערבית בישראל
    כמה מכם שמעו על בדעי וסובחי טנוס? מי מכיר את חברת ב.ס.ט ייזום ובנייה בע"מ? האם השם סלימאן דיאב מצלצל מוכר? קראתם פעם על תמים יאסין? חברת אובק גז? לא אסתכן יותר מדי, אם אניח שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית.

     

    כדי לספק תחילה את סקרנותכם הטבעית, אגלה כי מדובר בחברות אנשי עסקים ערבים-ישראלים בכירים. הם ועוד רבים אחרים מחזיקים בנכסים רבים ומנהלים עסקים בסדר גודל ארצי לפחות, אך נעדרים מכותרות העיתונות הכלכלית, כאילו מדובר בריק או במידע שאינו קשור לתחומי הסיקור שלה. לא, זה שאתם יודעים מי זה חמיס אבולעפיה, לא אומר שאתם מכירים את הכלכלה הערבית בישראל.

     

    סביר שאתם יודעים על דירת החלומות שקנתה לאחרונה שרי אריסון בתל-אביב. לא יהיה זה הימור מנותק מהמציאות להניח שיש לכם מושג כללי על ההסתבכות של אליעזר פישמן בטורקיה, המכירה של חברת ישקר לוורן באפט, או מלחמתו של ארקדי גאידמק על דעת הקהל בארץ. בה במידה, סביר להניח שאין לכם מושג קלוש בנושא הכלכלה הערבית בישראל. יש דבר כזה? מיהם הבכירים המושכים בחוטים? על אלו סכומים מדובר? דומה שמסך אפל חוצץ בין הנתונים, שדרך אגב, אינם בבחינת חומר מסווג והם גלויים לכל המתעניין - לבין צרכני התקשורת, המשקיעים והיזמים.

     

    כמה לא מפתיע. התקשורת הישראלית השטחית, המעדיפה לעסוק בעצמה ובזוטות מרחבי הכדור, אדישה גם לנעשה במגזר הערבי ולהשפעותיו על הכלכלה הארצית. קל יותר לטפל בהודעות לתקשורת, הנוחתות מדי יום ביומו על שולחן המערכת בתל-אביב, מאשר לשלוח כתב לנצרת, טייבה, בקה אל-גרביה או יפו - שומו שמיים. למה להתאמץ ולדבר ישירות עם תעשיין או משקיע ערבי, כאשר מכונות יחסי הציבור המשומנות של הטייקונים היהודים דואגות ליצירת אווירה תקשורתית אוהדת ולאתנן כזה או אחר במקרה חירום?

     

    אם כבר מוזכרים ערבים בעיתונות הכלכלית, הרי שיהיה זה על תקן הידיעה האזוטרית היומית: "מיליארדר סעודי רכש לעצמו אי פרטי". אין לטעות. לא מדובר פה בסדר יום המוכתב על-ידי השקפה גזענית. מדובר בסך הכל בעצלנות ובחובבנות מחד, ובעובדה שאיש העסקים הערבי המצוי אינו תואם את הדימוי התקשורתי הנפוץ לאזרחים הערביים בישראל, מאידך. אלו מופיעים בתקשורת כאיום או כקורבן: בין כמאיימים על הסדר החברתי ועל שלום מדינת ישראל או כקורבנות עוני ואבטלה.

     

    חייבים

    להיות הוגנים - לא קל להכיר את הכלכלה הערבית. בין השחקנים המרכזיים בשוק, יש מעט מאוד חברות ציבוריות שהדו"חות הכספיים שלהן פתוחים לכל. אין זה מוגזם גם לטעון שישנם מי שמרוויח מהערפול הזה. אפשר גם לטעון כי בעלי העסקים עצמם לא משחקים את כללי המשחק, אינם מתחככים באנשים הנכונים ולא משקיעים ביחסי ציבור. עם זאת, אין בכך די על מנת להסביר את השתיקה הרועמת ביחס לחמישית מהמדינה.

     

    בואו ניקח לדוגמה את ארצות-הברית, מושא שאיפותינו הקפיטליסטיות. האם יתעלמו שם מאיש עסקים אפרו-אמריקני מצליח? האם יש עיתון או מוסף כלכלי שמכבד את עצמו שלא יתגאה בפרסום כתבת פרופיל עם מהגר מקסיקני או קובני, שהגשים את החלום האמריקני? מסופקני.

     

    בעמידה בסטנדרטים עיתונאיים בסיסיים יש גם תועלת ברורה. קצרה היריעה מלפרט את התועלת החברתית שתצמח מפיתוח עסקי יהודים-ערבים, או את הבונוס הכלכלי שנזכה בו כולנו משילוב כזה, שיניב בהכרח תשלום מסים גבוה יותר למדינה. על כל פנים, מ"מפלצת" התקשורת הכלכלית שנוצרה כאן בשנים האחרונות אפשר לצפות לקצת יותר; קצת מחויבות למקצוע, שתניב בסופו של דבר גם איכות. ואף מילה על יצירת קהל יעד חדש והעלאת נתוני התפוצה.

     

    הכותב הוא מנהל פרויקטים במרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי

    פורסם לראשונה 03/12/2006 22:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים