ניפחו לו את החשבון?

במהלך ספטמבר האחרון שהה ד' בישראל משך שבועיים, ובמהלכם השתמש ברכב ששכר מחברת באדג'ט. כאשר החזיר את המכונית למשרד החברה בנתב"ג אמר לו הבודק מטעם החברה, כי יש ירידה קלה של אוויר באחד הצמיגים, והוסיף כי יבדוק אם אפשר לתקנו. לאחר מכן הוחתם ד' על טופס החזרת הרכב.

אלא שכעבור כמה ימים גילה, כי כרטיס האשראי שלו חויב לטובת באדג'ט ב-145 דולר. מייד שלח מכתב לבאדג'ט ובו מחה על החיוב. במכתבו ציין, כי בצמיג בסך הכל חסר אוויר והדגיש כי הוא נסע לנתב"ג מחולון, ובעת הנסיעה לא הורגשה שום אי-תקינות בצמיג.

מבאדג'ט השיבו לו, כי לאחר בדיקה של האגף הטכני של החברה נמצא שהצמיג ניזוק בצורה כזו שדרשה את החלפתו, וכי חוסר האוויר בגלגל נבע מפנצ'ר, אך היות שהוא המשיך לנסוע, לא ניתן היה לתקן את הצמיג אלא להחליפו. בהקשר זה הסתמכה החברה על סעיף בחוזה השכרת הרכב הקובע, כי כיסוי הנזקים לא יחול, בין השאר, במקרה של נזק לצמיגים, וזאת ללא קשר לנסיבות קרות הנזק ו/או לאחריות השוכר לנזק.

ברכב, סיפר ד', היו 3 נוסעים בעת הנסיעה לנתב"ג, אך איש מהם לא חש בנקר באחד הגלגלים. כך שקביעת באדג'ט בעניין זה תמוהה. אך מעבר לכך הוא תוהה – אפילו בהנחה שנקבל את טענת באדג'ט ביחס למצב הצמיג – האם 145 דולר, שהם כ-700 שקל, הם עלות תיקון נקר? בפועל זה נראה לו יותר כמו ניסיון לנצל את העובדה שמספר כרטיס האשראי שלו היה בידי החברה, והיא ביצעה החלפת צמיג על חשבונו.

נוסף על כך מספרת נציגתו של ד' בארץ, כי את התשובה שקטע ממנה צוטט קודם לכן היא הצליחה להשיג מבאדג'ט אחרי מסכת תלאות: במשך כחודש היא לא הצליחה להשיג את שירות הלקוחות של החברה, ורק אחרי "נדנוד" ומשלוח מספר פקסים זכתה לקבל את התשובה.

המקרה הזה ממחיש חוויה שחווים לא מעט שוכרי רכב: לאחר החזרת המכונית לחברת ההשכרה מחויב כרטיס האשראי שלהם בגין ליקויים או חסרים שונים ומשונים. זו יכולה להיות טענה כי המכונית נשרטה, כאשר איש לא ראה שום שריטה, או שהמכונית מלוכלכת מדי ונדרש ניקוי שלה – וזאת כאשר בעת ההחזרה לא נאמר לשוכרים דבר על כך. ואלו דוגמאות אמיתיות משולחננו.

בכל המצבים הללו מסתמכות חברות ההשכרה על סעיף דומה לזה שעליו התבססה באדג'ט. אך סעיף זה עלול להיות בעייתי. החוזה שעליו חותמים השוכרים הוא חוזה אחיד, וככזה הוא עלול להכיל סעיפים מקפחים. הבעיה היא, שכל עוד לא ביטל בית משפט סעיף זה או אחר, הוא תקף, ולכן פועלות החברות באין מפריע על סמך החוזים הללו.

אלא שמכאן לא נובע כי הצרכנים חסרי אונים. אדם שיתבע, למשל, החזר כספו מחברה בנימוק שהחיוב היה שלא כדין, יוכל לטעון כי סעיף שכזה הוא מקפח, ולבקש מבית המשפט לבטלו. אם ייענה בית המשפט לבקשה, יבוטל הסעיף, על כל המשתמע מכך.

הבעיה בפתרון זה נעוצה בכך, שבמקרה כזה יחול ביטול הסעיף המקפח רק לגבי אותו אדם. ביטול סעיף ביחס לכל הצרכנים יוכל להתבצע רק אם יפנה בקשה כזו אחד הגורמים המוסמכים על פי חוק לפנות לבית הדין לחוזים אחידים (ארגוני צרכנים, היועץ המשפטי לממשלה או הממונה על הסחר ההוגן ועל הגנת הצרכן).

ועד שזה יקרה, ד' וכל מי שחש נפגע יוכלו לנסות את מזלם בבית המשפט.

באדג'ט: הלקוח השחית את הצמיג

מבאדג'ט נמסר בתגובה, כי "הלקוח נסע עם צמיג ובו תקר והשחית אותו לחלוטין. בניגוד לנטען בכתבה, חברתנו מחייבת רק עבור נזקים שנגרמו בפועל ע"י הלקוח, החיובים מבוססים על מחירי מחירון ואנו לא מחייבים בגין נזקים עקיפים שנגרמים לנו כתוצאה מזה כגון: השבתת רכב, דמי טיפול והעסקת כוח אדם לתיקון הנזקים.

"הענף היחיד שבו הלקוח מקבל לרשותו מכונית (ציוד) בשווי של 120,000 שקל ומעלה הוא ענף השכרת הרכב, ואך טבעי הדבר שחברות ההשכרה מחזיקות את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח. במקרים רבים הלקוח משאיר את מכוניתו בבית המלון ואנו אוספים את הרכב רק לאחר שהלקוח נסע לחו"ל ורק אז עלולים להתגלות הנזקים".

"סיבות נוספות בהם אנו צריכים את פרטי כרטיס האשראי הן: אי החזרת הרכב בזמן המסוכם, החזרת הרכב ללא דלק מלא וכו'. כאמור, נאלצנו לחייב את הלקוח בגין הנזק שנגרם לרכב, בגין הריסת הצמיג".