שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כוח לעיריות
    הרשות המקומית יכולה לנהל טוב יותר את החינוך, התחבורה ואיכות הסביבה - אם הממשלה רק תרשה לה

    "שינוי שיטת הממשל' הפך למעין זמזום קבוע במחוזותינו בשנים האחרונות. מתקני השיטה רוחשים ובוחשים: מבחירה סיעתית לבחירה ישירה – ובחזרה; בחירות יחסיות ובחירות אזוריות; אחוז חסימה נמוך - ואחר-כך גבוה יותר, ולאחריו גבוה עוד יותר; שרים פוליטיקאים לעומת ממשלת מומחים, אי-אמון רגיל או שמא "קונסטרוקטיבי"; חוק נורבגי, הולנדי או בכלל ישראלי. אינספור רעיונות, מילים ומושגים נזרקים לחלל האוויר, ובסופו של דבר כולם בוחשים באותה עיסה ישנה ומוכרת - הכנסת, הממשלה וראש הממשלה. אלו בלי ספק זירות חשובות ומרכזיות, אולם הדמוקרטיה הישראלית, זו של כל אחד ואחת מאיתנו, מתנהלת לא רק בירושלים, או לפחות צריכה להתנהל לא רק שם; היא צריכה להיות הרבה יותר קרובה אלינו הביתה, איש-איש בעירו, בקהילתו. ואם כולם מדברים על שינוי שיטת הממשל, הגיעה העת לחשוב גם על מקומו של השלטון המקומי בשיטה הזו.

     

    העירייה לא יוצאת למלחמות ולא חותמת הסכמי שלום, אבל היא מנהלת את החינוך של ילדינו, מנקה את הרחובות שלנו, מטפלת בנזקקים באמצעות שירותי סעד ורווחה, נוטעת עצים, מקימה גינות ופארקים, מקימה ומתחזקת את תשתיות החיים העירוניות, מפתחת ומקדמת שכונות, מרכזים קהילתיים ועוד ועוד. היא יכולה לעשות הרבה יותר מזה, אם הממשלה רק תיתן לה. זה הגיוני ויעיל, כי היא פרוסה טוב יותר מכל משרד ממשלתי, וזה רצוי מבחינה דמוקרטית כי היא קרובה יותר אלינו, האזרחים, ואנחנו יכולים להשפיע עליה יותר מאשר על כל משרד ממשלתי או ועדת כנסת.

     

    בעולם המערבי כולו הולך ומתחזק מקומה של הרשות המוניציפלית. בחלק מהמדינות, כמו בשוודיה למשל, החוקה עצמה מגנה על מעמדן של הרשויות המקומיות וקובעת שיש לראות בהן רשות רביעית מבין רשויות השלטון. האיחוד האירופי אף עיגן מעמד ייחודי זה באמנות היסוד שלו, עליהן חתומות כל המדינות החברות ללא יוצא מהכלל. במדינות אלו הבינו שאם רוצים בדמוקרטיה אמיתית, הרי שיש להביאה אל עם, לשתף בה את הציבור, וצריך להעביר את מרכז הכוח קרוב אליו. בקהילה העירונית אנו מכירים את נבחרי הציבור, ראש העיר נבחר בה ישירות, יש ועדי שכונה פעילים ומנהלי רובע העומדים בקשר שוטף עם העירייה, ועדי הורים הנפגשים תדיר עם ראש אגף החינוך. במקום כזה, בו יש פעילות אזרחית של ממש, יכולה לצמוח דמוקרטיה של ממש הנגישה לכל אחת ואחד מאיתנו.

     

    בעולם הגדול הבינו שזה גם יותר יעיל כלכלית. הרשות המקומית מרושתת בכל רחוב וסמטה בעזרת בתי ספר, מורים, פקחים עירוניים, עובדי רווחה, תחזוקה וגינון. המשרד לאיכות הסביבה, למשל, מפעיל בתקציביו הדלים מספר מועט של פקחים בכל הארץ. כל עירייה בינונית מפעילה עשרות פקחים, שעוברים ברחובות ויכולים בקלות לטפל גם במפגעים סביבתיים. אלא שאת הנושא הזה, החשוב כל-כך, מתעקשת הממשלה לשמור קרוב לחזה ולא לאפשר לעיריות לטפל בו ביעילות. גם בתחום החינוך כבולות ידיהם של מנהלי מחלקות החינוך העירוניות, המכירים היטב את המורים, ההורים והתלמידים. הם אינם יכולים לעשות דבר לשיפור ההתנהלות של בתי הספר היסודיים, למשל, מבלי לקבל אישור מפקידי משרד החינוך בירושלים. כך גם בתחום התחבורה, שבו אין לעירייה, גדולה ויעילה ככל שתהיה, כמעט כל סמכות בקביעת מיקומם ונתיביהם של תחנות, קווי האוטובוס והתחבורה הציבורית בעיר. סמכות זו שמורה לפקידי משרד התחבורה, היושבים בירושלים ומתיימרים לדעת ולהבין את צרכיה המקומיים של כל עיר בישראל.

     

    בתוך עמנו אנו חיים, ואנחנו יודעים שלא כל רשות מקומית היא מתכון בטוח להתנהלות יעילה. אבל רשויות רבות הוכיחו במשך שנים
    שהן מנהלות תקציב בסדר גודל של משרד ממשלתי בינוני בצורה יעילה ומאוזנת, לשביעות רצון תושביהן, ומבלי לרוץ ולבקש תוספות תקציב ממשרד הפנים. שינוי בשיטת הממשל, שיכלול שינוי בתפישת השלטון המקומי, יהיה חייב לתת אמון ברשויות שהוכיחו כי הן ראויות לו. יהיה בכך גם כדי לשמש תמריץ לרשויות מוצלחות פחות להיטיב את דרכיהן.

     

    ענייני מדיניות "קשים" כמו מלחמה ושלום, ואפילו קביעת מדיניות לאומית בתחום החינוך, יישארו תמיד בידי הממשלה בירושלים. אבל בעניינים ה"רכים", הקרובים אל העין ואל הלב כמו פקקי התנועה ונתיבי התחבורה הציבורית, ניהול בתי הספר ואיכות הסביבה - אין סיבה שלא יינתנו לנו, התושבים ונציגינו בעירייה, יותר כוח והשפעה. התל-אביבים, החיפאים והחדרתים כשירים לכך לא פחות מעמיתיהם בשטוקהולם, בברצלונה או באתונה. אלא שאצלנו מתנהלים ענייני הרשויות המקומיות לפי פקודה מנדטורית משנות השלושים, ונראה לעתים שאף אחד לא חושב שמאז תחילת המאה שעברה התפתח משהו בעולם הדמוקרטי. הדיונים הקרובים על שינוי שיטת הממשל חייבים לכלול שינוי דרמטי גם בתחום הזה.

     

    עו"ד איתן אטיה הוא מנכ"ל "פורום ה-15" (פורום הערים הגדולות)

    פורסם לראשונה 10/12/2006 23:32

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים