"בג"ץ צדק, והוכיח שהוא המתקדם בעולם"
המשפטן, פרופ' עמנואל גרוס, אומר בשיחה עם ynet כי אין לקחת כמובן מאליו את נכונות בית המשפט לבקר את פעילות הצבא ולפרסם היום את ההכרעה בעניין הסיכולים הממוקדים. "ההחלטה היא לא חד משמעית בגלל מורכבות הנושא", הסביר והוסיף: "בג"ץ הוכיח היום שהוא האמיץ בעולם"
גרוס מצדד באופן כמעט מוחלט בפסיקה שקיבל היום בג"ץ, לפיה אין לאסור לחלוטין על ביצוע הסיכולים הממוקדים, אלא רק להטיל עליהם מגבלות. "בית המשפט אינה חולק על זכותה של מדינת ישראל להתגונן באמצעות הכלי הזה", מסביר גרוס, "אם מישהו ביקש לקבל תשובה לפיה מדיניות הסיכולים הממוקדים כמכלול אינה חוקית בעליל, הרי שהוא נכשל כישלון חרוץ".
גרוס, שהיה נשיא בית הדין הצבאי של פיקוד דרום בין השנים 1986 ל-1992, בירך על ההחלטה לפסוק בסוגיה כה רגישה, שאליה נמנעו בתי משפט רבים ברחבי העולם להתייחס: "מדובר בתקדים עולמי. באף מקום בעולם, כולל מדינות אשר מנהלות מלחמה כנגד הטרור המופנה נגד אזרחיהן, אף בית משפט עליון לא נדרש לסוגיה הזו בשל מורכבותה העצומה. מהבחינה הזו בית המשפט הוא המתקדם והאמיץ ביותר בעולם, מעצם מוכנותו לבדוק את חוקיות פעולות הצבא. יש לנו סיבה להיות גאים בעובדה שיש לנו בית משפט כזה שאין לאף מדינה אחרת בעולם".
השופטים דואגים לגורל האזרחים
"בג"ץ קבע כי לא ניתן יהיה לטעון באופן גורף שאפשר לבצע פעולת סיכול לאדם שיש מידע שהוא מתכוון לפגוע בנו", הסביר גרוס, "בדיקת המהימנות של המידע היא תנאי חיוני, ויש ליצור נהלים שיאפשרו לצבא לבדוק האם אותו אובייקט אכן מתכוון בוודאות לפגוע בנו. כמו כן, אי אפשר לעשות כל דבר גם כנגד אלו הקמים עליך להורגך. כדי להצדיק פעולה של סיכול אתה אמור לעמוד בכמה תנאים מוקדמים. בראשם, העיקרון לפיו אפשר לבצע חיסול רק אם אין שום אמצעי לנטרל את האדם מבלי לחסל אותו. אם יש אפשרות לעצור את אותו אדם מבלי לסכן את כוחותינו, אין שום סיבה להרוג אותו".
גרוס טוען בנוסף כי הכרעת בג"ץ קובעת שגם במקרים בהם יש מידע על כוונותיו של טרוריסט לפגוע בישראלים, יש לשקול היטב את האפשרות שסיכול ממוקד יפגע באזרחים חפים מפשע: "כמו שאירע לדוגמא במקרה של סלאח שחאדה. האיש ללא ספק היה מטרה מוצדקת לסיכול ממוקד, אולם שיקול הדעת שבו נקט הצבא בהחלטה לחסלו לא היה מידתי, והפעולה לא הייתה מוצדקת או חוקית".
הוא הסב את תשומת הלב לחלק נוסף בהכרעה, שקובע כי אזרחים הנוטלים חלק ישיר במעשי האיבה ייחשבו כלוחמים בלתי חוקיים, וכי פעילי הטרור אינם זכאים למעמד של לוחמים על פי החוק הבינלאומי. "במשך כל השנים טענו ארגוני המחבלים שעל פי החוק הבינלאומי יש להכיר בהם כלוחמים, וכתוצאה מכך הם זכאים להגנות ולזכויות של לוחמים", ציין, "השופטים קבעו כי אם אותו לוחם משתייך לארגון שברור שאינו בוחל בפגיעה באזרחים, אזי מדובר במחבל שאינו זכאי להגנה של לוחם על פי אמנת ז'נבה".
ד"ר רובי סייבל, פרופ' למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה למשפט בינלאומי, מסכם: בג"ץ - באורח תקדימי - מאשר למעשה את חוקיות פעולת הסיכול הממוקד נגד אזרחים, אך מציב לכך ארבעה תנאים:
- אין לבצע סיכול ממוקד אם ניתן לנקוט כלפי האדם אמצעי שפגיעתו פחותה, כגון מעצר.
- ניתן להתקיף רק אזרחים הנוטלים חלק ישיר בלוחמה.
- ניתן להתקיף אזרחים רק כל עוד הם נוטלים חלק ישיר בלוחמה.
- אין להתקיף אזרחים לוחמים אם הפגיעה באזרחים אחרים, תמים, תהיה לא מידתית לתועלת הצבאית בפגיעה באזרח הלוחם.
"בג"ץ קבע גם, שטרוריסטים המבצעים פעולות איבה אינם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים, כי בפעולותיהם הלוחמניות הם שללו מעצמם אופי אזרחי המעניק להם הגנה מפני הצבא. כמו כן, מחבלים אינם זכאים למעמד של לוחמים. לפי החלטת בית המשפט, גם מי ששולח מחבל לביצוע התקיפה, נוטל בה "חלק ישיר". הוא הדין במי שהחליט על הפעולה עצמה, ומי שתכנן אותה".
לפנייה לכתב/ת 
