ש"ס: "אם חוק נתניהו יעבור, נתנגד לפיזור הכנסת"

יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, אמר היום כי אם יעבור "חוק נתניהו", ש"ס תצביע נגד פיזור הכנסת. הצהרה זו מהווה מכה מסויימת לראש הממשלה לשעבר, שכן נתניהו אינו מעוניין בחוק מיוחד למענו, אלא בפיזורה של הכנסת. עם זאת, ישי הבהיר כי אם "חוק נתניהו" לא יעבור, ש"ס תתמוך בפיזור הכנסת.
ההצבעה על פיזור הכנסת אמורה לאפשר לראש הממשלה לשעבר להתמודד בבחירות הקרובות. כזכור, ע"פ החוק כעת, בעקבות התפטרות ברק, ייערכו בחירות רק לראשות הממשלה, שבהן יכול להתמודד רק מי שמכהן כעת כחבר כנסת.
מכיוון שראש הממשלה לשעבר אינו יכול להתמודד כרגע, ש"ס מבקשת לאפשר לו לעשות זאת באמצעות חוק מיוחד. האפשרות השניה שעומדת בפניה, פיזורה של הכנסת, אינו רצוי בעיני ש"ס, כיוון שהיא חוששת לאבד את כוחה.
נתניהו עצמו מבקש כי הכנסת תפוזר, משום שהוא חושש כי אם ייבחר לראש ממשלה עם הכנסת הנוכחית, יתקשה לשלוט בה.
בתוך כך ההצעה לבטל את הבחירה הישירה עברה בוועדת החוקה חוק ומשפט. 11 חברי כנסת הצביעו בעד חזרה לשיטת הבחירות הקודמת. רק שבעה חברי כנסת תמכו בהשארת שיטת הבחירה הישירה. ההצעה צריכה לעבור עדיין קריאה שניה ושלישית.

מבול עתירות לבג"ץ

כמו בארצות הברית, גם בישראל מגיעות סוגיות פוליטיות מהותיות לבית המשפט העליון. בג"ץ קיבל היום לידיו כבר שלוש עתירות פוליטיות, של חברי הכנסת קליינר לבנת ועמיר פרץ.
בשעות הבוקר דחה בג"ץ את העתירה שהגיש חבר הכנסת מיכאל קליינר, בדרישה לאפשר לכנסת להצביע על הצעת אי אמון שהגיש. בג"ץ טרם פירסם את נימוקיו. קליינר אמר בתגובה כי הוא מאוכזב מן ההחלטה: "לצערי לא הושגה המטרה, אבל אני מקווה שבית המשפט יתייחס בנימוקיו לתופעות שהעליתי ויקבע נורמות לעתיד".
השופט יצחק זמיר אמר בדיון כי הוא אינו מקבל את עמדתו של קליינר, לפיה הממשלה עשתה תרגיל פוליטי. "הממשלה תמכה בהצעת החוק, אבל עכשיו היא לא תומכת בה עוד, אז על מה אי אמון? פעם בהיסטוריה הם תמכו?", שאל.
הצעת אי האמון היתה דרושה לאופוזיציה כיוון שאם היא היתה עולה ועוברת, היה סיכוי רב שיהיו בחירות גם לכנסת וגם לראשות הממשלה. מי שרוצה מאוד בבחירות כלליות הוא ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שחושש כי אם ינצח בבחירות לראשות הממשלה בלבד, יתקשה להרכיב קואליציה. להערכתו, אם יהיו בחירות גם לכנסת, יתחזק גוש הימין, והוא יהנה מרוב מוצק בכנסת.

לבנת פונה לבג"ץ

חברת הכנסת לימור לבנת הגישה בצהריים עתירה לבג"ץ, כדי שזה יורה ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ אמנון רובינשטיין, לקיים מחר דיון להכנת החוק לפיזור הכנסת לקריאה שניה ושלישית.
רובינשטיין טוען כי לבנת לא הגישה לו 61 חתימות על המכתב שבו דרשה לקיים את הדיון מחר, וכי כעת הוא מתרכז בניסיון לשנות את חוק יסוד הממשלה, כך שהבחירות ייערכו בתוך 90 יום ולא 60 יום.
לבנת אמרה ל-ynet כי החלטת ברק להתפטר ולהביא לבחירות בעוד 60 יום היא "טריק של פוליטיקה קטנונית שעלול להביא לתוהו ובוהו". בהתייחסה ליו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט אמרה כי ח"כ רובינשטיין הוא איש ישר והגון, אך הוא עשה שגיאה קשה. "אי אפשר שפרוצדורה תימנע את רצון רוב חברי הכנסת לפזר את עצמם", אמרה לבנת.
"לימור לבנת מנסה לעשות מעשה שהכנסת לא כל כך רוצה בו", טען היום גורם פוליטי, "אין רוב אמיתי כרגע כדי לפזר את הכנסת. כולם אומרים שהם רוצים לפזר את עצמם אבל לא ממש רוצים בכך. חברת הכנסת לבנת דוחפת את ההצעה לפיזור הכנסת משום שהיא מעונינת לבחון את המשך דרכה הפוליטית".
לבנת טוענת לעומת זאת, כי החלטת רובינשטיין לקיים את הדיון רק ביום שני הקרוב תביא למצב בו הצעת החוק תגיע להצבעה רק אחרי הבחירות הפנימיות בליכוד, דבר שפוגע בהליך הבחירות במפלגה.

גם פרץ עתר לבג"ץ

ח"כ עמיר פרץ עתר לבג"ץ היום נגד החלטת נשיאות הכנסת אתמול שלא להעלות לקריאה ראשונה את הצעת החוק לקביעת שכר מינימום של אלף דולר. ח"כ פרץ אמר: "בעוד כל הסיעות עותרות לתוספת כוח, מצאנו עצמנו במצב בו הן חברו לעצור אותנו מהליכי החקיקה לחוק שכר המינימום. בזמן ששאר המפלגות מגישות בג"צים כדי לזכות בשלטון, אנחנו מגישים בג"צ כדי לתת תקווה לעובדים מהשכבות הנמוכות ולהעביר את חוק שכר המינימום לפחות בקריאה ראשונה".

בכתיבת הידיעה השתתפה סמדר שמואלי