נר לכל פלא ישראלי
ההתנדבות והביטחון, הזהות היהודית והציונית, האזרחים, המדע, היצירה והתורה - שמונה סיבות להאיר שמיים קודרים
אגדה תלמודית קדומה מספקת הסבר מרתק לחג החנוכה, קדום הרבה יותר מנס המכבים: כשהגיע החורף הראשון לעולם, החלו הימים מתקצרים והלילות מתארכים. אדם הראשון, שזה היה לו החורף הראשון, היה מודאג מאוד. הוא חשב שהעולם חוזר לתוהו ובוהו, ושבסוף החורף יגיע לילה אחד קפוא וארוך, לילה שישתק וימית את העולם. והנה החלו הימים מתארכים והלילות מתקצרים. שמח אדם הראשון שמחה גדולה, והקריב קורבן תודה לאלוהים. חג החנוכה, המציין את ניצחון המכבים, צמח - לפי אותה אגדה - על יסוד "חג האורים" של אדם הראשון.
ואכן, בחורף הקפוא והמעורפל יש משהו מדכא ומכונס. חג האורים שחל בחורף מכוון להאירו, מתוך ידיעה שאחריו מגיע האביב. אמנם, אין בכוחם של נרות חנוכה להאיר את חשכת החורף, אך יש בהם כדי לחזק את הלב הדואג בכך שהנה, מוצאים את האמת, הטוב והיופי גם בחשכה. ולכן השנה, כשעננים שחורים נראים באופק הצפוני והדרומי, וגם מעל מדינתנו ובתוכה לא חסרים כאלה - אקדיש את החג לטוב, ליופי ולאמת, הנמצאים בתחומים המרכזיים של חיינו הציבוריים. כל הנרות כולם יהיו בבחינת תודה עמוקה על כל אלה, עם כל הקושי שיש בהם.
- בלילה הראשון אדליק את נר הזהות היהודית. נכון, אני מאמין בדרכי ויש לי ביקורת על כל מי שחושב אחרת ממני - על החרדים ועל החילונים ועל המסורתיים. אבל בחנוכה אחפש את המשותף, והוא האי-ויתור על הזהות היהודית כמרכיב מהותי של חיינו.
- בלילה השני אדליק את נר הזהות הציונית. נכון, יש כאלה שהציונות שלהם נראית לי ריקה ולא מבוססת, אבל הם הולכים לצבא ונשבעים לחיות רק כאן. ויש כאלה שלא משרתים, יש לי עליהם ביקורת - אבל גם הם מתעקשים לחיות כאן. השנה אחפש את המשותף - אנחנו כאן.
- בלילה השלישי - נר המעורבות החברתית. נכון, עדיין אין שר רווחה, והמדינה מפריטה את עצמה לדעת. אבל יש המוני מתנדבים, אכפתיות אמיתית, מדינה קטנה וצפופה בה כל אחד מכיר את השני ויש בה "יד שרה" ו"מאיר פנים" ו"חסדי נעמי" ו"עזר מציון" ועוד ועוד.
- בלילה הרביעי אדליק את נר הביטחון. מאז ההתנתקות והמלחמה, רבה הביקורת על צה"ל. ההתנהגות הברוטאלית של המשטרה בהזדמנויות שונות כבעמונה ובוואדי ערה, ולחלופין - אוזלת ידה בפרשת בני סלע, מעוררת עליה בצדק את דעת הקהל. אבל אין לנו צבא אחר ואין לנו משטרה אחרת, ובזכות מאמציהם, המדינה שלנו חיה, נושמת ומבקרת.
- בלילה החמישי יידלק נר המדע, הטכנולוגיה והחקלאות. זכינו למדינה ברוכת כישרונות, פרסי נובל, מפעלי היי-טק ואוניברסיטאות מעולות. נכון, לפעמים זה נראה לי חומרני ורדוד, אבל יש כאן כוח ויצירתיות, ובניין המולדת בדרך חדשה ומעוררת השתאות.
- בלילה השישי יידלק נר האומנות והיצירה. הרבה יצירות הן ממש לא לרוחי, לחלק אני מתנגד ויש כאלה שאני אוהב. אבל אני שמח על שאר הרוח, על החיפוש של משהו מעבר, על הרצון לחרוג מהזעיר-בורגני אל הרוחני.
- בלילה השביעי אדליק
את הנר לכבוד אזרחי מדינתנו. המוני הצעירים והצעירות שמשרתים את המולדת בצבא ובשירות הלאומי, במקום להמשיך ולפתח את עצמם, וחלקם הלא מבוטל תוך סיכון חיים. אלו צעירים נפלאים יש לנו. ובכלל אזרחי המדינה, כן אנחנו, הסוחבים בעול, משלמים מסים מהגבוהים בעולם, משרתים במילואים ואוהבים את מדינתם המסובכת - הידד.
- ובלילה השמיני והמסכם אדליק את נר לימוד התורה. היום כבר חילונים לומדים "דף יומי", "ארון הספרים היהודי" פופולארי מתמיד, ועולם הישיבות פורח. יש לי ביקורת על מי שלא מתגייס לצבא ועל מי שלומד יהדות כ"תרבות", אבל בסופו של דבר, לימוד התורה הולך ותופס את מקומו כמשאב המרכזי שאמור לעצב את התנהגותנו הפרטית והציבורית. מי ייתן.
יש כמובן עוד נרות רבים שהיה ראוי שאדליק, אבל לילות החנוכה הסתיימו. נשאיר כמה לשנה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
