שוחט: "מסקנות וינוגרד כבר לא רלוונטית"

יממה לפני שביתת הסטודנטים באוניברסיטאות הגדולות ובמספר מכללות, נראה היום (ג') יו"ר הועדה לרפורמה בהשכלה הגבוהה, אברהם (בייגה) שוחט, נינוח. שביתת האזהרה תהיה בת יום אחד ובמסגרתה ימחו הסטודנטים על מדיניות הוועדה בראשה עומד שוחט, אבל הוא לא מתרגש מהמודעות בעיתונים בו קוראים לו אנשי הסגל והסטודנטים להתפטר.

"הם צועקים 'שוחָט שוחֵט אותנו', יש לי שם טוב כנראה", אומר שר האוצר לשעבר בראיון ל-ynet, "אבל אני לא הכתובת שלהם. זו הבעיה של הממשלה עם הסטודנטים, כי היא החליטה ואישרה כתב מינוי להקמת הוועדה. אני קיבלתי הצעה מראש הממשלה, שר האוצר ושרת החינוך לעמוד בראש הוועדה, לאור המצב הקשה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".

הסטודנטים דורשים בין היתר במסגרת מאבקם יישום מיידי של המלצות הוועדה הקודמת, וועדת ווינוגרד משנת 2001, שקבעה כי יש להוריד את שכר הלימוד במוסדות להשכלה הגבוהה בחמישים אחוזים. עוד הם דורשים מינוי ועדה שתקבל מנדט לבדוק את כל תחלואי ההשכלה הגבוהה והחזר כמיליארד שקלים לתקציבי ההשכלה הגבוהה.

אחת מהטענות המופנות כלפי שוחט היא העמדה שנקט עוד בתקופתו כשר האוצר, לפיה יש להנהיג שכר לימוד על פי דרגות לסטודנטים. "בימי ועדת וינוגרד שקראה להפחתת שכר הלימוד, אני התנגדתי כי חשבתי שצריך שכר לימוד דיפרנציאלי ולא שוויוני לכולם", הוא מסביר. "חשבתי אז שצריך לתת יותר כסף לחלשים, ששכר הלימוד לא צריך להיות אחיד ואוניברסלי. היום אני מגיע לתפקיד עם ראש פתוח ולא עם אותן עמדות בהכרח. אשקול את ההמלצות, הנתונים וההשוואות שיובאו בפני הוועדה ועמדותיי יקבעו בהתאם".

על סוגיית שכר המרצים הוא אומר בגלוי: "אני מאמין בתגמול דיפרנציאלי לסגל ההוראה. צריך לתגמל פרופסור שיותר חוקר במעבדתו או מרצה יותר טוב, לעומת מישהו שתורם פחות מזה. צריך לקלוט סגל חדש, לחשוב על שינוי בתנאים כי היום יש מספר גדול של אנשים שאינם תורמים למערכת".

בשל המאבק הנמצא בעיצומו, לא נמצאים נציגי הסגל האקדמי או הסטודנטים בוועדות המשנה של ועדת שוחט. לדברי יו"ר הוועדה, עובדה זו לא תפגע בשיקולי קבלת ההחלטות. הוא גם מאמין שגורלה של הוועדה לא יהיה דומה לזה של ועדות שונות שמסקנותיהן מעולם לא יושמו, דוגמת ועדת דוברת לרפורמה במערכת החינוך.

"אני לא חושב שהמחלוקת עם הסגל בשמיים", פוסק שוחט. "זה לא כמו ועדת דוברת שהנהיגה שינויים מהפכניים מול ארגוני המורים. עם זאת ברור שגם כאן יהיו שינויים שאולי לא כולם יאהבו".

"אני לא מייצג את השקפת מדיניות האוצר. יש לי קבלות על ההשכלה הגבוהה יותר מהרבה אנשים. בתקופתי כשר אוצר הרבה יותר תקציבים הגיעו להשכלה הגבוהה".

"זו לא ועדה נגד ההשכלה אלא בעדה"

הוועדות השונות שקמו לאורך השנים האחרונות לא שינו את התמונה העגומה למדי בנושא ההשכלה הגבוהה. על פי הנתונים שאספה ועדת שוחט, מפגרת ישראל בלמעלה מעשרים אחוזים בגובה ההשקעה בסטודנטים לעומת שאר המדינות המפותחות. בנוסף, ישראל מדורגת במקום ה-194 במדד כמות הסטודנטים ביחס לסגל האקדמי, מתוך 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם (24.2 סטודנטים לכל מרצה בכיר לעומת 16.2 סטודנטים למרצה בשנות התשעים).

נתונים נוספים מלמדים כי הגיל הממוצע של אנשי הסגל האקדמי בישראל נמצא בעלייה וגבוה ביחס למדינות אחרות בעולם – בישראל הגיל הממוצע הוא 53.4, לעומת ארצות הברית שם גיל המרצים הממוצע הוא 49.4, אוסטרליה 48.2 ואנגליה 46.3. נתון אחד - ומדאיג - מצביע על כך ש-75 אחוזים מבעלי התארים האקדמאים שעזבו את ישראל והשלימו תואר שלישי בארצות הברית בתחומי המדע וההנדסה, הודיעו כי אין בכוונתם לחזור.

"צריך להדגיש שהקימו את הוועדה לא כדי שיהיה פחות כסף באוניברסיטאות, אלא להיפך – על מנת להשביח מעבדות, אסיסטנטים, ספריות ולהחזיר את אלו שסיימו פוסט-דוקטורט (בחו"ל) הביתה. זו לא ועדה נגד ההשכלה אלא בעדה", מבהיר שוחט.

נוכח הטענות הרבות המופנות כלפיו מפנה שוחט אצבע מאשימה גם אל שרת החינוך ומי שהייתה יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, לימור לבנת, בהרס ההשכלה הגבוהה. ב-1993 קידמו אמנון רובינשטיין - אז שר האנרגיה והתשתיות - ושוחט, שינוי בחקיקה של הקמת של המכללות האקדמאיות לאחר שלפני כן אסר החוק בארץ על הקמת מוסדות אקדמאיים שאינם מחקריים.

שוחט טוען כי לבנת, שהתמנתה כשרת החינוך לאחר מכן, הרסה את מה שהוא בנה בכך שלקחה את נושא המכללות רחוק מדי והעניקה להן עדיפות שגרמה לאי-שוויון.

"היא היתה האסון הכי גדול להשכלה הגבוהה", הוא קובע. "היא הסתכלה על אוניברסיטאות המחקר כפוגעניות ואליטיסטיות. היא לא הבינה את ההבדל בין אליטיזם למצויינות. היא העבירה תקציבים למכללות והרגה את האוניברסיטאות".