סיפור מהחיים

המחזה של חייק נוגע בשאלות של יחסי יהודים־ערבים ודעות קדומות, אבל אינו מעמיק בטיפולו בנושא. הוא כן מצליח לבנות סיפור אהבה קטן ואמין, הבנוי מחומרי החיים, ועובר את כל שלבי המבנה המוכר של סיפורים כאלה. הסוף המלודרמטי, המחבר בין פיגוע בחוץ לבין המשבר בין האוהבים שבפנים, מתחמק מהשאלה המעניינת, האם ייתכן עתיד ליחסים כאלו גם מעבר לשלב השקר.

אמנם המחזה די בוסרי, אבל הדיאלוגים השנונים מספקים חומר מצוין לשני שחקנים צעירים – חייק עצמה וחן לוי – להוכיח את יכולתם. יש כאן בהחלט הישג שלהם, תחת שרביטו הרגישה של הבמאי, טל־אור בר־אל. חייק בונה דמות עסיסית ומלאת חיים, בתור הבחורה הצינית עם הלב החם, אם כי היא קצת לחצה בחלק הראשון. לוי מעביר היטב את המבוכה והבלבול של הבחור הרגיש, החייב להסתיר את זהותו, אבל קשה להגיד שהוא מצליח לחדור לעומקה של הדמות הטראגית אותה הוא מגלם. ייתכן שזו בעיה בעיקר של הכתיבה.

בסך הכל זו הצגה נחמדה, שמנסה לגעת במציאות המדממת שלנו בכלים קצת רומנטיים ותמימים, ומוציאה מזה ערב נעים של תיאטרון אנושי נוגע, אבל לא באמת פוגע.