על בושה, גוסו ורוסו. 10 הערות לסיכום המחזור

1) כשאתה אומר בושה, למה אתה מתכוון? מי שקורא בין השורות של אורי מלמיליאן מבין למה המאמן של הכח מתכוון. מלמיליאן, סמל ומופת למקצוענות כשחקן וכמאמן, היה מעדיף להסתובב עכשיו בעזה בקרב היריות בין הפתח לחמאס, מאשר לראות את השחקנים שלו מציגים את המשחק השערורייתי שהתנהל אתמול.

בושה בווינטר. לקרוא בין השורות של מלמיליאן (צילום: ראובן שוורץ) 

תדמיינו שבמקום מרשל אודה עומד אושרי לוי בשער של הכח וחוטף את הדרדלה של שמעון גרשון. נכון שכולם היו חושבים מה שחשבו אחרי המשחק ההוא בין חיפה לכפ"ס? תחשבו על הגול השני, על החוסר איכפתיות של גמאן, שעד שהוא החליט להסתובב ולצלם את טוטו תמוז בעדשה רחבה, החלוץ הכשרוני כבר רץ להתחבק עם דרור שמשון. אנחנו לא מאשימים אף אחד במעשים לא כשרים, אבל מה שהיה על הדשא המחודש בווינטר היה במילה אחת – חרפה. בשתי מילים – בושה וחרפה.

2) השפן של אנרג'ייזר. על רקע היכולת הנפלאה של דרק בואטנג, חייבים לציין בבית"ר לטובה את מיכאל זנדברג. נכון, הוא סובל לעיתים מחוסר ריכוז מול השער, עובדה שעלתה לבית"ר בהחמצה של 3 שערים בטוחים בווינטר, אבל זנדברג הוא המנוע של בית"ר. לא מפסיק לרוץ למעלה ולמטה, אנרגטי, טכני. בקיצור, כל מה שחסר השנה לרוני לוי במכבי חיפה. מילה טובה מגיעה גם ליואב זיו, שהשתלט על עמדת המגן הימני ומשחק פשוט נפלא.

3) התבשיל עדיין לא מוכן. למרות ההצטיינות של חלק משחקני בית"ר כיחידים, הם עדיין רחוקים מלהרשים כקבוצה. שיטת משחק מתחילה להתגבש, אבל אין דורסנות, אין רצון לפרק, ואין משהו שאומר שבית"ר ראויה לקחת את האליפות בפער ניכר מיתר יריבות הצמרת. יכולת, ברק, ניצוצות וכוכבים יש. עכשיו צריך רק להפוך את זה לנוסחה מנצחת. ובחייאת, יוסי מזרחי – אתה בהחלט לא צריך יותר חלוצים. טוטו תמוז וטוטו הברזילאי, ועמית בן שושן וברק יצחקי, ופינטו – זה די והותר.

4) ד"ש מגוסו גוסו: אלי כהן צריך לדרוש תמלוגים מג'קי בן זקן. כהן, הידוע כסקאוט מצוין וכמחתים זרים איכותיים הנחית באשדוד, גם אם בעקיפין, את אחד השחקנים הטובים בארץ. פיזי, טכני, נחוש – כל מה שחסר היום בקישור האחורי של מכבי תל אביב. שחקן שהיה יכול לעשות את ההבדל בין קבוצה סימפטית במקומות 4-5, למועמדת לגיטימית לזכייה באליפות. לוני ישב ביציע הכבוד באשדוד עם כובע הצמר הצהוב, שמנע ממנו בטח לגרד בקרחת ולחשוב: "מי זה המספר 17 הזה, נראה לי שחקן מצוין, למה לא החתמנו אותו? אה, נזכרתי, אין לנו גרוש".

5) שלום מרוסו רוסו: מודה, גם אני כבר מזמן שלחתי את ג'ובאני להיות ראש מחלקת הווי ובידור בשגרירות קרואטיה בישראל. בחודש האחרון הוא נראה אחר לגמרי. משקיע הרבה יותר. בריא הרבה יותר. וכמו תמיד – נותן את כל כולו כשהוא על המגרש. מגיעה לו מילה טובה בשלהי הקריירה.

6) מה יהיה פרוסטו פרוסטו? כבר כמה שנים אני לא מבין איך לערן פרוסט יש את האינטגריטי להחזיק משרוקית בפה אחרי פרשת ישראל כהן והפנדל. ניחא. מה שהיה באשדוד היה בלתי נתפס. מילא ההסבר המגומגם על שינויים בחוקה שבגללם לא שלף כרטיס אדום בפנדל הראשון. אבל איך לא הוציא פרוסט לקאלה צהוב שני ואדום בפנדל השני? אולי מישהו פתח את פנקס החשבונאות שלו וגילה שמכבי כבר ביצעה שלושה חילופים, והרחקה היתה מביאה את אחד משחקני השדה לשער? אז פרוסט, שים לב: שופט הוא לא רואה חשבון. החוקה משאירה מקום לשיקול דעת במספר מקרים. ההכשלה השנייה של קאלה היא ממש לא דוגמא לכך. המקפיא של צביקה רוזן מוכן?

פרדי המושיע. הרצליה יכולה להישאר ליגה (צילום: צביקה טישלר)

7) פרדי על הבוקר. מחמאות גדולות מגיעות לפרדי דוד, על הקבוצה הסימפטית שהוא מטפח בהרצליה בשבועות האחרונים. עם סימפטיה לא הולכים למכולת, בטח לא כשבעל המכולת הוא אריאל שיינמן שנותן לשלם בהקפה בריבית קצוצה, אבל בכל זאת, הרצליה שווה הרבה יותר ממה שהיא בטבלה. היא טובה בהרבה מהכח ומהפועל פתח תקווה, והייתה ראויה לתיקו לפחות מול הפועל תל אביב. עם חלוץ יותר איכותי, הרצליה תוכל להישאר בליגה ללא בעיות.

8) לחמן מאומן? השאלה אם הוא מאומן בשיטות משחק או באומנויות לחימה. גם אם רק חצי מהדיווחים על הנעשה בחדר ההלבשה של הפועל פתח תקווה נכונים, זה חמור מאוד. לפיתה בצוואר, שולחן מסאז' שמתעופף. אפשר להיות עצבניים ולדרבן שחקנים, אבל יש גבול ברור. זה דוחה, זה לא חינוכי וזה לא נותן כלום. ולכל מי שמשווה לאלכס פרגוסון והנעל שהוא העיף על בקהאם: א. לחמן צריך לקחת עוד כמה אליפויות וצ'מפיונס ליג אחד כדי להשוות. ב. לא כל דבר רע שמישהו גדול עושה בחו"ל צריך לחקות.

9) בן סהר. גם הציניקנים הגדולים לא יכלו שלא להתרגש כשבן סהר עלה לדשא בסטמפורד ברידג'. גם הטוקביקסטים שאוהבים לרדת על כל העולם ואחותו בגלל הפרובנציאליות הישראלית שמחו לראות את הילד הזה, שלפני כמה שנים כידרר ברחובות מודיעין, והיום הוא במגרש של הגדולים. בבקשה מכם, שלטונות צה"ל, אפשרו לו לגדול ולהתפתח לצד שירות לאומי בשגרירות. הממטרות בקריה יסתדרו עם חייל אחר.

10) טלנובלת קשטן – גיא לוי. אחרי כמה ימים של שקט הם חוזרים. גיבורי אופרת הסבון בבימויו של איצ'ה מנחם. מצד ימין של הזירה גיא לוי. מצד שמאל דרור קשטן. הצעירה חוזרת להתאמן ואף יוצאת למשחק הכנה בקפריסין. אני מצפה לניצוצות וריקושטים. ומה איתכם?