שתף קטע נבחר

נכים ברכבת: לא תמיד אפשר לעלות או לרדת

בעקבות מחאת הנכה שחסם אוטובוס באמצעות כסא גלגלים לאחר שלא זכה לסיוע מהנהג, בדקנו מה המצב ברכבת. מתברר שכדי לנסוע ברכבת על הנכה להודיע לתחנה על בואו בין 6 ל-12 שעות מראש. "אם בעלי מוגבלויות עולים לרכבת לא בטוח שהם יוכלו לרדת ממנה", אומרת חברת מטה מאבק הנכים

לא קל להיות נכה שנזקק לשירותי תחבורה ציבורית. בעלי מוגבלויות בישראל נאלצים להתמודד מדי יום בקשיים להגיע ממקום למקום באוטובוסים או ברכבות. אמש (ה') פורסם ב-ynet על נכה המרותק לכסא גלגלים בירושלים שנהג סרב לעלות אותו לאוטובוס "כדי לא לעכב את יתר הנוסעים". רוב בעלי המוגבלויות לא חוסמים את הכביש במחאה, אלא מנסים למצוא חלופה ולסבול בשקט.  

 

בעלי המוגבלויות שקראו את הידיעה זועמים ומזדהים עם אותו נכה. חברת הנהלת מטה מאבק הנכים, נעמי מורביה, אמרה ל-ynet כי בעלי מוגבלויות נתקלים בקשיים לא רק בנסיעה באוטובוסים, אלא גם ברכבת. "אנחנו צריכים להודיע בין שש ל-12 שעות מראש כדי לעלות או לרדת מרכבת, אך למרות זאת לא תמיד מאפשרים לנו לעלות כמו שביקשנו. אבל גם אם הנכים עולים לרכבת לא בטוח שהם יוכלו לרדת ממנה".

 

לדבריה בעלי מוגבלות רבים פונים לרכבת בתלונות, אך "כל הפניות עד כה נענו על ידי איש פניות הציבור הרכבת באותו נוסח לקוני, כאשר השינוי היחיד הוא בשם המתלונן בראש המכתב. רכבת ישראל אינה עומדת בהסכמים".

 

מורביה, החברה בצוות הדוברות של מטה מאבק הנכים, הוסיפה: "מטה מאבק הנכים מדגיש את הצורך ביישום המהיר של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר נחקק בשנת 2005 ומדבר על כל נושא הנגישות כולל את נגישות לתחבורה ציבורית . מטה מאבק הנכים מתמודד מדי יום עם תלונות של נכים אשר אינם זוכים ליישום החוק. הדברים האלה מונעים את האפשרות מאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה ככול האדם, לצאת לעבוד, להגיע למרכזי מסחר ולהשתלב בחברה".

 

בנוסף היא הדגישה, כי אנשים עם מוגבלות אינם יכולים לתכנן את חייהם ולהשתמש בתחבורה ציבורית לפי הצורך או להיות ספונטניים כמו כל אדם.

 

"לפעמים אני עולה לרכבת, אבל לא מתאפשר לי לרדת"

איגור גונופולסקי, נכה מלידה, בן 23 מתל אביב, עובד בהייטק באור יהודה. הוא מגיע למקום עבודתו במונית מיוחדת, אך הנסיעה הופכת עבורו לסיוט כאשר הוא מבקש להגיע לביקור הוריו בבאר שבע ולחזור למרכז הארץ. "לפעמים שוכחים להוריד אותי מהרכבת ואז אני מבקש מהנוסעים לעזור לי. הסיוט הכי גדול הוא להגיע מבאר שבע לתל אביב כי הרכבת לא תמיד עומדת וממתינה שאני ארד ממנה. צריך להודיע מראש, אך מבחינתם הם לא תמיד מוכנים לעלות או להוריד אותי מהרכבת, אלא רק בשעות מסוימות.

  

"אני מרגיש אזרח סוג ב' וחש אפליה רצינית. זה מעצבן שמערכת כמו רכבת ישראל שמים אותנו בצד. אני נתקל גם בקשיים גם במקומות אחרים, למשל לעלות לאוטובוס כמעט ולא ניסיתי. רק כשאין ברירה ובמקרים קיצוניים אני נעזר באוטובוסים. אני צריך לבקש עזרה מהנוסעים לעלות אותי לכלי הרכב עם כיסא גלגלים".

 

דוברת רכבת ישראל, מלי כהן, מסרה בתגובה: "כמקובל בכל העולם בעלי מוגבלות מתבקשים להודיע מראש על נסיעתם על מנת שיוכלו לעזור להם לעלות ולרדת לרכבות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דלית שחם
רכבת. לא תמיד אפשר לרדת
צילום: דלית שחם
גונופולסקי. סיוט לנסוע ברכבת
מומלצים