הלילה - בראיינט נגד ווייד ומיאמי, שאקיל יישב בצד
קובי בראיינט, בעונה אישית מצויינת, מתנער מהצל של שאקיל ומהבעיות שאפפו אותו. הלייקרס בהליך שיפור מתקדם, יפגשו הלילה שוב את מיאמי. אוניל לא יהיה שם, אבל השחקן הטוב בעולם דווקא כן
נכון, למרות הצהרותיו ולמרות שהבטיח להתקאמבק עד ה-15 בינואר, שאקיל אוניל לא יפגוש הלילה (5:00, אל תחפשו שידור) את לוס אנג'לס לייקרס, אך בכל זאת יגיע לסטייפלס סנטר. גם פט ריילי, שעבר ניתוח בירך ולא ברור מתי יחזור, לא יוכל להיות על הקוים. מי שכן יהיה זה השחקן הטוב בעולם כיום - קובי בראיינט או דוויין ווייד, אתם תחליטו.
ג'רי ווסט בנה אותם. הם לקחו שלוש אליפויות רצופות ביחד, היו המשולש החם ביותר של שנות ה-2000 ואף אחד לא ידע איך לעצור אותם. מי לא דיבר על הטריו הצהוב. פיל ג'קסון, שלקח שש אליפויות עם מה שכונה 'התקפת המשולש', הפך בעצמו לאחת מהצלעות בלוס אנג'לס, כשהוא מנסה להשתלט על שאקיל אוניל וקובי בראיינט. זה הפך לשילוב קסום אך מעט מסוכן בין השחקן הדומיננטי ביותר בליגה לגארד בלתי ניתן לעצירה ולמאמן שהפך לימים לעטור בהיסטוריה.
הלילה הם אמורים היו להפגש שוב, כשהאלופה מיאמי היט תשחק בקליפורניה נגד לוס אנג'לס לייקרס. אלא שהפגישה הפכה לחצי פגישה: אוניל פצוע ולא ישחק נגד חברו-יריבו ואחד הסטארים הלוהטים בליגה, קובי בראיינט.
כששיחקו יחד, התארים זרמו לעיר המלאכים אבל לא הכל הלך חלק ב'סטייפלס סנטר'. לפעמים היו צריכים הכוכבים את עזרתם האדיבה של השחקנים המשלימים, רוברט הורי ודרק פישר, שקלעו סלי קלאץ' מדהימים, עד שהגיע המטאטא של דטרויט שהוציא הכל החוצה. השקט נגמר, הסערה החלה ופתאום לכולם היה ברור שהצמד 'שאקובי' כבר לא יכול להמשיך ולהתקיים. מסתבר שלאורך תקופה ארוכה השניים לא יכלו לסבול אחד את השני וכשהריב יצא החוצה אל דפי התקשורת, כל אמריקה ולמעשה העולם כולו, ידעו מה חושב קובי על שאק, ולהיפך.
בחירתו של מיץ'
עכשיו היו צריכים ב-LA LA LAND לבחור - מי מבין השניים יצטרך להמשיך. 34 או 8, אוניל או ברייאנט. הסנטר האימתני או האגו-מניאק הנצחי. הבחירה בקובי הייתה המובנת מאליו, בעיקר בשל גילו הצעיר בהשוואה לדיזל המזדקן, אך פרשיות בלי סוף ועימותים רבים שנקשרו בשמו, הטילו צל לא קל על ההחלטה שניצבה בידי הג'נרל מנג'ר מיץ' קופצ'אק וחבריו בסטייפלס סנטר. מה גם שלפני שהפך לצ'ילבה שלו, שאק היה האב הרוחני של קובי. פרשנים רבים סברו, שללא הדיזל, בראיינט לא היה יודע אחראיות ומנהיגות מהן, וספק אם היה זוכה בטבעת אליפות אי פעם.
מספר 8 היה בדרך להיות שחקן חופשי, אבל בעלי הקבוצה, ג'רי באס, לא היה מוכן לשמוע שקובי ברייאנט ולוס אנג'לס לייקרס נאמרים בהקשרים שונים. לכן, אחרי אינספור הצהרות, קובי קיבל חוזה חדש ונשאר בצהוב-סגול. שאק ראה לנגד עיניו את הקיפוח שנעשה, ארז את המזוודות והודיע שהוא לא נשאר באל.איי. מאמן הקבוצה, פיל ג'קסון, הצטרף אליו אך לא הצהיר על עזיבה, אלא ביקש חוזה אסטרונומי בסך 12 מיליון דולר ובכך סלל לעצמו את הדרך מחוץ למועדון. "אני לא ממשיך באל.איי", אמר שאקיל. לוס אנג'לס הבינה את המסר, העדיפה ללכת עד הסוף עם ברירת המחדל שלה ומכל השלושה, נשאר בלייקרס רק 8 אחד צהוב.
מנוע בלי דיזל
לאחר שאוניל הועבר למיאמי ופיל ג'קסון כבר לא עמד על הקווים, נותר קובי לבד במערכה. הכוכב מעיר המלאכים גילה שאי אפשר כבר להפעיל שביתות איטלקיות ולהאשים שחקן זה או אחר. בצל פרשיית האונס והתדמית השלילית שיצר לעצמו ברייאנט ברחבי הליגה, הלייקרס מצאו את עצמם בעונה שלאחר שאק מסיימים במקום ה-11 במערב, מה שהביא לקריאות גנאי מבית ועקיצות חוזרות ונשנות מבחוץ. קובי התחיל להבין שלבד זה קשה עד בלתי אפשרי.
עכשיו הוא עם מספר חדש וביכולת שיא (צילום: רויטרס)
ואז, למרות העימות הגדול שהיה ביניהם והספר שפירסם המאמן על הקבוצה ועל קובי, חזר פיל ג'קסון להציל את הלייקרס. המהלך אמנם היה כרוך ב-10 מיליון דולר שנחתו בחשבון הבנק של ה'זן מאסטר', אבל כשהלוס אנג'לס קליפרס הופכים לקבוצה הבכירה בעיר, לבעלים לא נותרו יותר מדי ברירות. קובי וג'קסון אמנם לא הצליחו להחזיר את התואר, אבל שאק דווקא כן. בעוד הלייקרס מתעופפים מהפלייאוף כבר בסיבוב הראשון, אוניל מצא חבר חדש בשם דוויין ווייד והוסיף לעצמו את הטבעת הרביעית.
קובי ראה, הפנים והחל להתבגר מכל הבחינות. את הריב עם שאק הוא השאיר בצד ובעזרתו האדיבה של ביל ראסל האגדי, השלימו הצמד בפומבי. קובי הוכיח בפעם הראשונה מנהיגות בלייקרס וניסה להראות שגם הוא מסוגל להתחבר לכל אחד. החומר שסבב אותו לא היה מדהים במיוחד, אבל הוא לא ייחס לכך חשיבות רבה. בערב בלתי נשכח המטיר בראיינט 81 נקודות על הראש של טורונטו והכניס את עצמו לספרי התהילה. הוא המשיך עם פלייאוף גדול והרבה מנהיגות. החיוך חזר.
שכונת שיקום
עכשיו, כשהעונה הנוכחית כבר בעיצומה, מתחילים בלייקרס להריח אוויר פסגות. פיל וקובי עלו על דרך המלך, ובשונה משתי העונות ללא שאק, הפעם הלייקרס גם מצליחים להידבק לצמרת ולהראות יציבות בעוד מיאמי מתקשה להסתדר ללא הדיזל הפצוע שימשוך ככל הנראה עוד עונה אחת או שתיים מקסימום. ברייאנט פתח את העונה הנוכחית בסערה ובמנהיגות יוצאת-דופן. לפתע, הגארד שהצטיין במלחמות האגו, הכניס את המסירה לתודעה העצמית. כשהוא עוטה מספר חדש, 24, מראה קובי איך עושים את זה בסטייל והכי חשוב, ללא שאק.
בראיינט כוכב ענק, ג'קסון מאמן נפלא, הלייקרס קבוצה בינונית (איי פי)
כמו כל שחקן גדול, קובי הפך גם את עוזריו לטובים יותר. השחקנים שלידו התחילו להתעלות על עצמם ומעליהם עמד מנהיג בלתי מעורער, שהפעם גם ידע לחלק את התהילה עם חבריו. פיל ג'קסון לא נותר אדיש ולמרות שתמיד עמד לצידו של שאק, החליט להחליף צד. "האדם היחיד בלייקרס שלא אהב לעבוד היה שאק. הרבה כוכבים עברו תחתיי, וכולם אהבו לעבוד קשה. הוא לא", אמר ג'קסון. שאק לא נשאר חייב, והחזיר. "איך אפשר להאמין לבנדיקט ארנולד (על שם הגנרל השנוי במחלוקת ממלחמת העצמאות של האמריקאים במאה ה-18, שנחשב לבוגד)".
ערב המשחק מול מיאמי, קובי דווקא הוכיח אחרת והודיע: "אני מצטער על השתלשלות האירועים שהובילו לריב עם שאקיל. היום הייתי עושה דברים אחרת". ג'קסון דווקא המשיך להקניט, הפעם את דוויין ווייד, כשטען כי "הוא עושה צעדים בסבסובים שלו, כולם יודעים את זה". מבחינתו של ג'קסון לא היה מדובר בעוד פליטת פה, אלא במתן ביטחון נוסף לאיש שלו, שכל כך רוצה להיות המייקל ג'ורדן הבא.
עם שלוש אליפויות בכיס, טים דאנקן סולח לרוני קורטברג (צילום: איי פי)
הטוב בעולם. באמת?
למרות התצוגות על המגרש והמספרים יוצאי הדופן, קובי צריך לעבוד העונה קשה יותר מתמיד כדי להוכיח שהוא האתלט הטוב ביותר בליגה – או אם תרצו, השחקן הטוב ביותר בעולם. מולו מתייצבים שחקני הדור החדש כמו דוויין ווייד, לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני, כשמאחוריהם ניצבים סקוררים אדירים כמו אמארה סטודמאייר, דירק נוביצקי, וינס קארטר וגילברט ארינאס ויסלחו לי יאו מינג וטים דאנקן חסרי הכריזמה.
עד כמה התואר 'הטוב בעולם' חשוב לו? העימות עם ארינאס, שקלע על ברייאנט 60 נקודות, אולי ממחיש זאת טוב מהכל. "הוא לקח זריקות רעות, שנכנסו באותו משחק במזל רב", 'שיבח' קובי את עמיתו לאחר אותו משחק. כוכב וושינגטון לא נותר חייב: "זה שהוא מבטל את ה-60 שקלעתי זה רק מראה שזה מפריע לו. כולם אומרים 'הוא יותר טוב מזה, הוא פחות טוב מזה'. אם תלך אחורה בחמש השנים האלה, מה המספרים של קובי מראים לעומת אלה שלי? המספרים שלי יותר טובים משלו בטירוף בשש השנים הראשונות בליגה".
לפנייה לכתב/ת 
