עם האגן למזרח

מאות נשים מכל הגילאים, כל העדות, מכל קצוות הארץ, ואפילו מחו"ל, הגיעו אתמול (ה') לפסטיבל מחול מזרחי באילת. הפסטיבל, המתקיים זו השנה השלישית ברציפות, מציע גם הפעם טעימות מסגנונות שונים של המחול המזרחי לצד הרצאות על מוזיקה ערבית קלאסית, מיניות וריקודי בטן, שירה ערבית ואסתטיקה באסלאם.

"ריקודי בטן הם ביטוי של אוריינטליזם - כלומר איך המערב תופס את המזרח", אומרת אורית מפציר, מי שייסדה את הפסטיבל בשיתוף עם הרקדנית הירושלמית יעל מואב, "לא מדובר בריקוד מזרחי אותנטי, בשביל זה יש פולקלור שמשמר מסורות ותרבויות. ריקודי הבטן הם תפיסה ויזואלית קסומה של האישה". את תחום ריקודי הבטן ממקמת מפציר על התפר שבין כושר והעצמה אישית. "זה ריקוד שמאפשר לך להיות מי שאת, איך שאת. הוא נגיש לכל אחת ומתאים לכולן".

אבל לא רק נשים הגיעו לאילת לרקוד. בין המטפחות הצבעוניות הקשורות ברישול מתפנק על אגנים מתפתלים, הפתיעו גם כמה גברים, בהם אישי מתל אביב שפוקד באדיקות את הפסטיבל. "אני מודה שבהתחלה היה מביך למצוא את עצמי גבר יחיד בחוג שכולו נשים", הוא אומר, "היו הרבה משברים בדרך, אבל האהבה לתרבות המזרח ולריקוד החזיקו אותי". הריקוד המזרחי מתקשר לדבריו לחכמת המזרח הכוללת את הרפואה הסינית והיוגה. "זה לא רק עינטוז וחיינדעלך, זה עמוק ורוחני", הוא מסכם.

לצד החובבות המושבעות אפשר למצוא בפסטיבל גם רקדניות מתחילות שמודות כי ברמה מסוימת מדובר בטרנד אופנתי. "אמרו לנו שזה אפנתי, אז הגענו", אומרת אחת ממשתתפות הכנס שהגיעה מחולון, "כסטודנטית למזרחנות עניין אותי לגעת גם בתחום המחול ובמוזיקה הערבית וזו הסיבה שאני כאן". ריקודי הבטן, כך מסתבר, הם עסק לא רק ממכר אלא גם מדבק או כך לפחות מעידה רחל אלדר מאשדוד שהגיע לכנס עם בעלה ושתי בנותיה שהחלו ללמוד לרקוד בעקבותיה. "זה עושה לי כיף לקום בבוקר", אומרת אלדר ומוסיפה, "מאז שאני רוקדת אני מרגישה אדם אחר, חופשי ומאושר". בתה דנית מאשרת: "נדבקתי מאמא ואני רוקדת כבר ארבע שנים ונהנית מכל רגע". גם את הבת דורין בת השש הצליחה אלדר להדביק בחיידק ריקודי הבטן. "זה כיף לרקוד אבל אני קצת מתביישת", אומרת דורין אלדר ומצטרפת לאמא על רחבת הריקודים.

ברשימת המורים המשתתפים השנה בכנס שמות מוכרים כמו רקדנית הבטן האגדית ברי סימון, שחזרה בתשובה ומעבירה כיום סדנאות לנשים בלבד, מרים פרץ המופיעה יחד עם המתופף סאלח היבי, אסי חסקל וחלוצת המחול ההודי בישראל ורה גולדמן שגם בגיל 90 ממשיכה להעמיד דורות של רקדנים. את החגיגה באילת קשה יהיה להפסיק ולרוקדים שמנענעים אגנים מאז נחתו בעיר לפני 24 שעות יש עוד יומיים שלמים של ריקודים. "זו אהבה גדולה, התמכרות, הכיף הכי גדול בעולם", אומרת אילנה מיהוד. לך תתווכח עם אהבה.

• הכתבת היתה אורחת של מלון "מג'יק פאלאס" מרשת מלונות פתאל באילת