שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "רבע מיליון פלסטינים כלואים במובלעות"
    דו"ח של עמותת "במקום" קובע כי 250 אלף פלסטינים חיים בתוך 21 מובלעות שיצרה גדר ההפרדה. חלק מהמובלעות מוקפות בגדר משלושה או מארבעה כיוונים. עורכי הדו"ח: יש התחשבות רק בהתנחלויות; המשך קיומם של הכפרים במובלעות - מוטל בספק

    אלפים כלואים בין הגדרות. יכולתם של תושבים פלסטינים ה"כלואים" במובלעות להמשיך ולהתקיים - מוטלת בספק. כך נקבע בדו"ח שמפרסמת היום (יום ב') עמותת "במקום", ארגון זכויות אדם המתמקד בתחום התכנון. הטענה העקרונית בבסיס הדו"ח היא שתכנון מרחבי משפיע על זכויות האדם הבסיסיות.

     

    על פי הדו"ח - קיימות היום בשטחים הפלסטינים 21 מובלעות ובהן חיים כ-250,000 תושבים פלסטינים. 8,000 מהם חיים ב"מובלעות תפר", בין הקו הירוק לגדר ההפרדה. הדו"ח קובע כי "אוכלוסיה זו חיה מאחורי גדרות, תחת משטר של איסורים והיתרים בשטח הסגור לשאר תושבי הגדה, ביניהם חברים וקרובים מדרגה ראשונה".

     

    עורכי המסמך טוענים כי יתר 240 אלף הפלסטינים חיים בין גדרות במובלעות הפנימיות. באזורים אלה - הגדרות מקיפות אותם משלושה או מארבעה כיוונים, באופן שמנתק אותם ממרכזים עירוניים, ממקורות פרנסה, מרכזי שירותים ותוך פגיעה אנושה במירקם החיים, עד כדי התפוררות החברה הפלסטינית באיזור.

     

    הדו"ח מגלה שלעיתים - הדברים מגיעים לכדי מצבים אבסורדיים, שבהם בתים בודדים מנותקים מן הישוב שבו הם נמצאים וכך הופכים יושביהם ל"אורחים" במקום שבו הם גרים: "נוצר מצב קפקאי ולפיו נדרש אדם המתגורר בביתו במשך עשרות שנים, לקבל היתר תקופתי כדי להיות באיזור מגוריו. בלעדי היתר זה, הוא יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק עד חמש שנות מאסר או קנס גבוה", מצוין בדו"ח.

     

    הניתוק הכפוי מקשה על חיי היום-יום ועלול גם לפגוע בבריאות התושבים. "כדי להגיע לבתי החולים שבערים הסמוכות, נאלצים תושבי המובלעות לעבור בשערי הגדר, שאינם מאפשרים מעבר בשעות הלילה, כך שהזמן שעובר עד להזעקת חיילים בזמן חירום יכול להיות ההבדל בין חיים למוות", קובע הדו"ח.

     

    "מתחשבים רק בהתנחלויות"

    הדו"ח קובע כי המובלעות נוצרו כדי להתחשב במידה מקסימלית בצרכי ההתנחלויות, כדי לאפשר התרחבות עתידית שלהן וכדי לאפשר סגירת כבישים המיועדים ליהודים בלבד. הדו"ח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה גם לאחר פסיקות בג"צ, מוכתב במידה רבה על ידי מיקומן של ההתנחלויות ועל ידי תכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפסים כבטחוניים.

     

    לדוגמא - מביאים כותבי הדו"ח את הכפר הפלסטיני ברטעה בצפון הגדה, שבו הוסטה הגדר למרחק של כ-3 ק"מ מעבר לקו הירוק, בין היתר - כדי להותיר בצד הישראלי שטחים המיועדים להרחבת הישוב ריחן, הגדלת איזור התעשייה שלו והקמת התנחלות חדשה בשם "ריחנית".

     

    אלון כהן-ליפשיץ, אדריכל מעמותת "במקום", אומר כי תוואי הגדר נוצר תוך התעלמות מוחלטת מהתושבים הפלסטינים. הגדר מבתרת את מרחבי המחיה הפלסטינים, לעיתים תוך הצהרה ברורה של הרס מערך יחסים קיים. כדוגמא מביא כהן-ליפשיץ את העיירה ביר-נבאלה באיזור ירושלים: במובלעת שנוצרה במקום נמצאים כ-15,000 תושבים שנותרו במרחב מצומצם, המוקף מכל עבר בגדר ההפרדה, ובה מעבר תת-קרקעי אחד, הנשלט על ידי מחסום.

     

    "עם השלמת הגדר, הנגישות למערכת החינוך והשירותים הרפואיים תיהפך לבלתי אפשרית מבחינת תושבי המובלעת", קובע כהן-ליפשיץ ומוסיף כי המשך קיומם בטווח הארוך של הכפרים החיים במובלעת, מוטל בספק.

     

    לאחרונה דנו שופטי בג"ץ בכמה עתירות שדרשו לערוך שינויים בתוואי הגדר, כדי להקל את מצוקת הפלסטינים. בין העתירות לבג"ץ - תוואי הגדר סמוך לאלפי מנשה, חלק ממכשול ההפרדה סמוך לקרני שומרון, התוואי סמוך לכפר א-ראם, חלק מהמכשול הבטחוני בדרום הר חברון ועוד.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: טל כהן
    ארכיון
    צילום: טל כהן
    צילום: דודי ועקנין
    ארכיון
    צילום: דודי ועקנין
    מומלצים