שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חמש הגישות

    קיימות חמש גישות.
    א.
    אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור. דעתי מוסחת כי אני חושב רק על עצמי, ואני נופל לבור. אני מרגיש אבוד ואומלל ואינני מסוגל לבקש עזרה. זו לא אשמתי, זו אשמתו של מי שחפר את הבור דווקא שם. אני מתמרד, מתייאש, מרגיש שאני קורבן של חוסר-האחריות מצדם של אנשים אחרים, ואני מבלה זמן רב שם בפנים, בתוך הבור.
    ב.
    אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור. אני מעמיד פנים שאינני רואה אותו, זו לא הבעיה שלי. אני שוב נופל לתוכו. אינני יכול להאמין שזה קורה לי פעם נוספת, הייתי צריך ללמוד את הלקח, וגם לשלוח מישהו לסתום את הבור. אני שוב מבלה שם זמן רב.
    ג.
    אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור. אני רואה אותו. אני יודע שהוא שם, כי כבר נפלתי לתוכו פעמיים. בינתיים, אני כבר אדם הרגיל ללכת תמיד באותה הדרך. לכן, אני נופל בפעם השלישית. ענין של הרגל.
    ד.
    אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור. אני הולך מסביבו. מיד לאחר שאני עובד בשלום, אני שומע מישהו צועק. הוא בוודאי נפל לבור. הרחוב נחסם ואינני יכול להמשיך בדרכי.
    ה.
    אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור. אני מניח עליו קרשים וכך יש באפשרותי להמשיך בדרכי. איש לא ייפול לתוכו עוד.

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים