שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    איש הישר בעיניו יעשה

    1978, אנשי גוש אמונים מעלים על הקרקע את ההתנחלות שילה כדי לקבוע עובדות בשטח, הממשלה מספקת את ההכשר. כך זה נראה (מתוך "כך היה", ערוץ 1)

     

    ההתנחלות בשילה קמה ב-23 בינואר 1978 בשיתוף פעולה בין שני גורמים שעיינו זה את זה: ממשלת ישראל וגוש אמונים. כדי להערים באופן גלוי למדי על חוקי המשפט הבינלאומי, הממשלה הקימה התנחלויות בשטחים המוחזקים במסווה של מחנות צבאיים. בשילה הוחלט כי המתנחלים יעלו על הקרקע כאילו היו חבורת חוקרים תמימה הבאה לחשוף את תפארת העבר של המקום ולשכון בו באופן ארעי במסגרת מחנה חפירות ארכיאולוגיות. על ההחלטה חתום היה שר החקלאות דאז, אריאל שרון, שאף עמד בראש ועדת השרים לענייני התיישבות. את ההכשר לפעולות סיפק היועץ המשפטי אהרון ברק.

     

    אבל אנשי גוש אמונים באו להנציח את העבר של המקום בבנייה מחודשת ולא בהתרפקות על שרידי העבר. מזכירות הגוש זעמה על ההסוואה, אולם שיתפה פעולה בחריקת שן משום שידעה שעדיף להתקפל מול ענייני סמנטיקה כדי לקבוע עובדות בשטח. "שילה תהיה יישוב קבע", אמרו המתנחלים, שבניגוד לממשלה לא חששו מגינוי אמריקני למפעל ההתיישבות הלא חוקי, "וכל מי שחושב שנהיה ארכיאולוגים - טעות בידו". חבר הכנסת חנן פורת ממפלגת התחיה הכריז ביום הנחת אבן הפינה ליישוב: "חידשנו היישוב היהודי באתר קדוש זה לאחר אלפיים שנה". שנים מאוחר יותר פורת, עדיין ח"כ, יהיה זה שיצהל "פורים שפיל" אחרי הטבח במערת המכפלה.

     

    ח"כ גאולה כהן גם היא חברה להילולה וכמוה גם מנהיגה הרוחני של התנועה, הרב צבי יהודה קוק, שהניח מזוזה בבית הכנסת החדש. כהן ופורת זעקו זעקות לא רק כנגד הסוואת ההתיישבות אלא גם בגנות הסכם השלום המתרקם עם מצרים. הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת מצרים אנואר סאדאת בירושלים ב-1977 שהפיח תקווה וסימן מגמה של שינוי אזורי עבור רוב אזרחי ישראל, היה עבור ראשי המתנחלים בבחינת קטסטרופת עקירת יישובים המתעתדת לבוא. בקטע שלפניכם מתוך "כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהגשת יגאל רביד (א'-ד' 18:15; לקט ו' 19:00), נראים ניצניו של מאבק תנועת גוש אמונים נגד ההסכם ותחילת הפניית הפעילות שלה לנתיבי שכנוע והסברה. 

     

    עוד ניתן לראות בסרטון שאנשי התנועה לא באו לארץ שוממה: בחורי ישיבה וזוגות צעירים ניסו כבר להתיישב במקום ופונו פעם אחר פעם על ידי הצבא. אחרי הפס שקיבלו מהממשלה הוקם ה"המחנה הארכיאולוגי" ובעקבות ניסיון פיגוע ב-1979, הממשלה הכירה במחנה כיישוב.

     

    ואכן שילה שוכנת כיום בדרום הר שומרון על הרי אפרים, אתר בו השתרעה שילה המקראית (ודרך אגב גם כפרים פלסטיניים רבים ובהם הכפר סילון). בימי המקרא שילה נחשבה למרכז פולחני חשוב ובספר שמואל היא מתוארת כמקום עלייה לרגל, כעיר בה שכן המשכן בו ישב עלי הכהן ואחריו צמד בניו המושחתים חופני ופנחס. ככתוב ספר ירמיהו, המשכן חרב אחרי שהיה פעיל במשך 369 שנים. עוד לפני כן מוזכרת שילה בספר שופטים פרק כ"א. לפי פסוק י"ט שילה המקראית היתה ממוקמת מצפון לבית אל, ממזרח לדרך המובילה לשכם ומדרום למקום ללְבוֹנָה. אנשי בנימין חטפו להם נשים משילה לאחר פרשת "פילגש בגבעה". בפסוק כ"ה נכתב שם: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

     

    בשנת 1978 היתה ממשלה בישראל ובכל זאת באיזורי הספר, במקום בו חוק הצבא הושלט, החוק הבינלאומי עומעם,  וחוקים שונים קמו ליהודים תושבי המקום ולערבים תושבי המקום, איש הישר בעיניו עשה, בעיקר אם היה יהודי הבא לשקם מורשת אבות. ב-21 במאי באותה שנה הציבו פעילי "שלום עכשיו" סמוך לשילה פסל בדמות שובך יונים ריק שיצר האמן יגאל תומרקין לאחר שזיהתה את מפעל ההתנחלויות כמכשול העיקרי לשלום.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות הערוץ הראשון
    עיר ואם בישראל. שילה
    צילום: באדיבות הערוץ הראשון
    לאתר ההטבות
    מומלצים