לשנה הבאה בירושלים?
איך התפספסה פגישה היסטורית בין אולמרט למלך סעודיה, ולהיכן יבוא העולם בפעם הבאה?
הסיפור המסקרן של כינוס דאבוס השנה אינו רק במי שהגיע לקחת בו חלק - אלא גם במי שבסופו של דבר לא בא, למגינת ליבם של המארגנים. הכוונה למלך סעודיה עבדאללה ולראש הממשלה אולמרט. במשך חודשים עסק פרופ' שוואב, בעל החזון, ביוזמה דרמטית להביא את השניים למפגש דאבוס 2007. ההתחלה נראתה מבטיחה: בשמו של מלך סעודיה נאמר שהוא ישקול להתייצב בדאבוס ולהשתתף בדיאלוג פומבי עם ראש ממשלת ישראל. במהלך הדיאלוג היה מעלה את רעיונותיו להסכם שלום מקיף במזרח התיכון. אך המלך התנה תנאי להופעה משותפת עם אולמרט: הודעה של ישראל על קבלת יוזמת השלום הסעודית כבסיס להסדר. מכאן החלו הקשיים.
בלשכת רה"מ היססו - כך נודע לי - לתת תשובה מחייבת; בסביבת אולמרט הושמעו דעות נחרצות בעד ונגד. בה בעת התחולל גם מפנה פתאומי לרעה בעמדה הסעודית. בהצעתם האחרונה הוזכרה האפשרות לשלוח קלטת וידאו עם דברי המלך. ההצעה נדחתה על-ידי ירושלים - "לא ננהל שיח מדיני עם קלטת". זה לא מכובד ולא רצוי. המתווכים הזרים סבורים כי ישראל יכולה הייתה לקפוץ מהר יותר וביתר התלהבות על ההזדמנות, ולנצלה כמנוף לקידום יוזמת שלום דרמטית. אולם הם מדגישים חד-משמעית כי התהפוכות בעמדה הסעודית מנעה את הפגישה. לחיצת ידיים בין ראש ממשלת ישראל למלך סעודיה - איזה שיא יכול היה זה להיות לכינוס דאבוס.
2,400 נשים וגברים - מנכ"לים ונשיאי תאגידים עסקיים מובילים, מדינאים בכירים, אנשי אקדמי ותקשורת, עוזבים את עיירת הסקי השוויצרית דאבוס. את ישראל ייצגה בכבוד ובחן שרת החוץ, שהציעה לקיים את הכינוס הבא בירושלים. שאלתי את פרופ' קלאוס שוואב, מי שהמציא בשנות השבעים של המאה הקודמת את ה"פורום", מה דעתו - והוא השיב, להפתעתי, בחיוב מרוסן: אם הנסיבות יאפשרו זאת, נרצה לקיים את הכינוס הבא בירושלים - ובבית לחם.
לפנייה לכתב/ת 
בין ירושלים לבית לחם: פרופ' שוואב
צילום: איי פי
לחיצת היד הוחמצה: עבדאללה
צילום: איי פי
מומלצים
