עדות חלוץ: שגיתי כשלא גייסתי מילואים בזמן

לא פחות משבע שעות נמשכה היום (א') עדותו של הרמטכ"ל המתפטר, רב-אלוף דן חלוץ, בפני ועדת וינוגרד. הוא נמנע מלתקוף בצורה ישירה את הדרג המדיני או גורמים אחרים במערכת הביטחון. חלוץ אמר שזו הייתה בהחלט שגיאה לא לגייס מילואים מוקדם יתר, גם אם הדבר אינו מחייב כניסה לפעולה קרקעית אלא הכנה טובה יותר.

הוועדה התמקדה בשלבים הראשונים של המלחמה ב-12 ביולי לאחר חטיפתם של שני החיילים והשיקולים לפתיחת המערכה. בהמשך נכנסו חברי הוועדה לשאלות נקודתיות יותר הקשורות במהלכי המלחמה ובפעולות שנעשו בסיומה. הרמטכ"ל דבק באמירות שכל מהלך שבוצע היה אחת מהחלופות שהוצעו לדרג המדיני כאשר בכל חלופה שכזו הובאו המשמעויות והפרשנויות. בכל הקשור לתחילת המלחמה הסביר הרמטכ"ל כי הנחת היסוד הייתה יציאה למבצע מצומצם ולא למערכה ארוכה.

גם סוגיית ההתמהמהות בהיערכות הכוחות הקרקעיים לפעולה בעומק השטח בדרום לבנון עלתה בעדות. חלוץ התייחס גם למגבלות השונות שהיו לצה"ל עוד קודם המלחמה, בין השאר - מגבלות תקציביות וכן הקצאת כוחות לגזרות שבהן פעל צה"ל ביתר שאת כגון רצועת עזה. בכל הקשור למדיניות צה"ל בגבול הצפון אמר הרמטכ"ל שפעל כפי שהכתיב הדרג המדיני, קרי מדיניות איפוק ותגובה נקודתית בלבד לכל התגרות של חיזבאללה.

גורמים במערכת הביטחון ציינו כי על אף התפטרותו של הרמטכ"ל עוד טרם העדות, הוא הגיע עם אותה גרסה אותה שבה היה משתמש בכל מקרה "יש לו אמת אחת ולכן הרבה מהדברים שלו לא הפתיעו, כי הוא אמר אותם גם בעבר", אמר אחד הגורמים. 

הרמטכ"ל נשאל במסגרת עדותו על מערכת היחסים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון ולראש הממשלה ועל הממשק המדיני-ביטחוני. במסגרת זו התייחס חלוץ לפגישות ולהחלטות ביום פתיחת המלחמה. חלוץ אף נשאל על הימים האחרונים של המערכה וההחלטה לצאת לפעולה יבשתית רחבה בימיה האחרונים של המלחמה לאחר שכבר הוחלט על הפסקת האש.

בנוסף עלתה שאלת כשירותו של הרמטכ"ל, כאיש חיל אוויר, בפיקוד על הכוח היבשתי. במסגרת זו נבדק האם איש חיל אוויר מסוגל לנהל את הצבא בכלל ומהי יכולתו לפקד על חילות הרגלים והשריון. חלוץ נשאל במסגרת זו על תפיסת הפעלת הכוחות, הדומיננטיות של חיל האוויר בהשגת יעדים בשדה הקרב ועל תוכנית הפעולה כפי שגובשה והוצגה על ידו בפני ראש הממשלה ושר הביטחון ב-12 ביולי.