שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הקרב על הפדחת: למה מתקרחים ומה יעצור את זה?

    המספרים לגמרי לא מעודדים. 30% מהגברים מוצאים עצמם קרחים כבר בגיל 30. עשור מאוחר יותר מדובר כבר ב-50% התקרחות. אצל הנשים, המספרים דומים, אלא שכאן מדובר בהדלדלות השיער. יהודים, מסתבר, מתקרחים יותר, מתוכם - לאשכנזים אחוזים מנצחים בהחלט. אז מה עושים? יש דווקא כמה פתרונות. כתבה ראשונה בפרויקט "קרחים מכאן" - הקרב על הפדחת שלנו

    "כל גבר שני קרח", אמרה לי דלית הצלמת וסובבה העדשה לכיוון שלושת הגברים המתרחקים. "כן", הסכמתי בחוסר חשק. קשה להתעמת עם נושא ההתקרחות. מספיק שתרימו עיניים ברחוב, ומרבית הגברים שתראו יהיו מאותגרים בלוריתית. "בעצם הרבה יותר מכל גבר שני", סובבה דלית את פניה לכיווני, ולמראה פני המכורכמות מיהרה להחליף נושא.

     

    בלב כבד בחנתי באותו הערב את המפרצים שעל הראש. קו המצח הולך ומתפשט, קו השיער נסוג לו למבטחי העורף. המטרוסקסואל שבי שילח אותי אל הטלפון למחרת בבוקר.

     

    "בממוצע יש לגבר 100,000 שיערות", מספר לי ד"ר אלכס גינזבורג, ראש היחידה לשיער והשתלת שיער בתל השומר. מסתבר שבממוצע, הגבר מאבד 100 שיערות ביום, ומצמיח 100 אחרות. "יש אנשים שיש להם גירעון, הם מאבדים 100 ומגדלים 30", אמר הדוקטור. אותו דפיציט של 70 שערות ליום הוא שחורץ גורלם של הגברים להפוך לקרחים.

     

    "אבל למה?", ייללתי בעצב. "אצל נשים זה נובע מסיבות של חוסר ברזל, בעיה בבלוטות וסטרס", הסביר המומחה, "ואצלך - אם אבא או סבא שלך היה קרח, זה אומר שיש סיכוי טוב מאוד שתהיה קרח".

     

    בגיל 20 אבי כבר היה קרח לגמרי, עשור אחד כבר הרווחתי, אבל החול בשעון מתקתק, והשערות נושרות בהתמדה מרגיזה. לבטח לא עמדה לצידו של אבי, או לראשו, הטכנולוגיה של היום. מיהרתי למרפאות המומחים, וגיליתי שיש מה לעשות, עוד לפני שהמצח מביס את השיער, בקרב על הפדחת.

     

    שתי תרופות מומלצות לעצירת הנשירה – מינוקסידיל (שהחלה בכלל כתרופה לטיפול ביתר לחץ דם) ופרופסיה (שבמקור משמשת לטיפול בהגדלת הערמונית). את המינוקסידיל (שמגיע בצורה של תמיסה הקרויה "מינוקסי" או "ריגיין") מורחים באזור המתקרח פעמיים ביום. התרופה, מסתבר, עוצרת נשירה רק על פדחתם של כ-40% מהמשתמשים ולעיתים נדירות מאוד מצמיחה שיער מחדש. הפרופסיה מגיעה בצורה של טבליות וצריכה להילקח פעם ביום. כ-90% מהמשתמשים זוכים בעצירת ההתקרחות ואצל כ-60% מהמשתמשים צומחות שערות חדשות. אבל תרופה וקוץ בה, קוץ רופס במיוחד. כאחוז אחד מהמשתמשים בפרופסיה מדווחים על ירידה בחשק המיני.

     

    לתרופות שני חסרונות בולטים - המחיר היקר והשיעבוד. התמיסה עולה כ-200 שקל לחודש, והכדורים פי שתיים. ממש כשם שאישה צריכה להשתמש בגלולות כל עוד היא אינה חפצה בילדים, כך יצטרך הגבר למרוח עצמו בתכשיר או לבלוע כדור עד סוף ימיו, או לפחות עד שהבלורית תפסיק לעניין אותו. הפסקת השימוש בתרופות מביאה לנשירה מחודשת בתוך מספר חודשים.

     

    תעשייה של מיליארדים

    ומה לגבי תכשירים ותוספים אחרים? "אי אפשר אפילו לקרוא לזה 'ישרא-בלוף', כי זה 'עולם-בלוף'", אומר דר' גינזבורג, שטוען כי תעשיית התוספים והתכשירים מגלגלת מיליארדים, על חשבונם של המתקרחים. "מי שמתקרח מוכן לשלם הרבה ולעשות הכל, כדי לעצור את הנשירה, ויש הרבה אנשים שמרוויחים מזה".

     

    ואם חשבתם שגם אתם אשמים, שחפפתם את השיער יתר על המידה, הסירו דאגה מראשכם. "אין שום מניעה לחפוף", אומר הדוקטור, וממליץ לאנשים עם שיער שומני לחפוף מדי יום, בטענה שהשומניות מזיקה לשורשים. עדיף גם שלא

    תשתמשו בג'ל, ותסתפקו בווקס או קרם לשיער, ואם כבר החלטתם להשתמש בג'ל – אז רק על הקצה, ולא על בסיס השיערה.

     

    אם חשבתם שתוכלו לאוורר את השיער על-ידי גילוח הראש, וכך תמנעו נשירה, שוב טעיתם – "ה'גלאח' לא משנה", אומר ד"ר גינזבורג. לנשים, אגב, הוא ממליץ שלא להשתמש בגומייה לשיער, אלא דווקא בסיכה או קליפס.

     

    ולנו לא נותר אלא לסיים במעט נחמה. חצי נחמה, ליתר דיוק, מפני שאכן מדובר בצרת רבים. אנו היהודים מתקרחים יותר משאר העמים, ובכלל – גברי העולם מתקרחים היום יותר מפעם. "כנראה שקרינת הטלפונים הסלולריים, המחשבים והתזונה תורמים לנשירה", אומר ד"ר גינזבורג. "רק בעוד 20 שנה נדע בדיוק מה ההשפעה שלהם".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    קרחת. תוצאה של דפיציט באיבוד השיער וצמיחה חדשה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים