שתף קטע נבחר

  • מרושתים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עם הבלוגרים הישראלים אי אפשר לנצח

    לפני כמה חודשים דנו בסוגיה של פרסום סמוי בבלוגים, בעקבות היוזמה של טוויסטד וחברת "אהבה" שרצו להתייחס לכל בלוגר באשר הוא כעיתונאי צרכנות. הדעות בסוגיה היו חלוקות, כשאת המחנות העיקריים ניתן לחלק בגסות לארבע קבוצות:

     

    1. בלוגרים שכותבים יומנים אישיים ורואים בהם ממד של קהילה ותקשורת בינאישית, כאשר הצעה עיתונאית נתפסת כלא רלוונטית עבורם.

     

    2. בלוגרים שראו עצמם כיותר אתיים ואותנטיים מעיתונאים, ולכן סרבו בתוקף לשתף פעולה עם נורמה פסולה הרווחת בעולם העיתונות.

     

    3. בלוגרים שסבורים כי הצעה כזו נותנת מעמד לבלוגינג, מכירה בכוחו של הבלוגר ומאפשרת שוויון הזדמנויות בהשפעה על קהלים.

     

    4. בלוגרים שכל הויכוח הזה לא מזיז להם, הם ברשות עצמם ולא חייבים כלום לאף אחד, ואם מישהו מוכן לתת להם מתנות כדי שיכתבו על זה איזה פוסט, תפדאלו.

     

    אלון מוליאן, מנכ"ל טוויסטד, סיפר כי לאחר הפרסום, למרות שרובו היה שלילי, הוא הוצף בפניות מצד בלוגרים ובלוגריות שהחברה לא פנתה אליהם מלכתחילה ואשר ביקשו את חבילת השי וכתבו פוסטים משעשעים וחלקם אף פורנוגראפיים על השימוש במוצרים. מוליאן עדיין מנתח את התוצאות, אך מבחינתו הסיפור הזה היה סיפור הצלחה של שיווק גרילה.

     

    מתגלחים על הזקן

    בשבוע שעבר היינו עדים לניסיון ליצור באאז ברשת בצורה שונה וסמויה עד כדי ממד של הטעיה. לפני חודש וחצי נפתחו ברחבי הבלוגוספירה ארבעה בלוגים פיקטיביים של גברים שהכריזו על "ינואר המחוספס" והודיעו שהם לא מתגלחים למשך חודש, תיעדו את זה, וסחפו בלוגרים נוספים.

     

    האירוע היה מתוכנן להסתיים במסיבת רחוב שבה כולם מתגלחים. הרעיון מדליק אבל הסתיים באקורד צורם כשהסתבר שמדובר ביוזמה של חברת סכיני גילוח אשר השיקה מוצר חדש, והרעיון היה לא להתגלח עד להשקתו. גם לאחר החשיפה הבלוגרים הפיקטיביים ניסו להתחזות לאותנטיים וזה הגביר את הצרימה.

     

    אני חושבת שאם אותה חברה הייתה מראש מכריזה על חודש ללא גילוח ומנסה לרתום בלוגרים קיימים ועורכת עבורם מסיבה בסוף החודש שבה כל מי שהחזיק מעמד היה מקבל סט סכיני גילוח ומתגלח על המקום, זה יכל להיות רעיון שיווקי מדליק ומוצלח. העדר השקיפות הוא מה שצרם לכולם והבאאז שהיה קטנטן יחסית, יכל להיות משמעותי יותר דווקא עם השקיפות.

     

    אפקט הבומרנג

    מגדלי הזיפים ומחלקי חבילות השי הקוסמטיות מייצגים שני קצוות של הסקאלה ושניהם עצבנו את הבלוגרים. עם זאת, נראה שבשורה התחתונה, היוזמה היומרנית של טוויסטד הצליחה הרבה יותר מהיוזמה הסמויה של מגדלי הזיפים, כי הנורמה בתוכן גולשים היא שקיפות ולכן פרסום סמוי באמת, בסגנון הטלוויזיוני, אי אפשר באמת להעתיק לרשת, זו לוגיקת

    מדיה אחרת וזה עשוי לחזור למפרסם כבומרנג. עדיף שילגלגו על היומרנות שלך מאשר שתגרום לבלוגרים לפקפק באותנטיות של היוזמות שלהם והדבר עשוי לטווח ארוך לפגוע במוטיבציה להיות ויראליים באופן כללי, מה שיהיה בבחינת גדיעת הענף עליו אתם מנסים לשבת כרגע.

      

    בעוד שבועיים ייערך הכנס ה-11 של איגוד האינטרנט הישראלי. אילנה תמיר מנטוויז'ן הציעה לאיגוד להקצות כרטיסי כניסה חינם למספר בלוגרים שיסקרו את האירוע ופנו אלי על מנת להציע בלוגרים כאלה. אני חשבתי שזה מאד לא בלוגי שאני אבחר אנשים והיה ברור שיכעסו עלי ללא קשר למי ייבחר.

     

    עדיף ליצור מכרז ומי שרוצה שישתתף ויכתוב פוסטים בנושא, מדוע שנבחר את החשודים המיידיים הכותבים על תרבות רשת שרובם ממילא עיתונאים ויכולים להיכנס בחינם? המכרז שיצרנו קיבל קיתונות של ביקורת מצד בכירי הבלוגרים ואף אחד מכותבי התרבות הדיגיטאלית הנפוצים לא בחר להשתתף.

     

    אי אפשר לנצח 

    לפני יומיים הכרזנו על הזוכים ולי זה דווקא נראה מגניב שהכנס יסוקר ע"י בלוגרים שזה לא התחום המקצועי שלהם ואני סקרנית לראות מאילו זוויות הם יתייחסו לכנס. בעיני זה הרבה יותר בלוגי וחתרני. אבל עם הבלוגרים הישראלים אי אפשר לנצח. תעשה להם כבוד הם יגידו שזה לא רלוונטי, תתעלם מהם והם יצעקו שאתה לא רלוונטי... לטובת הארגונים הבאים שזוממים לעשות גרילה בקרבנו, תבחרו איזה מקום באמצע על הסקאלה שבין כל מה שתיארתי כאן ואולי כדאי להתייעץ לפני כן עם כמה בלוגרים בכירים, ותתכוננו לחטוף בכל מקרה, מה שלא תעשו. כי ככה זה בישראל.

     

    מרושתים - לבלוג המלא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים