מחר: יום מיוחד בכנסת לחיזוק המגזר הדרוזי
במעמד ראש הממשלה יתקיים בכנסת דיון מיוחד על בעיות המגזר הדרוזי והצ'רקסי. ח"כ והבה, הדרוזי היחיד במשכן: "זהו יום היסטורי"
למען הדרוזים: הכנסת תקיים מחר (ג') יום מיוחד לחיזוק המגזר הדרוזי והצ'רקסי, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט וממלאת-מקום נשיא המדינה דליה איציק. ח"כ מגלי והבה, הדרוזי היחיד בבית הנבחרים ויו"ר השדולה למען הדרוזים והצ'רקסים, אומר כי זהו יום היסטורי. "אנחנו שמים בפעם הראשונה על השולחן של בית הנבחרים את הבעיות שלנו בצורה מרוכזת. בשני המגזרים ישנה תחושת קיפוח וחוסר שוויון".
בישראל חיים כ-115,000 דרוזים וכ-4,000 צ'רקסים, רובם ככולם באזור הצפון. מתוך 11 היישובים הדרוזים רק המועצה המקומית כסרא-סמיע לא נמצאת בתוכנית ההבראה של משרד הפנים. ח"כ והבה מותח ביקורת על תוכנית ההבראה וטוען כי היא פוגעת בציבור שמלכתחילה נמצא בתחתית הסולם החברתי כלכלי. "תוכניות ההבראה של משרד הפנים פוגעות בציבור. הדאגה של הרשות היא לשלם משכורות וכל שאר התוכניות מוקפאות. ישנן רשויות שבהן גם משכורות לא משולמות, בחלקן לא אוספים זבל באופן סדיר מסודר. בחלק ממערכת החינוך אין אמצעים לרכישת חומרי גלם בסיסיים, כמו נייר להדפסה או נייר טואלט לשירותים".
משרד הפנים מסביר כי תוכנית ההבראה נועדה להבריא את הרשויות ולהעלות אותן לדרך הנכונה. "מדובר ברשויות שנכשלו באופן התנהלותן והעובדה כי רוב הרשויות הדרוזיות נמצאות בתוכנית הבראה מראה על תרבות ניהול כושלת המתבטאת בפער עצום בין הכנסות להוצאות. בעיה נוספת וגדולה יותר היא שחובות כמו ארנונה ומים כמעט ולא נגבים. שיעור הגבייה נמוך מאוד, בין 10 ל-20%. מדובר בדברים בסיסיים ולא פלא שרשויות קורסות ושהגירעונות תופחים. משרד הפנים מנסה למצוא דרך לנהל את הרשויות ולהבריא אותן", מסבירה דוברת משרד הפנים סבין חדד.
הרמה החברתית-כלכלית של רוב האוכלוסייה הדרוזית נמוכה יחסית לכלל האוכלוסייה. הכפרים הדרוזיים גדלו מאוד בעשורים האחרונים, וכיום נשמעות טענות רבות שהתשתיות והשירותים בהם אינם עונים על צורכי תושביהם. לדברי ח"כ והבה, "מחר משרד ראש הממשלה יציג תוכנית שנתית שתעניק לשני המגזרים 447 מיליון שקלים החל מהשנה הזו. כולי תקווה שהכספים יוזרמו לטיפול ברשויות הדרוזיות והצ'רקסיות - לחינוך, למסחר ותעשיה, ולהשלמת פרויקטים שהופסקו".
"שווים רק בחובות"
הטענה שמשמיע ח"כ והבה ורבים נוספים במגזר היא כי "על אף שאנחנו עושים שירות חובה מלא אנחנו שווים רק בחובות שלנו. מבחינת זכויות אנחנו שווים פחות". החל מ-1956 חייבים גברים דרוזים בשירות בצה"ל. מנתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי 83% מהנערים הדרוזים בגיל גיוס מתגייסים לצבא, לעומת כ-77% בכלל האוכלוסייה. בנוסף, מאז שנת 2005 דרוזים משולבים בשירות הלאומי. בכל במערכות ישראל נפלו 344 דרוזים ו-1,281 בני העדה הוכרו כנכי צה"ל.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר הדרוזי הוא 36%, לעומת 58% במגזר היהודי. החסמים העיקריים בפני השתלבות דרוזים בכוח העבודה הם רמת ההשכלה, מחסור במקומות עבודה לדרוזים בעלי השכלה גבוהה, וקיומם של שוקי עבודה נפרדים לדרוזים וליהודים. הענף העיקרי שהדרוזים מועסקים בו הוא השירות הציבורי ובפרט בחינוך, במינהל ובבריאות.
נתון מעודד שעולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת נוגע ללימודים האקדמאים. מספר הסטודנטים הדרוזים באוניברסיטאות גדל פי שלושה מאז שנת 1990. בשנת 2005 היו 1,240 סטודנטים דרוזים באוניברסיטאות – 1% מכלל הסטודנטים. נוסף על כך לומדים 878 סטודנטים דרוזים במכללות האקדמיות ובמכללות להוראה.
בשנת הלימודים 2005/06, 54.2% מן הסטודנטים בני העדה הדרוזית היו נשים, לעומת 33.2% בשנת 1995. עם זאת, בלימודים לתואר שני שיעור הנשים נמוך מ-40% (לעומת 57.9% במגזר היהודי), ונשים מעטות לומדות לתואר שלישי.
לפנייה לכתב/ת 
