הרחבת חוק הפיקדון - למי זה טוב?
הממשלה אישרה החלת חוק הפיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטר. השאלה איפה נחזיר אותם והאם תוספת התשלום תיפול בסופו של דבר עלינו הצרכנים. במשרד להגנת הסביבה חושבים שהשינוי רק לטובתנו. בתאגיד המיחזור חושבים אחרת
אם אינכם נוהגים למחזר את בקבוקי השתיה שלכם, יכול להיות שבקרוב תצטרכו לשלם יותר עבור ה"תענוג". הממשלה החליטה להרחיב את חוק הפיקדון ובמידה
שהחלטה זו תעבור בכנסת, בקרוב נתחיל לשלם דמי פיקדון עבור כל בקבוק גם בנפח של 1.5 ליטר ומעלה.
חוק הפיקדון המקורי, שנכנס לתוקף באוקטובר 2001, קבע שרק מיכלי משקה בנפח הקטן מ-1.5 ליטר יחויבו בפיקדון של 25 אגורות, שיוחזרו ללקוח עם החזרת המיכל הריק לחנות. ההגיון שעמד מאחורי ההחלטה לחייב רק את המיכלים הקטנים היה, שהם נצרכים על ידי אנשים פרטיים, מחוץ לסביבת הבית ולכן מושלכים בצורה המזהמת את הסביבה.
ברור מה יקרה אם הצרכנים יעדיפו לספוג את עלות הפיקדון ולהמשיך להשליך את הבקבוקים הגדולים לפח האשפה בבית.
מאז נחקק החוק ועד לחודש מאי אשתקד נאספו 1.3 מיליארד מיכלי משקה והועברו למיחזור. אולם למרות הישג משמעותי זה, החוק אינו חף מבעיות וליקויים שונים שגרמו, במהלך השנים, לביקורת לא מועטה כלפיו. חלק מהביקורת התייחסה לכך שהחוק אינו כולל את בקבוקי השתיה הגדולים.
עכשיו, מבטיחים במשרד להגנת הסביבה, הרחבת החוק לא רק תגדיל את כמות הבקבוקים שעוברים למיחזור אלא גם תפתור את הליקויים השונים.
אלפי תלונות של צרכנים
מאז נכנס חוק הפיקדון לתוקף נתקבלו אלפי תלונות במשרד להגנת הסביבה, על בתי עסק שאינם מוכנים לקבל חזרה את מיכלי השתיה הריקים, מה שיצר סרבול וקושי עבור הצרכנים המבקשים לקבל בחזרה את דמי הפיקדון שלהם.
לטענת יואב גואל, הממונה על הרחבת חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה, בעיה זו תיפתר ברגע שהאחריות על המיחזור כבר לא תהיה מוטלת רק על תאגיד המיחזור, הפועל כיום כמונופול.
"אנחנו רוצים להטיל את האחריות גם על יצרני ויבואני המשקאות, שיצטרכו להקים גופים משלהם שידאגו למיחזור", אומר גואל. "מבחינת הצרכנים המשמעות היא שיפעלו הרבה גורמים שיפתחו עוד נקודות מיחזור. מה עוד, שהוספנו הגבלה המאפשרת לכל צרכן להחזיר עד 50 מיכלים ביום וזה יקל על בעלי החנויות".
בתאגיד המיחזור, לעומת זאת, מסרבים להשתכנע מהפתרונות שמציע המשרד להגנת הסביבה. "גם אם כל לקוח יחזיר עד 50 מיכלים ביום, עדיין מדובר על מיליונים של מיכלים שאין לבתי העסק שום יכולת להתמודד איתם או לאגור אותם במחסנים שלהם", אומרת יו"ר תאגיד המיחזור, נחמה רונן.
כמובן שכל זה בהנחה שהצרכנים אכן יאגרו את הבקבוקים הגדולים בבית, ויקחו אותם למיחזור בחנויות.
בזמנו התנגדו הנציגים החרדיים בכנסת, להחלת החוק על הבקבוקים הגדולים בטענה שהם נצרכים על ידי משפחות, בינהן משפחות ברוכות ילדים ואין להטיל עליהן מס נוסף. התנגדותם תבוא ככל הנראה לידי ביטוי גם בדיונים הצפויים בכנת על התיקון לחוק.
גם רונן מסכימה שאין צורך לקנוס את הצרכנים: "הצענו לשים תשתיות בהרבה מאוד מקומות שהן לא קיימות כרגע. הצענו לעשות קמפיין חינוך במשך 10 שנים, כדי שלא יצטרך להיות כלוב מיחזור ליד הבית של כל אחד, אלא שהילדים בדרך לבית ספר יקחו את הבקבוקים ויזרקו אותם".
"משפחות הפשע לא ידפקו בדלת"
בעיה נוספת עמה צריך המשרד להגנת הסביבה להתמודד היא השתלטותם של גורמים פליליים על תחום המיחזור. לאחר שפורסם כי "משפחות הפשע" גרפו מיליונים במזומן על ידי איסוף מיכלים ריקים מבעלי מסעדות ומועדונים תחת איומים, לאבדרך לכנסת
הממשלה אישרה: חוק הפיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטר
דוד הכהן
התיקון לחוק מטיל את האחריות הישירה לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה על יצרני ויבואני המשקאות, בניגוד למצב הקיים כיום המטיל את כל האחריות על תאגיד המיחזור. ההערכות הן כי את הפקדון החדש יספגו בסופו של דבר הצרכנים
"ברגע שתהיה תחרות והרבה גופים שיאספו, יהיה יותר קשה לגורמים פליליים להשתלט על הנושא", מבטיח גואל. "משפחות הפשע, בניגוד למה שאומרים, לא יגיעו הביתה לדפוק על הדלת ולבקש את הבקבוקים".
נחמה רונן דווקא חושבת אחרת. "הם יגיעו לכל בית שיהיה לו בפח האשפה כסף", היא אומרת. "אם היום כל בית במדינת ישראל יזרוק מטבע של 10 שקלים לפח. יהיה מישהו שיהיה לו שווה לבוא, לפזר את פח האשפה ולהוציא את אותו מטבע".
אז איך בדיוק תתבצע בפועל הרחבת חוק הפיקדון והאם אכן תצליח לתקן את הליקויים בחוק המקורי? המבחן האמיתי יגיע, רק אחרי שהחוק יאושר בכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
מיחזור בקבוקים
צילום: עומר הכהן
גואל. "עוד נקודת מיחזור"
צילום: יהונתן צור
רונן. לא לקנוס הצרכנים
צילום: כרמית שי
מומלצים
