איך תזהה שאתה במדינה מוסלמית?

לאחרונה קיימת התעסקות גוברת בעולם הערבי סביב השאלה מהי מקומה של הדת בחיי היום-יום במדינה. הדיון בעניין לא פוסח על מדינות איסלאמיות שלהם משטרים עריצים. באיראן למשל, הושמט לאחרונה סעיף הדת במבחני הקבלה ללימודים הגבוהים. הדבר אפשר לקבוצה של 178 בני העדה הבהאית להתקבל לאוניברסיטה. לפי ההערכות, מתוך חמישה מיליון בני העדה בעולם, מתגוררים באיראן 350 אלף מהם. על בני העדה נאסר כבר במשך חצי יובל להצטרף לאוניברסיטאות בארץ האייטולות. העדה הבהאית נוצרה על ידי קבוצה שפרשה במאה ה-19 מהאסלאם השיעי באיראן ואנשיה הוגדרו שם כופרים. אבל נראה שהליברליות שהפגינו האיראנים לא נמשכה זמן רב.

לפי דיווח של נציגת העדה הבהאית הבינלאומית במטה האו"ם בג'נבה, דיאן עלאי, לאחרונה גורשו 70 סטודנטים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בטהרן, לאחר שהתבררה אמונתם. אך עובדות לחוד ומציאות לחוד. דובר מטעם המשלחת האיראנית לאו"ם דחה מכל וכל את ההאשמות הללו וטען כי "איש באיראן אינו מגורש בשל דתו". 

אין מדובר בחיכוך הראשון בין העדה הבהאית לראשי השלטון באיראן בעת האחרונה. בעדה טוענים כי מאות אנשים שקיבלו על עצמם את עיקרי האמונה הבהאית הושלכו לכלא או חוסלו מאז עלתה המהפכה האסלאמית לשלטון באיראן בשנת 1979. אשתקד האשימו ראשי העדה הבהאית את השלטונות האיראניים כי עצרו 54 מאנשיהם בשעה שאלה העניקו שיעורים לילדים עניים במסגרת תכנית עבודה למען החברה.

כאמור, זוהי אינה ההתנגשות היחידה על רקע אמונות ודת בעולם הערבי בשבוע האחרון. שורה של דיווחים ממדינות מוסלמיות מעידים כי גוברת ההתעסקות שם במיקומה של הדת בחיי היום-יום.

רצח על כבוד המשפחה והמופתי של סוריה 

בסוריה עסקו השבוע בדרישה להחמיר בעונשים נגד גברים שרוצחים ופוגעים בנשים ואף בגברים בנימוק שהן פגעו ב"כבוד המשפחה". דווקא המופתי של סוריה, השייח אחמד בדר חסון, היה זה שעורר את הסערה בנושא שעד כה נחשב לטאבו. הוא דרש להכניס תיקונים בדין הסורי המאפשר להקל לרוצחים שפעלו מתוך מניעים של "כבוד" כפי שמכנים זאת היום. "אני מבין את היקף הוויכוח שיעוררו דבריי", אמר המופתי, והוסיף: "חוק שאיני משוכנע בצדקתו - אינו תקף לגבי".

ביקורת נגד הממסד הדתי הרחיקה גם למפרץ ונשמעה בכווית. לפני שלושה חודשים דווח שם כי משרד החינוך הכוויתי מתכוון להשמיט מתכנית הלימודים במדינה סעיף, שקובע כי אדם זכאי להמיר את דתו. מדובר בסעיף שנלמד במסגרת שיעורי האזרחות בקרב תלמידי התיכון בכווית ומסביר את הכתוב בהצהרה הבינלאומית לזכויות האדם. הסעיף קובע כי "כל אדם זכאי לחופש דת ובתוך כך, החופש לשנות את דתו ואמונתו". 

יו"ר הוועדה המקצועית האחראית על תכנית הלימודים בנושא זכויות האדם בכווית, ד"ר רשיד אל-ענזי, הסביר כי הסעיף בוטל "משום שהוא סותר את ההלכה המוסלמית. סעיף זה אינו הולם את מה שאנו מעוניינים שהתלמידים ילמדו".

המכון לחקר כלי התקשורת במזרח התיכון "ממר"י" פירסם מסמך מיוחד בנושא ובו דיווח על שני מאמרים של האינטלקטואל הכוויתי הליברלי, ד"ר אחמד אל-בגדאדי, אשר מתח ביקורת חריפה על ביטול הסעיף. האינטלקטואל גם מתח ביקורת כללית על מצבו של החינוך במדינות ערב, ועל שילובה של הדת בכל תחומי הלימוד.  

חינוך, צניעות ו"כבוד המשפחה". נשים עם רעלה בבגדד (צילום: רויטרס)

"כישלון החינוך בכל מדינות ערב המוסלמיות אינו מקרי", כתב אל-בגדאדי. "האם הגיוני שכולם מתעלמים מהעובדה שחינוך אינו יכול להיות בעל אוריינטציה ותכנים דתיים? למרבה הצער, כולם מתעלמים מהעובדה שהחינוך בכל חברה אינו יכול להצליח, אלא אם התכנים של תוכניות הלימוד יהיו קודם כל חילוניים, או לפחות מודרניים".

"כאשר האדמה חשובה מהאדם - אתה במדינה ערבית"

כאשר אינך מוצא בעירך ולו גן אחד, בעוד שמסגדים פזורים בכל פינה - אתה נמצא במדינה ערבית...  

כאשר אתה רואה אנשים מקיימים אורח חיים של דורות קדומים תוך שימוש באמצעים מודרניים - אל נא תתפלא, אתה נמצא במדינה ערבית.  

כאשר הדת משתלטת על המדע - היה סמוך ובטוח שאתה במדינה ערבית.  

כאשר אנשי הדת מכונים 'מלומדים' – אל תתמה שכן אתה במדינה ערבית... 

כאשר אתה נאלץ לעבוד את הבורא בבית הספר ולקבל על כך ציונים ממוריך – היה סמוך ובטוח שאתה תלמיד במדינה ערבית...  

כאשר אתה רואה שליט שהופך לכמעט אל, איננו מת ככל האדם, אינו סר מן השלטון ואיש אינו יכול למתוח עליו ביקורת לעולם – אתה במדינה ערבית.  

כאשר אתה רואה שרוב האנשים נלחמים נגד החירות ומאושרים מן העבדות – אתה במדינה ערבית.  

כאשר אתה מגלה שאנשי הדת, המאשימים את הדמוקרטיה בכפירה, ממהרים לנצל אותה בהזדמנות הראשונה שהיא מספקת כדי להשתלט על העמדות הפוליטיות - אל נא תתפלא שכן זהו המצב במדינות הערביות ואתה במדינה ערבית...  

כאשר אתה רואה צירים בפרלמנט שכולם ממונים מטעם, או שמחציתם ממונים ומחציתם האחרת הגיעו לפרלמנט באמצעות זיוף, או באמצעות מינוי ללא בחירות מטעם השליט האבסולוטי – אתה במדינה ערבית...  

כאשר אתה רואה שהמשטר קוטע את ידו של מי שגונב כיכר לחם או דרהם (מטבע סעודי), ובאותו זמן מהלל ומפאר את מי שגונב מיליארדים - אל יהא הדבר מוזר בעיניך שכן אתה במדינה ערבית...  

כאשר אפשר שישמעו דפיקות בדלתך בכל עת שהיא, שתיחטף על ידי מנגנוני הביטחון ותיעלם בבתי כלא אפלים – אתה במדינה ערבית.  

כאשר הפחד שוכן דרך קבע בעיניהם של האנשים – היה סמוך ובטוח שאתה במדינה ערבית...  

כאשר כיסוי הראש של האישה חשוב יותר מן השחיתות הכספית והמנהלתית, המעילות (בכספים) ומעשי בגידה במולדת – אל יהא הדבר מוזר בעיניך שכן אתה במדינה ערבית...  

כאשר אתה מגלה שאישה שווה מחצית ערכו של גבר ואולי אף למטה מכך – אל נא תתפלא שכן אתה במדינה ערבית...   כאשר תלמידות מוכות בפומבי רק משום שלא כיסו את עיניהן – אתה במדינה ערבית...  

כאשר הנשים נחשבות לחפצי מותרות בבית וניתן להמירן בכל עת (בנשים אחרות) – עליך לקונן על מר גורלך, שהרי אתה במדינה ערבית.  

כאשר הגבלת הילודה והגנת המשפחה נתפסות כמזימה של המערב – אתה במדינה ערבית...  

כאשר האדמה חשובה יותר מהאדם – אתה במדינה ערבית...  

כאשר המיעוטים נרדפים ומדוכאים וכשהם דורשים את זכויותיהם מאשימים אותם שהם 'גיס חמישי' או 'סוס טרויאני' – עליך לכעוס, שהרי אתה במדינה ערבית.

• נתקלתם בדיווח מעניין על העולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות האימייל האדום