מטיילים בפסח

ירושלים: חמישה אתרים במרחק פסיעה

לפני כעשרים שנה השקיף האקרובט הצרפתי פילי פטי על ירושלים כשהלך על חבל מעל גיא בן הינום. רון פלד חיבר מסלול בין חמישה מהאתרים שראה הצרפתי מלמעלה, ושאתם תראו מלמטה

רון פלדפורסם: 15.03.07 , 11:26

מה המשותף למנחם בגין ז"ל, גליל כסף שעליו העדות הקדומה ביותר לכתב העברי המקראי, רַכּבל מסתורי, מחלות עיניים ומלך סקוטלנד? כולם ממוקמים בלב ליבה של ירושלים, במרחק צעדים ספורים אחד מהשני.

מורשת בגין

המרכז למורשת מנחם בגין הוקם ב-2004 בסמוך לשכונת משכנות שאננים. המבנה תוכנן כך שהפגיעה בנוף הירושלמי הניבט מהמקום תהיה מינימלית. בין השאר, זו הסיבה שמיד אחרי הכניסה למרכז נרד למטה, אל מוזיאון הנמצא במעבה האדמה. אמצעי ההמחשה המרשימים בהם השתמשו מתכנני המרכז, מספרים את סיפורו של מנחם בגין, מאז הולדתו בפולין, דרך פעילותו במחתרות, כראש אופוזיציה ובראשות הממשלה, ועד מותו ב-1992, ואינם מאפשרים להישאר אדישים לאורך הביקור במוזיאון.

כתף הינום. קומפלקס מרשים של מערות קבורה (צילומים: רון פלד)

בתוך המרכז שוחזרה דירתו הצנועה של בגין, כפי שעמדה ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב. בדירה זו התגוררו מנחם ועליזה בגין ז"ל במשך כ-30 שנה. במקום ניתן לצפות בהעתק חדר השינה של בני הזוג - היה זה למעשה הסלון ועם רדת הערב פתחו השניים הספות למיטות. חלק מן הריהוט המקורי הועבר למוזיאון, כך שניתן להתרפק בכורסה עליה התרווח מנחם בגין כאשר חזר הביתה לאחר יום עבודה מתיש.

מלבד המוזיאון, הוקמה במרכז המורשת לבגין ספרייה הכוללת ספרים ועבודות אקדמיות שנכתבו על בגין, על חזונו ופעילותו, לצד ספרים רבים שקיבל ממנהיגי העולם. הארכיון הפרטי של בגין נמצא אף הוא במרכז המורשת והוא כולל בין היתר מתנות שקיבל מסאדאת ומשועי עולם אחרים, ואף את נייר נאומו של בגין על מדשאות הבית הלבן שנקרא בהסכם השלום עם מצרים (1979). אגב, הנאום שכתב בגין על נייר המכתבים של מלון הילטון בוושינגטון משמש מסמך נדיר, שכן בגין נהג שלא לכתוב את נאומיו.

בתוך המרכז נמצא אולם כנסים ובו 300 מקומות ישיבה. לחיצת כפתור משנה את סדר הכיסאות באולם - לסדר הכיסאות במליאת הכנסת. צורת ישיבה זו מאפשרת לדמות את ישיבות הכנסת, וכך להעביר לתלמידים סדנאות בנושאי דמוקרטיה ואזרחות.

מומלץ מאוד לצאת אל המרפסת ולהתרפק על הנוף הנשקף ממזרח. משמאל משכנות שאננים, ימין משה ומלון המלך דוד. במעלה העיר העתיקה עומד בתפארתו מגדל דוד וממש מולנו ניצב הר ציון ומנזר הדורמיציון במרכזו.

מרכז מורשת מנחם בגין, רח' ש.א. נכון 6 ירושלים. טל' 02-5652020. חובה להזמין מקומות מראש בטלפון (נגישות מלאה לנכים).

ברכת הכוהנים זה כאן

ממרפסת המרכז ניתן להגיע בקלות ל"כתף הינום" הממוקמת בתוך המרכז, ממש מתחת לכנסיית סנט אנדריוס הסקוטית. זהו קומפלקס מרשים של מערות קבורה יהודיות מתקופת בית המקדש הראשון.

הכנסייה הסקוטית, מתחתיה כתף הינום

במהלך החפירות נשלח אחד המתנדבים בחפירה לחפש ממצאים בתוך מערה שכבר נסרקה ונמצאה ריקה לגמרי, משום שהפריע למנהל החפירות באתר, הפרופ' גבי ברקאי. אחד מקירות המערה אליה נשלח המתנדב התמוטט לפני שנים רבות, וכך לא מצאו השודדים והבוזזים את האוצר שגילה בה: מאות פריטי חרס, בהם כדים, עצמות וחיצים.

בין ממצאי המערה החשובים ביותר היו שרידיו של כד חרס ובו גליל כסף שעליו נכתב הפסוק המקראי המוכר כברכת הכהנים (במדבר, פרק ו'). גליל זה מתוארך למאה ה-6 לפנה"ס (תקופת חורבן בית ראשון), והוא העדות המוקדמת ביותר הקיימת לכתב העברי המקראי.

מרכז מורשת בגין אמנם סגור בשבת, אולם האחראי על המוזיאון מבטיח כי מי שיבקש לצפות במתחם מערות הקבורה שבחצר יורשה להיכנס, ובחינם.

אופטימיות זהירה

נצא מהמוזיאון למורשת בגין ונפנה ימינה. מולנו גשר בני ברית, היורד בצידו השני של הכביש, אל הסינמטק. לידינו, בסמוך לגשר, ניצב פסלו של יגאל תומרקין שבטקס חנוכתו השתתף גם אייבי נתן. באותה תקופה (לפני מלחמת ששת הימים) היה המקום סמוך מאוד לשטח שבריבונות ירדן. על גבי האנדרטה הבנויה כאובליסק מופיע הפסוק "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת..." (ישעיהו, פרק ב'). בתחתיתה של האנדרטה ניתן לזהות כלי נשק התואמים את נבואתו של הנביא האופטימי. שימו לב כי בסמוך לאנדרטה ולגשר, על המדרכה עצמה, ישנן טביעות ידיים מזמן הקמת הגשר - בסגנון שדרת הכוכבים בהוליווד.

בית אות המוצר הירושלמי

נמשיך ימינה ונעלה במדרכה לכיוון בית אות המוצר הירושלמי שמימיננו, מרחק עשרות מטרים בלבד מהמרכז למורשת בגין. חזית המבנה מעוטרת בסמלי מגיני אבירים. ניכנס אל חצר המתחם (דרך חברון 12), המשמש בין היתר כאולם תצוגה של היצירות שזכו באות המוצר הירושלמי, ביניהן תכשיטים, כלי זכוכית, כלי חרס, מעשי רקמה ואריגה.

עברו של המבנה קשור גם למבנה שבצדו השני של הכביש תחתינו, המשמש כיום כמלון הר ציון. עד קום המדינה התגוררו במקום עובדי בית החולים לחולי עיניים על שם סנט ג'ון. את המבנה הקים האדריכל קליפורד הולידיי, שגם תכנן את מבנה מוזיאון רוקפלר מול שער הפרחים. בית החולים הוקם ב-1886 על ידי הדוכַּס מקנט שהיה חבר המסדר הבריטי "Knights St. John of Jerusalem", לנוכח ריבוי חולי העיניים בעיר הקודש.

בית אות המוצר הירושלמי. חצר המבנה

מערה תת קרקעית חיברה בין המבנה אשר בצדו השני של הכביש, בו שכן בית החולים עצמו. המערה שמשה מעבר לאנשי הצוות הרפואי ולאחסון ציוד רפואי. שימו לב שחלקו של המבנה בנוי בסגנון טירות אנגליות מימי הביניים. בחצר הפנימית של המבנה ניתן לראות על הקירות את הסמלים המרשימים החקוקים באבן. את החדרון הקטן שמול הכניסה מעטרת קרמיקה ארמנית מרשימה. מתוך החצר ניתן לראות את עבודתו של האמן דוד פלומבו ז"ל. אם יצירה זו נראית לכם מוכרת, יתכן וכבר נתקלתם בעבודה דומה שלו בכניסה למתחם הכנסת.

לאתר בית אות המוצר הירושלמי

רכבל זה לא רק לתיירות

נחצה את הכביש אל השער שבגדר האבן מולנו. נעלה במדרגות אל מוזיאון הרכבל הקטן. המבנה נמצא על צידו המערבי של גיא בן הינום, ואדי ששימש גבול בין ישראל לירדן בשנים 1948-1967. שטח הר ציון (בו ניתן להבחין מחלון המוזיאון) היה מובלעת ישראלית בסמיכות לחומות העיר הירדניות. הקשר בין הר ציון לירושלים המערבית הופרע על ידי החיילים הירדנים שניצבו על החומות. גם מנהרה שנחפרה מאזור משכנות שאננים והגיעה אל הר ציון הייתה מוגבלת בהיקף הסיוע שסיפקה.

בשלהי 1948 הגה אוריאל חפץ, עוזר קצין הנדסה בחטיבת עציוני בצה"ל רעיון מקורי - כבל מתוח יחבר בין הר ציון לעיר המערבית ועליו תועבר קרונית נושאת אספקה. וכך, בלילות נמתח כבל ובשעות האור הוּרד כדי שדבר קיומו לא יגיע לירדנים. בכל צד היו 3 חיילים אחראים על ההעברות והנסיעה מצד לצד ארכה מספר דקות. הרכבל אמנם היה בשימוש מספר חודשים בלבד, אולם נותר במצב היכון עד איחוד העיר ב-1967.

סיפורו נשאר חסוי במשך שנים ארוכות ונחשף רק ב-1972. אגב, מאזור זה ועד להר ציון נמתח בסוף שנות ה-80 כבל חדש, עליו הלך בפסטיבל ישראל צרפתי בשם פיליפ פטי, ללא שום אמצעי הגנה.