פעם בארבע שנים זה קורה: גביע העולם יוצא לדרך

סאצ'ין טנדולקר, בריאן לארה, ריקי פונטינג. השמות האלה, שכמעט ולא אומרים דבר לרובכם (ורובכן), הם גיבורי על במדינותיהם. עד סוף אפריל כל הגדולים האלה ועוד הרבה אחרים יהיו תחת מעקב יומי בהודו (טנדולקר), באיים הקריביים (לארה) ובאוסטרליה (פונטינג), במהלך גביע העולם בקריקט, שהחל היום בקריביים.

לא נתחיל לפרט כאן את כל חוקי הקריקט, כי כנראה שגביע העולם יסתיים עד אז. אבל בקצרה הקריקט הוא משחק שדומה לבייסבול בכך שיש שתי קבוצות – אחת חובטת, שנייה משמשת כקבוצת שדה – כשהמטרה היא לצבור כמה שיותר ריצות (runs) במהלך משחק אחד.

חמישה ימים אאוט, יום אחד אין

ה'בולר' (פיצ'ר בבייסבול) מנסה לפסול את החובטים העומדים מולו. ברגע שעשרה חובטים נפסלו – דבר שיכול לקחת גם מספר ימים במשחק שאינו מוגבל בזמן – התור עובר לקבוצה השנייה. החובטים, מצידם, יכולים להשיג ריצות במספר דרכים – חבטה קצרה יחסית וריצה בין ה'וויקטס' (השערים), המקנה נקודה אחת על כל החלפה, חבטה בה הכדור יוצא מתחומי המגרש (4 נקודות) וחבטה סטייל הום-ראן, בה הכדור טס ליציע בלי שנגע בדשא קודם לכן, השווה 6 נקודות פלוס קהל באקסטזה.

הכל ברור? ברור שלא, כדי להבין באמת את החוקים כדאי לכם לשקוע לכמה שעות מול מול הטלוויזיה (שידורים חיים בפוקס ספורטס) עד ה-28 באפריל (הגמר). הכל יהיה מובן יותר. ואל תדאגו – בגביע העולם, להבדיל ממפגשי טסט קריקט, הנמשכים עד חמישה ימים, המשחקים הם מסוג 'ואן דיי אינטרנשיונל' ואורכם – כשמונה שעות 'בלבד'.

סוג המשחק הזה, בו לכל נבחרת יש 50 אוברס (שישה כדורים מוגשים בכל אובר) להשיג כמה שיותר ריצות מבטיח דרמה, ממש עד הרגע האחרון. משחקי יום אחד, בעיקר החל מרבע הגמר, מבטיחים גם לא מעט דמעות, הן של שמחה ובעיקר של עצב.

הלוזרים יפתיעו את כולם?

שחקני אנגליה צפויים ככל הנראה לחוות את הסוג השני. הנבחרת הלוזרית של עולם הכדורגל נחשבת גם ללוזרית הגדולה של הקריקט. בשלושה גמרים בעבר השתתפו האנגלים, אך את הגביע הם עדיין לא הניפו. לטורניר הנוכחי, הנערך בקריביים, הם היו אמורים להגיע ללא שמץ של סיכוי, לאחר שהובסו 5:0 ב'אשס' מול אוסטרליה (שנתיים אחרי שזכו בכד הקטן), אבל דווקא בתקופה האחרונה נראה שינוי.

נצחונות מפתיעים על ה'אוזיס' ועל ניו זילנד, יריבתם בבית ג', נתנו עידוד לנבחרת של מייקל וון, הקפטן האנגלי. קווין פיטרסן, שנפצע בסדרה מול אוסטרליה, אנדרו פלינטוף ואנדרו שטראוס ינסו למנוע הדחה משפילה בסיבוב הראשון, בפעם השלישית ברצף.

אוסטרליה רוצה ת'ריפיט

אוסטרליה, האלופה ב-1999 וב-2003, היתה אמורה להגיע לקריביים כפייבוריטית מספר 1 לקחת את התואר ולהיות הראשונה שמשלימה טריו של גביעי עולם רצופים. אבל מאז הסוויפ ב'אשס', הראשון מאז 1921, הפסידה הנבחרת מ'דאון אנדר' הן לאנגליה והן לניו זילנד ואיבדה את המקום הראשון בדירוג העולמי לדרום אפריקה.

לקפטן האוסטרלי ריקי פונטינג, לסגנו אדם גילכריסט ולבולר המצוין גלן מגראת, שיפרוש בסיום הטורניר, תהיה משימה לא פשוטה – להחזיר את הביטחון לשחקנים ולהראות לאזרחי האי הענק כי גם בלי אחד מהבולרס הטובים בכל הזמנים, שיין וורן, עדיין אוסטרליה היא מספר 1 בכל מה שקשור לקריקט.

דרום אפריקה, שהוגרלה לבית א' עם ה'אוזיס' ועם סקוטלנד והולנד החלשות, אמורה לטייל לשלב הבא ולפגוש. הדרום אפריקנים, אלופי גביע העולם ב-1996, מתבססים על אחד מהאול-אראונד פלייר'ס הטובים בעולם, ג'אק קאליס, ביחד עם סוללת חובטים טובה (הקפטן גרהאם סמית', הרשל גיבס, איי בי דה ווילייר) ומספר בולרס מצוינים (שון פולוק הוותיק, מאחייה נ'טיני, אנדרה נל). הם מועמדים לניצחון מול כמעט כל נבחרת בעולם.

קריקט הוא הדת, טנדולקר האלוהים

קריקט, כמשחק שהתפתח באנגליה ויובא למדינות חבר העמים הבריטי, נפוץ בעיקר ברחבי האימפריה ששקעה מזמן. אבל אין מקום שהוא נטמע בו היטב כמו בהודו. 'קריקט הוא הדת שלנו, טנדולקר הוא האלוהים', כתבו האוהדים על כרזות רבות, והם מקווים שאכן סאצ'ין יספק את הסחורה בזמן אמת.

הספורטאי מספר 1 של הודו בעשור האחרון, שפירסם כמעט כל דבר אפשרי במדינה, כבר בן 33 וגביע עולמי עדיין אין לו. עכשיו זה הצ'אנס האחרון. הקפטן ראול דראוויד ישלים יחד עם טנדולקר וסוראב גנגולי שלישיית חובטים מנוסה מאוד, שנטקומרן סרישאנת הצעיר אמור לספק את הוויקטס (חובטים פסולים של היריבה) ולחפות על החולשה העיקרית של הודו – הבולרס הבינוניים. בכל מקרה, הודו כבר בטירוף קריקט, עוד לפני המשחק הראשון של הנבחרת שלה.

שאר האסיתיות הבכירות – אלופת 1996 סרי לנקה והסגנית ב1999, פקיסטן, אמורות גם כן לעבור בקלות את שלב הבתים. סנת ג'ייסוריה, החובט מספר 1 בתולדות סרי לנקה, כבר בן 37 וביחד עם הכוכבים המזדקנים האחרים של הנבחרת קשה להאמין שהוא יוביל את הסרי-לנקים לעוד הופעה הירואית כמו לפני 11 שנים.

הפקיסטנים, לעומת זאת, מאמינים ביכולתם ללכת עד הסוף. למרות שערוריות סמים הם מציגים סגל מוכשר ועמוד מאוד – שהיד אפרידי והקפטן אינזאמם אל חאק יעיפו את הכדורים מחוץ לתחומי המגרש, מוחמד יוסוף ויוניס קאן יספקו יציבות הכרחית, מוחמד סאמי ושוויב מאליק יפסלו את חובטי היריבה.

יהיה חם בג'מייקה

ניו זילנד והסטאר-קפטן סטיבן פלמינג צפויים להעפיל לרבע הגמר מבית ב', והגדולה האחרונה במונדיאל הקריקט היא המארחת, נבחרת איי הודו המערבית. ה-ווסט אינדיס, המשלבים את הבסט אוף דה בסט של הקריביים – ג'מייקה, ברבדוס, טרינידד וכו' – זכו בשני גביעי העולם הראשונים (1975 ו-1979), אבל מאז לא חזרו לימי הזוהר.

הפעם, בשילוב הקהל הצבעוני והאיצטדיונים הביתיים, הם מקווים להתקרב אל הגמר, למרות שזכייה לא נראית ריאלית במיוחד. הקפטן, בריאן לארה, נחשב לאחד מהגדולים בתולדות המשחק. שיאן העולם בריצות בטסט (375) ובמשחק ליגה (501) כבר בן 37 ורחוק משיאו, אבל במשחק אחד הוא עדיין מראה לעיתים את הכישרון המדהים שלו.

כריס גייל, החובט הפותח הנוכחי, הוא הלארה הבא, אבל אחרי פרישתם של הקורטנים – וולש ואמברוז – לא נמצא בולר שיוביל את הודו המערבית רחוק. אולי דארן פאוול הוא האיש. כנראה שלא.

במשחק הפתיחה הבעיה המסורתית של הבולרס דווקא לא הורגשה. הודו המערבית ניצחה את פקיסטן ב-54 ריצות, בעיקר בזכות תרומה של דוויין סמית בשני צידי המגרש. גייל עף כבר אחרי שש כדורים ושתי ריצות, לארה היה מאופק (37 ריצות), אבל סמית (32 ריצות ב-15 כדורים), מרלון סמואלס (63) ורמרנרש סרוואן (49) הובילו את המארחים ל-241 ריצות בחלק הראשון של המשחק.

פקיסטן ניסתה להגיב, אבל אותו סמית פסל שלושה מחובטיה והיא לא הצליחה להתקרב לווסט אינדיס לכל אורך ההתמודדות. שוויב מליק, היחיד שתיפקד, סיים עם 63 והיה גם החובט הבודד שלא נפסל. למרות 187 הריצות שהם צברו במשחק הפתיחה, הפקיסטנים אמורים בכל זאת לעלות שלב.

שמונה הנבחרות הנוספות בשלב הבתים – סקוטלנד, הולנד, בנגלדש, ברמודה, קניה, קנדה, זימבבווה ואירלנד – צפויות לשמש שטיח לגדולות. מרבע הגמר, לעומת זאת, כל משחק יהיה לחיים ולמוות. אל תחמיצו.