מתי ייגמרו התירוצים, מר מזרחי?
אחרי שניצח את מכבי חיפה בזכות רוני לוי, ממשיך מזרחי לתרץ את היכולת העלובה לעתים קרובות מדי של קבוצתו. אחרי האוהדים, עכשיו האשמים הם השחקנים. ומה איתו?
יוסי מזרחי מאמן מצוין. מי שהצליח להפיח רוח חיים בקבוצה הצעירה של אשדוד והשאיר בזמנו קבוצה כמו הפועל ירושלים בליגת העל, נחשב אצלי לגאון כדורגל. למזרחי שילוב נדיר בין טקטיקה למוטיבציה, אבל בבית"ר ירושלים, מה לעשות, לא כל כך הולך לו. ולא בפעם הראשונה.
מאז שנכנס לתפקיד במקום אוסבלדו ארדילס, מציגה בית"ר בחלקים גדולים מדי של העונה, כדורגל משמים עד עומד. היא מתבססת על פעולות אישיות של שחקנים כמו טוטו תמוז, מילובן מירוסביץ' ומיכאל זנדברג כדי להשיג ניצחונות ומסתפקת בהגנה מתוגברת בשני קשרים אחוריים. לפעמים גם עוזרים לה השופטים. לא לזה הבוס פילל, לא לזה הקהל פילל. לעזאזל, אפילו עם ארדילס היה יותר כיף.
מזרחי, בינתיים, אמר תודה והצליח להוציא חיוך אחרי תקופה ארוכה עם רביעייה מרמה. בית"ר ירושלים עדיין לא משחקת כדורגל טוב ובמקום לשנות את השיטה שלא עובדת, מזרחי ממשיך בתירוצים. אחרי שבועות בהם היה הקהל אשם, בשל העובדה שהוא מלחיץ את השחקנים (אפשר לחשוב שזה קהל שונה מהתקופה בה היה מזרחי שחקן), הגיע הזמן למצוא אשם אחר.
"אני פגוע מהשחקנים. לצערי הם באו בשחצנות וביהירות במקום לבוא כדי לעבוד. כשלא באים להילחם ומשחקים בהפקרות זו התוצאה", הוא אמר אחרי התבוסה 3:0 להפועל כפר סבא והוסיף, "זו פשוט סטירת לחי". אז מי אמור להכין את הקבוצה שלו כמו שצריך? מי אמור לדרבן את השחקנים, גם לפני משחק בגביע הטוטו? נכון מר מזרחי - אתה. את סטירת הלחי אתה זה שנותן - לפנים של האוהדים ושל הבוס שלך. חבל.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
יוסי מזרחי
צילום: אלי אלגרט
מומלצים
