רפורמה בהוראה ובבגרות: חשיבה במקום שינון

"מלמידה המתמקדת בשינון מידע - ללמידה לקראת הבנה ופיתוח החשיבה". כך מגדירים במשרד החינוך את תוכנית הלימודים החדשה, "האופק הפדגוגי" שמה. גם את מבנה בחינות הבגרות ואת סגנון השאלות ישנו במשרד כבר בשנת הלימודים הבאה (תשס"ט) בהתאם - יותר חקר ויישום ופחות שינון מידע בעל-פה. בנוסף, הציון של התלמיד ייקבע על-פי תוצאת מבחן הבגרות בכתב והישגיו בעבודות ובפרויקטים שביצע בבית-הספר. 

על הרפורמה בישרה היום (ב') שרת החינוך, יולי תמיר, במסיבת עיתונאים בתל-אביב. מדובר בשינוי בלב מערכת החינוך, לו יהיו השלכות על חומרי למידה, דרכי ההוראה, הכשרת המורים וההשתלמויות השונות. בבחינות הבגרות לפי המתכונת החדשה יהיו יותר שאלות שידרשו חשיבה בבחינה בכתב.

בשנת הלימודים הזו נערך הניסוי בעשרות בתי-ספר בארץ. השינוי הגדול יחל במקצועות: אנגלית, לשון, תנ"ך, גיאוגרפיה, מידענות, מדעים בחטיבות הביניים, כימיה ומקצוע חדש - מוט"ב (מדע וטבע לתלמידים במקצועות הומניים). החל מהשנה נערך הניסוי בתוכנית באנגלית ב-50 בתי-ספר, במספר דומה של מוסדות לימוד ייערך הניסוי בלשון. כמו כן יערך ניסוי במוט"ב ובאזרחות. 

וכך, למשל, ייראה שיעור תנ"ך במתכונתו החדשה: קודם כל יתבקש המורה להמעיט בהכתבת החומר לתלמידים, אלא יעודד אותם לעבוד בקבוצות. לדוגמה, בשיעור שעוסק ב"חברה מוסרית והתפתחות טכנולוגית - הילכו שניים יחדיו?" יידרשו התלמידים לענות על שאלות כגון: בפרקים ג' עד ו' מספר ספר בראשית את תולדות האנושות מראשיתה ועד להטלת עונש המבול עליה בעבור חטאיה. הסיפור מתמקד בהידרדרותו המוסרית של האדם. ציין את החטאים, דרג אותם על פי מידת חומרתם המוסרית ונמק את הדירוג שהצעת. על פי פרק ד' פסוקים 19-24 נראה כי ההידרדרות המוסרית של האנושות חלה בהקבלה להתפתחות הטכנולוגית והרוחנית שלה. בהתבסס על פסוקים אלה ציין שלושה טיעונים המוכיחים הנחה זו.

"השינוי האמיתי הוא בנשמה החינוכית של המערכת", הכריזה השרה תמיר. "הוא התחולל באופן בו אנו מלמדים את תכני הלימוד. זהו מהלך מהפכני ארוך טווח והוא חשוב. אחד האתגרים הניצבים בפנינו הוא להתמודד עם מערכת שיש לה כלים מאוד מתקדמים עם חשיבה מאוד מיושנת".

לדברי יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר, "בבחינות יש מעט מדי מטלות הדורשות הבנה מעמיקה וחשיבה ברמה גבוהה. באים לידי ביטוי כמעט בלעדי הישגים הנמדדים על ידי בחינות בכתב ואלה בודקים בעיקר ידע והבנה בסיסית".

את שיטת הלמידה שננקטה עד היום בבתי הספר מכנה פרופ' זוהר כ"רדודה". לדבריה, "עיקרו של השינוי הפדגוגי המוצע הוא מעבר מדגש על למידה רדודה המתמקדת בקליטה פסיבית של מידע ותרגול כללים נוקשים לפתרון בעיות, ללמידה פעילה המדגישה יצירת משמעות, פיתוח הבנה מעמיקה של התכנים ויכולות למידה וחשיבה.