הלם בעיינות תלם
בעינות תלם היתה בריכה עטורה בסבך יפהפה, וסביבה קיסוסית, עצי אלה ועצי תאנה שהניבו פירות רבים. השבוע "גולחה" הצמחייה במקום כחלק מתוכנית "פארק הארזים". לדברי רט"ג, צמח פולשני השתלט על האזור וחייב עקירה מן הייסוד
ביום שישי האחרון יצא גלעד (השם המלא שמור במערכת), חובב טבע מושבע, לטיול רגלי בעיינות תלם - אתר טבע יפהפה במפגש בין נחל שורק לוואדי לוזה, סמוך למבשרת ציון. האתר הוא חלק מהגן הלאומי עינות תלם (עויון תולמא) הפתוח לקהל הרחב, ונובעים בו שלושה מעיינות.
אחרי הבולדוזרים
"באזור המעיינות התחתונים גילינו בנייה של רשות הטבע והגנים", מספר גלעד. "אחרי שהייה קצרה עלינו למעיינות העליונים, בציפייה לחזות ביופי הטבעי של המקום: נקבה ובריכה עטורה בסבך יפהפה, מסביב קיסוסית, עצי אלה ועצי תאנה שהניבו פירות רבים מדי קיץ.
"נדהמנו לגלות שאנחנו פשוט לא מכירים את המקום", הוא ממשיך, "הסבך כולו גולח על ידי בולדוזרים. כל הצמחייה הוסרה מעל הבריכה ואיתה גם כל הקרקע עד לחשיפת סלע האם". "לדעתי", הוא מוסיף, "ההסרה הברוטלית של הקרקע לא תאפשר לסבך לגדול מחדש". גלעד מלין כי בנוסף לעקירת הסבך והרס תבנית הנוף גירדו הכלים הכבדים גם את קיר הנקבה ועכשיו יש שם קיר לבן, חשוף ומכוער שלא ניתן יהיה לשקם. גם טרסה עתיקה שהייתה במקום גם נפגעה.
פעם היה פה סבך (צילומים: אביתר הכהן, רשות הטבע והגנים)
גלעד וחבריו לא התעצלו וביקשו לבדוק כיצד אירע הדבר. מיד לאחר שיידעו את רשות העתיקות בנושא הטרסה פנו לרשות הטבע והגנים על מנת לקבל את תגובתה. אחד הפקחים איתו שוחחו סיפר להם כי מדובר בעבודות שמטרתן הסרת צמח פולשני. "לא ברור לי מדוע הסרת צמח אחד מחייבת עקירת עצים עתיקים", מתקומם גלעד.
גם הירוקים שותפים
אסנת איתן, דוברת רשות שמורות הטבע והגנים הודפת את הטענות. לדבריה, הפעילות בעינות תלם נעשית במסגרת עבודות פיתוח המתבצעות כבר מספר חודשים, כחלק מהקמת הפארק המטרופוליני "עמק הארזים". היא מוסיפה כי מדובר בתוכנית אב גדולה, אשר לתכנונה שותפים גם גופים ירוקים, כגון החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, וכמובן עיריית ירושלים.
פתיחת המקום לקהל הרחב מתוכננת לחג הסוכות הקרוב. "העבודות", ממשיכה איתן, "מתבצעות על פי תוכנית ארכיטקטונית שהוכנה על ידי אדריכלי נוף, והיא מאושרת ומפוקחת על ידי כל הגורמים הירוקים. בין היתר נעשה במקום שיחזור של כל איזור הטרסות ולכן פוגשים המבקרים את הכלים הכבדים באתר".
על השאלה כיצד משתלבים זה בזה שחזור המקום מחד ופגיעה בצמחייה מאידך השיבה איתן כי צמח פולש לא-מקומי בשם אלנטה בלוטית השתלט על כל אזור הבריכה העליונה ופגע בצמחייה המקומית. יתר על כן, שורשיו הסבו נזקים לממצאים הארכיאולוגים שמסביבו, "ועבודות הביעור נעשות בעזרת בולדוזרים, מן השורש ועד הסלע האם, כדי שלא יוכל שוב לצמוח במקום".
האם לא ניתן להתמודד עם המפגע בדרך טובה יותר? לדבריה של איתן רשות הטבע והגנים שומרת על הטבע לא פחות מכל חובב טבע אחר, ועבודות הביעור הן תהליך אקולוגי לו שותפים רבים.
את גלעד וחבריו הטיילים ההסבר אינו משכנע, "מדובר בנזק בלתי הפיך ובהחרבה של הטבע, שנעשתה בחסות רשות הטבע והגנים".
השתתף בהכנת הידיעה גילי סופר
לפנייה לכתב/ת 
