בתקופתי היינו צנועים, אבל מגיע לנבחרת לחגוג

אחרי לא מעט זמן, חזרתי להתרגש מטניס. הניצחון הגדול של נבחרת הדייויס על איטליה השלים סוף שבוע מאוד מרגש לטניס הישראלי, אחד המרגשים בכל הזמנים. הנבחרת ניצחה בשנים האחרונות כמה מפגשי דייויס, אבל הרבה זמן לא ניצחו כאן נבחרת טובה בסדר גודל של איטליה.

• מפגש הפלייאוף בגביע דייויס נופל על יום כיפור
• יוני ארליך: "הרגשנו כמו מכבי בהיכל בימי חמישי"
• שחר פאר עשויה לפגוש את סרינה גם בצ'רלסטון
  

השחקנים נתנו את הנשמה ועשו לנו את החג לשמח עוד יותר. ה-0:3 על איטליה הוא ניצחון חשוב מאוד, כי לראשונה אחרי שנים רבות, נבחרת הגברים רחוקה רק משחק אחד מהבית העליון. הפעם לא רק הניצחון היה חשוב, אלא בעיקר הדרך - השחקנים הראו בגרות מרשימה.

נועם אוקון לא שיחק כמעט חודשיים בגלל פציעה, דודי סלע לא בכושר הכי טוב שלו בתקופה האחרונה ובכל זאת, שניהם ניצחו משחקים גדולים ביום שישי. לא ידענו איך הנבחרת תגיע למפגש הזה והיא עמדה באתגר כמו גדולה. דודי הראה הרבה אופי בניצחון שלו ונלחם כמו אריה. גם אחרי שסבל מהתכווצויות ואיבד יתרון גדול, הוא המשיך להילחם וניצח.

הניצחון של סלע היה קריטי, כי הוא הלחיץ את האיטלקים והרגיע את הנבחרת שלנו. זה גם עזר לאוקון בהמשך. נועם הרגיל אותנו בעבר לנצחונות חשובים, אבל הפעם הוא היה מרוכז במיוחד. בדרך כלל יש לו נטיה להסתבך עם שטויות מיותרות, אבל ביום שישי שיחק היטב וביעילות, ברמה גבוהה מאוד.

מגיע להם לחגוג (צילום: צפריר אביוב)

בזוגות, רם וארליך ידעו שחובת ההוכחה עליהם וסגרו את הסדרה כמו שצריך, בצורה הטובה ביותר. בפעם המי יודע כמה הם הראו מדוע מדובר באחד הצמדים הטובים בעולם. כל אלה סימני בגרות של הנבחרת הנוכחית, ואני מקווה שסוף השבוע הזה ייתן לכל השחקנים דחיפה גם בקריירה האישית.

ה-0:2 ביום הראשון מאוד הפתיע את האיטלקים. אני לא יודע אם הם זלזלו, אבל בהחלט ציפו כנראה לנבחרת לא מקצועית. הרגשתי בהתנהלות שלהם ביטחון עצמי עודף. הם ידעו שצריך לנצח, אבל לא היו מוכנים לעבוד קשה, מה שאני קורא 'להפשיל שרוולים ולהתלכלך בבוץ'. זה עלה להם ביוקר, והם די נדהמו מההופעה של הנבחרת שלנו ובמיוחד של הקהל הישראלי.

סלע. ניצחון קריטי שהרגיע גם את אוקון (צילום: צפריר אביוב)

ואם כבר קהל, אי אפשר שלא להתייחס להופעה של 4,000 הצופים שהגיעו לכל אחד מימי המשחקים. הקהל היה פשוט מדהים ומרגש, זה קהל שאוהב טניס ואני מכיר אותו כבר הרבה מאוד שנים. היה תענוג לראות ולשמוע את האוהדים של הנבחרת, זה קהל שיודע לעשות את העבודה, הוא בא לטניס הרבה שנים ודוחף את הנבחרת. מגיע לנבחרת קהל כזה ולקהל הזה מגיעה נבחרת כזו.

בתקופתי כשחקן בבית העליון היו לנו נצחונות גדולים, והיינו חוגגים בצורה אחרת. היום זה עידן שונה, הכל אחר ולא צנוע כמו בימינו, אבל מגיע לנבחרת לשמוח ככה.

נועם אוקון. עכשיו נקווה לשחק שוב בבית (צילום: רואבן שוורץ)

האיטלקים כנראה חשבו שתעמוד מולם נבחרת ש'תפתח רגליים', וקלטו מאוחר מדי שיש כאן נבחרת ישראלית מצויינת. הם הגיבו קצת בפאניקה ואני שמח שעברנו אותם. עכשיו כולנו מחכים להגרלת הפלייאוף, לדעת אם נוכל להעפיל לבית העליון, בין 16 הגדולות בעולם.

אני מקווה מאוד שבהגרלה נקבל משחק בית. המשחק הבא יהיה ברמה הרבה יותר גבוהה, כבר כמה שנים טובות שהנבחרת לא שיחקה מול יריבה כזו.

 אני מקווה שזה יהיה בארץ, כך שגם אם נפסיד, לפחות תהיה נבחרת שנוכל ליהנות מהשחקנים שלה.

מה הסיכויים? קשה לדעת. לא הרבה אנשים האמינו שאפשר לנצח את המפגש הזה מול איטליה, אבל אפשר לנצח בעצם כל מפגש בדייויס, במיוחד בבית. הנבחרת שלנו שווה בית עליון בתנאים מסויימים, אבל חשוב שהגענו לרגע הזה. בתקופה שהייתי קפטן תמיד רציתי שנגיע למעמד הזה של פלייאוף לבית עליון, ולא הצלחנו. החבר'ה האלה מחכים לזה 8 או 9 שנים ועכשיו זה קרה. מגיע להם.