"מעמד המורה בישראל - שערורייתי"

השביתה בבתי הספר העל-יסודיים שהחלה היום (ד'), מאירה פעם נוספת את סוגיית מעמדם ההולך ופוחת של המורים בישראל. המשכורת הנמוכה, הכבוד שכבר לא מקבלים מהתלמידים וחרב הפיטורים המונפת כל העת - כל אלו לא מוסיפים בריאות למי שאמורים לחנך את הדור הבא של אזרחי ישראל.

"מצבם של המורים הוא מתחת לכל ביקורת", אומרת שרת החינוך לשעבר, שלומית אלוני. "מורה שמסיימת סמינר והולכת לעבוד בהוראה מרוויחה פחות מכזו שבודקת תיקים בכניסה לקניונים. זו פשוט חרפה. מעמד המורים בישראל הוא שערורייה שאין שנייה לה".

למרות הדברים הקשים, סבורה אלוני כי יש להיאבק על זכויות המורים בדרכים אחרות. "השביתה והפסקת הלימודים הם הפתרון הקל ביותר", היא אומרת. "צריך לצאת להפגנות עם המורים ועם ההורים ופשוט ליצור חברה אזרחית שתובעת להעלות את מעמדו של המורה.

"ההורים הם אלו שצריך להיות להם אכפת שהכיתות לא תהינה של ארבעים תלמידים, שהמורה יבוא לבית הספר מוכן ולא רעב או אחרי שהיה קודם לכן בעבודה נוספת כי הוא צריך לפרנס את ילדיו. אילו החברה האזרחית היתה מתייצבת בשם החינוך, בשם הנוער, בשם העתיד, עם סיסמאות ודרישות מהממשלה, ההישג היה יותר גדול".

גם מנהל בית הספר הריאלי בחיפה, רון כתרי, תומך במאבק המורים לשיפור תנאיהם אך סבור שיש מקום למחאה אחרת, בטרם מכריזים על שביתה. "אני חושב שהולכים מהר מידי לנשק האולטימטיבי, לכלי הזה שקוראים לו שביתה", הוא אומר. "השביתה נתפסת ככלי היעיל ביותר ללחוץ על הדרג המחליט – הממשלה. אני נקרע פה בין שני צדדים - מצד אחד אני חושב שבמציאות הישראלית אין דרך אחרת כדי ללחוץ על מנת להגיע להישגים, ומצד שני קורע את ליבי שזה על חשבון התלמידים".

"אנשים מדירים רגליהם ממקצוע ההוראה"

מנהל בית הספר "שבח מופת" בתל אביב , ד"ר דב אורבך, מבכה אף הוא את מעמד המורים אשר כהגדרתו "ירוד מאד, ירוד מדי". הפיחות במעמד המורה קשור לדעתו באופן ישיר לירידה בשנים האחרונות בהישגי התלמידים: "חלק גדול מהרעות החולות שקשורות בהישגים הלימודיים הנמוכים של תלמידינו נובעות מכך ש'הצלחנו' להביא לכך שמי שמתעסק בהוראה הוא בסטטוס כל כך נמוך. אחת הסיבות לכך היא העובדה ששכרם של המורים הוא מאוד נמוך והסיבה השנייה היא שלחברה - ואף בתוך התא המשפחתי - אין שום הערכה וכבוד כלפי המורים".

הפתרון הבסיסי, לדעתו של אורבך, הוא העלאה מיידית של משכורות המורים. "אם מורה ירוויח פי שלוש מכפי שהוא מרוויח כיום, אנשים יעמדו בתור וירצו לעסוק בהוראה, ואז גם אנשים טובים יגיעו. כך ניתן יהיה למיין ולקבל רק את הטובים. היום בלית ברירה מקבלים את כל מי שמוכן לעסוק בהוראה, ואנשים מדירים רגליהם מהמקצוע הזה".

"השביתה צריכה להיות נשק יום הדין, הדבר האחרון", מחזק אורבך את דבריהם של אלוני וכתרי, "רק אחרי שניסו לעשות הפגנות, לעלות לירושלים וכיוצא באלה. אני חושב שאם כבר עושים שביתה, זו צריכה להיות שביתה קצרה, נוקבת ומאוד מאוד כואבת. כשהשביתה תהיה מורגשת לא תהיה ברירה וראש הממשלה יידרש לעניין. היום השביתה לא כל כך מפריעה לאנשים".