קמפיין פרץ: "לא ניתן לחסל את עמיר"

עמיר פרץ לא חוסך במאמצים כדי להציל את הקריירה הפוליטית שלו. בסוף השבוע כינס שר הביטחון את ראשי המטות שלו לישיבה שהוגדרה כיריית הפתיחה ליישורת האחרונה של הקמפיין. הכינוס התקיים במטה של פרץ במרכז הארץ, ולפניו התקיימה גם ישיבה של צוות ההיגוי והיעוץ של יו"ר העבודה. לראשונה מאז החלו הבחירות, הסכים פרץ לחשוף את האנשים המייעצים לו ופתח בפני ynet באופן בלעדי את הדלתות לדיון.

בישיבה השתתפו בין היתר איש העסקים בני גאון, גזבר הסוכנות חגי מרום, חברי הכנסת יורם מרציאנו ונדיה חילו, סגן שר הביטחון אפרים סנה, השר ראלב מג'אדלה, איש חברת החשמל ליאון ליטינצקי, ד"ר אבנר בן זקן מאוניברסיטת הרווארד, יו"ר הקק"ל אפי שטנצלר, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר איצ'ה מנחם ואישים נוספים. מטרת השיחה: לדון בדילמות המלוות את הקמפיין, ובמטרות שבהן יש להתרכז.

בני גאון, שתמך בפרץ גם בהתמודדות הקודמת על ראשות העבודה, הציע להתרכז בקמפיין בעיקר באהוד ברק, שלדעתו הפך ליריב העיקרי של פרץ. במילים קשות, הגדיר גאון את עמי אילון כ"מצנע שני" ואמר לנוכחים: "התקשורת תופתע מהתוצאות. הקרב יהיה מול ברק, כי אילון נתפס כמצנע בגרסה חדשה. אני אופטימי, ולדעתי לא מספיק לבקש את תיק האוצר, אלא צריך לבקש את תיקי האוצר, הבריאות והרווחה". גאון גם הציע לפרץ לא לעסוק באנשי תנועת הקיבוצים, שתומכים ברובם באהוד ברק או בעמי אילון. "חבל על הזמן", אמר גאון לפרץ.

ד"ר אבנר בן זקן תקף את התנהלות התקשורת והציע לערוך קמפיין נגד אלה שלדעתו עשו לפרץ רצח אופי. "צריך לשקול בצורה מעמיקה אם לערב את התקשורת במערכה הזאת", אמר בן זקן. "מישהו צריך לתת את דעתו למה שקרה פה בשנה האחרונה. מרכזי הכוח חברו נגד עמיר, והם עשו הכל כדי לחסל אותו, כי הוא מאיים עליהם עם האג'נדה שלו, והיו מעורבים בזה גם כלי תקשורת לצד בעלי ההון".

פרץ שתק למשמע הדברים, אולם בהופעותיו הפומביות בשבועיים האחרונות הוא משתלח יותר ויותר בתקשורת. נכון, חיציו מכוונים כלפי פרסומים ספציפיים, אולם המטרה ברורה: להדגיש עד כמה התקשורת פעלה נגדו באופן מכוון, ועד כמה היא עשתה הכל כדי לפגוע בתדמיתו הציבורית.

"יש אנשים שלא סובלים שהוא מרוקאי"

עוד לא ברור עד כמה השיטה הזאת תוכיח את עצמה בקלפיות, אולם בסוף השבוע לא היה ספק בקרב תומכיו העיקריים של פרץ, כי לשר הביטחון נעשה עוול. למעשה, המילה עוול נשמעה בקרב באי הכינוס יותר מכל מילה אחרת. "פשוט עשו לו עוול, רדפו אותו", השיבו בזה אחר בזה ראשי המטות של פרץ לשאלה מדוע הם ממשיכים לתמוך בו למרות מה שמצטייר ככשלון מנהיגותי בשנה האחרונה. "חיפשו אותו, רדפו אחריו, ניסו לחסל אותו. אנחנו מאמינים באיש, ולכן אנחנו פה".

יהודה אלוש, פעיל חברתי, היה אף בוטה יותר. "זו פשוט גזענות", אמר. "יש עדיין במפלגת העבודה כמה אנשים שלא מסוגלים לסבול את העובדה שעמיר פרץ מרוקאי. זו גזענות לשמה. אבל זה בסדר. זה רק מחזק אותנו, נותן לנו יותר כוח ויותר רצון לעזור לו".

טעויות? איזה טעויות?

אפשר היה לצפות ממנהיגה של המפלגה השנייה בגודלה בישראל כי בסופה של שנה בתפקיד שלא בהכרח מתאים לו, הוא יכה על חטא, יודה בטעויות כלשהן בהתנהלותו. אלא שפרץ מצא כי הטעות היחידה שעשה היא שלא החליף את מוסדות מפלגתו לאחר שנבחר. או במילים אחרות: פרץ מצטער שלא היה לו זמן להשתלט על מפלגת העבודה בצורה מושלמת, ובדרך תוקף את אהוד ברק ושולח אותו להנהיג את קדימה.

"יש דבר אחד שלא עשינו", אמר פרץ לתומכיו. "לא תירגמנו את הניצחון בשינוי המוסדות במפלגת העבודה. ומה קרה? עכשיו יש גניבת דעת. המצביע

שהצביע בקרית שמונה, או בשלומי, או בחצור, או בדימונה, או בירוחם הוא הצביע כדי שברק יבוא היום להשתמש במנדטים שלו? עם כל הכבוד, ברק לא הסכים להתייצב ולומר תצביעו מפלגת העבודה. הוא רמז לאנשים: תצביעו קדימה. אז שישתמש בקולות שלהם, שיילך להנהיג אותם. מי שרוצה לבוא ולהנהיג שייצר קולות בעצמו".

אחר כך, בשיחה קצרה עם ynet, התייחס פרץ גם לפן האישי במאבק. "זה לא רק שנכוויתי בשנה האחרונה", הוא אמר. "אני חושב שאני מגיע למרוץ הזה מצולק בכל הגוף. אבל מה, אלה צלקות שהגלידו ומחזקות אותי. כל חיי אני נע בתעלות שבהן אני חוטף, מקבל צלקות מאוד קשות. אבל מי שמקבל דברים בעבודה קשה, גם יודע להחזיק בהם".