נשים בעבודה: מודעות הדרושים ממחישות ההתפתחות

"אביבה, היכנסי בבקשה לחדרי. אני מבקש שתדפיסי לי את המכתב", קולו של המנכ"ל נשמע לעבר מזכירתו. האמת, אין בבקשה זאת כל דבר מפתיע, אולם השאלה שאנו רוצים לשאול היא האם במהלך השנים בארצנו קיימות "אביבה" שהתקדמו והפכו להיות הבוסיות, כשלצידן מתפקד גם מזכיר ממין זכר?

כאישה השואפת להבין את מציאות חייה בדרך כלל, רציתי לבדוק את שוק העבודה במגזר שלי, מה שנקרא היום המגדר הנשי. אז לכבוד יום העצמאות צללתי, בעזרת מומחיות בתחום, להבין מה היה פעם, ומה חדש.

השאלות שונות

על פניו נראה כי התפקידים המסורתיים נשמרים, אך לצידם נוסף מגוון עצום של תפקידים. מבט במודעות דרושים משנות ה-60, ה-70 וה-80, ממחישים באופן ברור את ההבדלים והשינויים שהתרחשו בשוק העבודה לנשים.

מודעת דרושים ישנה. "לעבוד בשעות שנוחות לך"

כיום, גם בגלל החקיקה בנושא, לא ניתן למצוא מודעות המתפרסמות ופונות לנשים בלבד, והנושא של פנייה שאינה אחידה לתפקידים אינו רלוונטי. כיום כל המשרות המוצעות פתוחות למועסקים משני המינים ללא הבדל או העדפה. במקביל נמשכת כל העת מגמת ההשתלבות של נשים בכל תחומי העשייה במשק.

מהמודעות משתקף טווח התפקידים הצר שהוצע לנשים, כאשר כיום התפתחות עולם השירות והמכירה פתחה בפניהן הזדמנויות נוספות. בעולמות תוכן אלו אנו מוצאים כיום נשים רבות בתפקידים בכירים יותר ופחות. זאת, בין היתר, בשל העובדה כי תחומים אלו מאפשרים השתלבותם של בעלי השכלה בתחומי מדעי הרוח וההתנהגות.

"על אף שעדיין ניכר יתרון גברי בתפקידים בכירים, אנו בחבר רואים מקרוב את העלייה במספר הנשים המאיישות משרות אלו ואני תקווה כי מגמה זו תמשך ותתרחב. אני רואה בצורה חיובית מאוד את הדיון סביב נושא הארכת חופשת הלידה שתאפשר לנשים לקחת חופשה בזמן ריאלי והגיוני, ועדיין מבלי להעלם מהארגון, אלא לחזור ולהמשיך את העבודה. זהו צעד חשוב לחיזוק מעמד האישה." אומרת ורשביאק.

כאן, בכל מקרה, צריך לעצור ולשאול מדוע היתה בעבר גישה כזאת? האם דרישת שוק העבודה הובילה לתיוג נשים בתפקידים אלו, או שמא נשים הסתפקו במקצועות אלה. מסתבר כי זאת שאלת הביצה והתרנגולת, וכי הגורמים קשורים אלה באלה.

אז מה קרה מאז?

גם בתחום עריכת הדין המגמות משתנות. אם בעבר נטו נשים לפנות לפרקליטות שם המסגרת הינה מגוננת יותר, היום ניתן למצוא עורכות דין רבות כשותפות מובילות ובעלות משרדים מובילים משלהן.

אפילו בצה"ל, מוסד וחברה גברית ביסודו, חלו שינויים ותמורות רבות. באופן פרדוקסאלי, דווקא לאחר ביטול חיל נשים, הח"ן המיתולוגי, חיילות פורצות תחומים ומשיגות בצעדים גדולים תפקידי פיקוד, ולא רק מזכירות כמו בעבר. כיום אישה מכהנת בתפקיד דוברת צה"ל, ומצידו השני של המתרס של התחום גם את הצנזורית הצבאית. 

ועוד שינוי מרענן: בחופי הים שלנו ניתן לראות, מלבד מצילים שזופים ומסוקסים, גם מצילות מהמין הנשי. 

גלגלי המהפכה ממשיכים לנוע

הנתונים, אם כן, מצביעים על התקדמות רבה, וכי גלגלי המהפכה נעים וממשיכים לנוע. עם זאת, יש יש עוד מקום לשיפורים.

על פי נתוני משרד התמ"ת, במהלך שני העשורים האחרונים גדל שיעור הנשים המשתתפות בכוח העבודה מ-35.7% בשנת 1980 לכ-50% בשנת 2005. למרות זאת, מרבית הנשים (54.3%) עדיין עוסקות במקצועות שנתפסים עדיין כ"נשיים", כמו  הוראה, פקידות, אחיות ומטפלות. רק 26% הן בדרג ניהולי. שיעור הנשים שבבעלותן עסק עצמאי עומד על 23.4% מסך בעלי ובעלות העסקים העצמאיים. 

ההשכלה, מתברר, היא הגורם המשפיע ביותר על השתתפותן של נשים בכוח העבודה. הנתונים מלמדים, כי 77.8% מהנשים בעלות השכלה אקדמית של 16 שנות לימוד לפחות, נמצאות במעגל העבודה. הנתונים מגלים בנוסף, כי השתתפותן של נשים בכוח העבודה מגיעה לשיא בגילאי 44-35 (71.3% מהנשים בגיל זה עובדות).

הנשים צריכות לתבוע את השינוי

על מנת לגרום לתהליך להמשיך ולרוץ קדימה, על הנשים לקום ולתבוע את השינוי, או כפי שטוענת רוויטל הנדלר-שברון, מנכ"לית AllJobs, כי "תקרת הזכוכית נמצאת בעצם גם בראשן של נשים, למרות השיפור המשמעותי ותחומי הניהול החדשים שנפתחו".

לפי הנדלר-שברון, קיים "תהליך עולמי המשפיע גם על ארצנו בתחום ההייטק. התהליך הוא ההבנה כי היתרון ביכולת המוצר לספק את היתרון מוגבלת בזמן, וכי יתרון 'המשאב האנושי' חוזר לקדמת הבמה. חברות כמו גוגל מעבירות נשים לקדמת הבמה מתוך הערכה לניהול הנשי ולשיתופיות. במערכת ניהול מבוססת נשים הניהול יותר מבוזר, פחות היררכי והרבה פחות נוקשה".

כולם משתפים מידע, ו'כוח ההמון עולה על חוכמת הגאון'. אין יותר עוד תחרות פנים ארגונית (גברית ביסודה) הפועלת כחרב פיפיות בארגון".

לדברי הנדלר-שברון, "הבעיה העיקרית של נשים היא הלחץ חברתי". בזאת היא קולעת לדבריה של אילת ורשביאק מחבר הון-אנושי, שאמרה כי "על נשים מוכשרות ותחרותיות לחשוב היטב עם עצמן האם זה מה שהן רוצות". כי כאשר אישה מתמודדת על תפקיד היא צריכה להיות בטוחה ביכולותיה וברצונה העז להשקיע.

מנכ"לית AllJobs מציינת כי "בתחומי התוכנה, ניהול פרויקטים, וניהול מוצר מקבלים בחיבוק יותר נשים, וכך גם ברפואה. כל זאת מתאפשר הודות למה שהיא מסבירה: "בארגונים רבים נוטים להבין כי "Work life balance", הוא הפתרון. שיטה זאת שתופסת תאוצה אומרת כי עובד שחייו מאוזנים בין זמני העבודה והחיים האישיים הינו יצרני הרבה יותר. לא צריך כבר לכבות את האור בתשע בערב ולהרגיש כי "ראו" שעבדנו מספיק".

ומעניין לעניין באותו עניין: בארגון נעמ"ת חתמו בימים האחרונים על אמנה העוסקת בעניין התאמת עולם העבודה להורות. האמנה עוסקת בקידום ובשיפור מעמד האישה באמצעות חקיקה, והסכמה על צורך מיידי כי יש להגדיל את השתתפות המדינה בעלויות טיפול בילדים תוך הערכה וכבוד לחירותם של האישה והגבר העובדים והתא המשפחתי, מבלי לפגוע בצורכי המעסיק.

אז אחרי כל אלו, הגיע הזמן מה ראוי וכדאי לעשות כדי להמשיך ולקדם את הנושא.

רצוי לתאם עם הבעל או כל פרטנר אחר שבנמצא להשתתף בלקיחת הילדים מן הגן. אי אפשר לצפות רק ממקום העבודה להתגמש.

על נשים להטמיע את דרכן של הבאות אחריהן, וללמד את בנותיהן כי כל תחום מתאים להן אם תחפוצנה בו ותוכלנה להצטיין בו לא פחות מכל אחד אחר.

יש להכשיר נשים להתוות לעצמן את מהלך הקריירה. ניהול התעסוקה האישית ומחשבה עתידית, הם תנאים חשובים להתקדמות נכונה וצמיחה.

אז כמאמר הכרזה הישנה ממלחמת העולם הראשונה (נשים עבדו בעבודות של גברים שגויסו למלחמה): אנו יכולות לעשות זאת. ואני מוסיפה: ובהצטיינות יתרה.