שתף קטע נבחר

  • מרושתים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע בלוגרים זקוקים לקוד אתי?
    האם נכון לגבש קוד אתי לבלוגרים? ד"ר יובל קרניאל מונה את הסיבות מדוע קוד אתי לבלוגרים הוא דבר נחוץ - ומה בעצם ההבדל בינו לבין קוד אתי של העיתונות הממוסדת?

    בשבוע שעבר ערכנו במכללה למנהל כנס מעניין בנושא האנונימיות והפרטיות באינטרנט. לצד המשפטנים (עבדכם הנאמן, חיים רביה, עומר טנא, טל ז'רסקי) היה גם פאנל מעניין יותר של בלוגרים, ביניהם גדי שמשון, דבורית שרגל, כרמל ויסמן, אפי פוקס ויונתן קלינגר. בשולי הדיון ואחריו חזרנו לרעיון שכבר מתגלגל בשנה האחרונה ברשת, בארץ ובעולם, לנסות לגבש קוד אתי לבלוגרים.

     

    ולמה בכלל צריך קוד אתי לבלוגרים? אני חושב שיש לפחות שלוש סיבות טובות. הראשונה, והחשובה ביותר, כי אנשים רבים כותבים בלוגים ומתלבטים בשאלות של מותר ואסור, נכון ולא נכון, מה ראוי, מה מקובל, ומה הוגן לעשות. חלק ניכר מהסיפורים והדברים שעלו בכנס שלנו היו בדיוק בנושא הזה: האם ראוי לחשוף זהותו של מגיב מעצבן בבלוג שלנו? האם נכון להפנות בלינק מבמה מרכזית כמו YNET לבלוג פרטי בפינה חשוכה ברשת חברתית סגורה? ועוד ועוד שאלות.

     

    חלק מהבלוגרים מתייעצים עם עורכי דין, שבדרך כלל אין להם מושג, לא מהי התשובה המשפטית, וודאי לא מה התשובה האתית. חלק מתייעצים עם חברים ובלוגרים מנוסים. וזה כבר דומה למה שקוד אתי יכול לתת. קוד אתי טוב הוא קודם כל כתובת להתייעצות, בסיס למחשבה בדילמה ערכית ומקצועית הנוגעת להתנהלות הראויה בניהול של בלוג.

     

    קוד אתי טוב קובע לא רק מה אסור לעשות, שהרי זה קבוע בדרך כלל בחוק, אלא מנסה לקבוע מה נכון ומה ראוי לעשות. החוק הוא רף מינימום, הקוד האתי קובע רף מקסימום אליו אנו שואפים. רבים הכותבים בבלוגים מחפשים רף כזה ומבקשים לדעת מהי הדרך המקצועית והערכית הראויה לטיפול בדילמות הכרוכות בפרסום בלוג.

     

    הפקרות בתוכן גולשים

    הסיבה השניה היא שקוד אתי, שהוא בעצם רגולציה עצמית, יכול לתת מענה, גם אם חלקי, לביקורת הציבורית, ולאי הנחת בחלקים גדולים של הציבור, על מה שנראה כהפקרות מוחלטת בתחום התוכן של גולשים באינטרנט. קוד אתי יכול להתמודד עם חלק מהנושאים, לשון הרע, פגיעות בפרטיות, הסתה והפרות איסורי פרסום, המטרידים את המחוקקים שלנו.

     

    קוד אתי וולנטרי היה הפתרון שאני הצעתי בכנסת אל מול הצעתו של ח"כ ישראל חסון לחוקק חוק שיחייב הזדהות וחשיפה של המגיבים בטוקבקים באתרים המובילים. כך גם הצליחה מועצת העיתונות לסכל במשך השנים הצעות חוק רבות הפוגעות בחופש הביטוי של העיתונות. נראה לי שאם לא יהיה קוד אתי של גולשים תהיה לנו חקיקה רעה של הכנסת.

     

    הסיבה השלישית היא שקוד אתי וציות לכלליו יכולים לשמש מגן בפני טענות ותביעות של צדדים שלישיים אל מול הכותבים, העורכים והאתרים האחראיים

    על תוכן הגולשים. קוד אתי יכול להיות מגן ולא רק חרב, כלומר לא רק כלי נשק לטובת הטוענים על הפרת האתיקה, אלא אמצעי הגנה בידי אלה המצייתים לכללים האתיים, גם כאשר הם מעורבים במקרים בהם צד ג' נפגע. כיום, בהעדר קוד אתי מיוחד המתחשב ביחודיות המדיום השונה, הבלוג, יש חשש של ממש שהעקרונות האתיים המצופים מכותב בלוג הם אלה של העיתונות. אם לומר זאת באופן ברור יותר: אם לא נקבע לעצמנו קוד אתי מיוחד לבלוגרים, נמצא עצמנו מחוייבים לקוד האתי של מועצת העיתונות החל על העיתונות הרגילה.

     

    אתיקה של העיתונות לא מתאימה לבלוגים

    מועצת העיתונות כבר הביעה את דעתה לפיה כללי האתיקה שלה חלים ומחייבים גם את העיתונות המקוונת. אמנם לא ברור מהי בדיוק אותה עיתונות מקוונת, והאם זה רק אתרים שעניינם דיווח, סיקור ופרשנות במתכונת עיתונאית מקובלת, או כל בלוג החוטא בפרסום דיווחים, פרשנויות ודעות. בכל מקרה, אנחנו, הסבורים שכתיבה בבלוג היא מדיום שונה לגמרי, ומחייב כללים אתיים ומקצועיים אחרים, צריכים לקום ולומר באופן ברור את דברינו. הקוד המיוחד שלנו יכול להפוך לסטנדרט סביר של התנהגות שיתן מעטה של הגנה לאלה שיכבדו אותו.

     

    אסיים בדוגמא קטנה שתבהיר אולי את כוונתי. כידוע קיים בישראל, בהוראת מועצת העיתונות, כלל אתי לפיו אין לפרסם בתקשורת את דבר מותם של חיילים בקרב ואת זהותם לפני שניתנה הודעה למשפחות. כלל זה מקובל על רבים, אך האם הוא יכול לחול גם על כתיבה אישית בבלוג של חבר או קרוב משפחה המבקש להודיע בדרך זו לחברים על מותו של קרוב. לדעתי התשובה היא ברורה ושלילית. הכלל החל על תקשורת ההמונים הממוסדת אינו מתאים לבלוגים באינטרנט. הקוד האתי של הגולשים יכול לבטא זאת באופן ברור. כמובן שיש אין סוף דוגמאות נוספות.

     

    אני לא נאיבי. ברור גם לי שקוד אתי, יפה וערכי ככל שיהיה לא ישנה באופן משמעותי את השיח ברשת. רוב הבלוגרים לא ידעו שהוא קיים, ורוב אלה שידעו שהוא קיים, לא יקראו אותו מעולם. אז מה. זהו גם המצב לגבי הקוד האתי של העיתונות. עדיין יש לו מקום חשוב, באתוס, במורשת, וגם בהשפעה מצטברת על אופיו, מהותו, ודימויו של המדיום.

     

    אמנם לא כל כתב במקומון בחדרה מכיר את הקוד האתי של העיתונות, אך הניו יורק טיימס מקפיד עליו, ומשפיע בכך על דורות של עיתונאים. קוד אתי לבלוגרים יכול לסייע לנו להקים את הניו יורק טיימס שלנו.

     

    בלוג מרושתים - לבלוג המלא 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים