שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    השפה של ספרי הבישול: חמיץ, כְּרַוְיָה ולֶפֶד

    גם בתחום השפה של ספרי הבישול חלו שינויים מרחיקי לכת מאז ועד היום והנסיונות ליצור מילים חדשות הולכים ומתמעטים

    השפה חייבת להיות פשוטה ובלתי מסובכת", כותבת מולי בר דוד בהקדמה לספרה "ספר בישול פולקלורי" (1964), "כך שכל עולה חדשה שהצליחה להתגבר על בעיות יסודיות בלשוננו תוכל להשתמש בספר ללא הזדקקות למילון". קורנפלד פותחת את ספרה במילון: חמיץ הוא רברבר, לֶפֶד הוא לפתן וכמהים (כך במקור) הוא "מין ירק הדומה לתפוח אדמה וטעמו כשל פטריות".

     

    חלק מן השמות החדשים נקלטו, חלקם לא. הנסיונות לקרוא לפטרוזיליה פטרוסלינון, לווניל - שנף, לטרגון - דרכון ולקימל - כְּרַוְיָה - לא צלחו. שמות אחרים, כגון ציטרונט (קליפות הדרים מסוכרות) - פשוט נעלמו. כשיצא "המטבח הסיני" של רות סירקיס בשנת 1979 "כופתאות מאודות" הפך לשמן העברי של הדים- סאם."אם אכתוב ספר בישול סיני נוסף בעתיד", מבטיחה סירקיס, "אכתוב דים סאם. צריך להשתלב עם מה שקורה מסביב".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים