שתף קטע נבחר

האם יש צורך בזכרים כדי להביא ילדים לעולם?

מיכל דקל, סטודנטית לתואר שני בגנטיקה מולקולרית מאוניברסיטת תל-אביב, זכתה בתחרות FameLab לתקשורת מדעית. מטרת התחרות: להסביר נושא מדעי מורכב לקהל הרחב ב-3 דקות

מיכל דקל, סטודנטית לתואר שני בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת-תל אביב וחוקרת שינויים גנטיים הקשורים בפוריות הגבר במכון הגנטי בתל השומר, זכתה במקום הראשון בתחרות "FameLab". בתחרות, שנערכה אתמול (ד') במרכז חמד"ע, השתתפו מדענים צעירים, שניסו להסביר נושא מדעי מורכב לציבור הרחב, בלי להתבסס על ידע נרחב בתחום אלא על ידע כללי - בשלוש דקות בלבד. הזוכים קיבלו מלגת לימודים מטעם חברת "טבע".

 

בהרצאה שכותרתה ”האם יש צורך בזכרים כדי להביא ילדים לעולם?“, סיפרה דקל את סיפורה של עכברה יפנית, שנולדה (ב-2004) מחיבור החומר הגנטי של שתי ביציות, ולמעשה ללא אב. העכברה היתה בריאה ואפילו הצליחה להעמיד צאצאים. בניסויים הראשונים נכשלו החוקרים במשימתם, משום שהביצית התפתחה כמה שעות אך לא השליה שאמורה היתה להזין את העובר. בסופו של דבר התגלה כי הגן האחראי ליצירת השליה בעכברים מושתק בביצית, ופועל רק בתא הזרע. הם התגברו על כך ולאחר מניפולציות גנטיות הצליחו לבטל את ההשתקה של הגן באחת הביציות, וכן להשתיק גן אחר, כדי לדמות את המצב בטבע. אצל בני האדם זה הרבה יותר מסובך ואם לא משתיקים את הגנים הנכונים או משתיקים את הלא נכונים, זה יצור בעיות גנטיות.

 

”אני עושה תואר שני בגנטיקה באוניברסיטת תל אביב, ותמיד אהבתי את הנושא של גנטיקה, ביחוד הקשר לפריון - בעיות פריון וכל מה שחדש בתחום. כך נחשפתי למחקר, שפורסמם אמנם ב-2004, אבל לא זכה למספיק כותרות למרות שזו הצלחה באמת חסרת תקדים", אמרה דקל. "כמובן שהדרך לבני אדם רחוקה, אבל עצם העובדה שהצליחו ליצור חיים משתי ביציות ביונקים, ללא מעורבות של זכר, זה הישג מדעי מדהים“.

  

ג‘ים באטרי, מנהל המועצה הבריטית בישראל, דיבר על ההבדל בין ישראל ליתר מדינות העולם בכל הקשור לסיקור המדעי. "גם באנגליה, לקח עשרות שנים לבנות את מעמדו של המדע ומעמדם של המדענים, כך שבכל דיון ציבורי מבקשים את עצתם", אמר באטרי. "יש היום מספר כתבים מדעיים רב יותר מאשר אי פעם בבריטניה, בכל כלי תקשורת המכבד את עצמו, והראיה - תוכניות רבות בטלוויזיה וברדיו של ה-BBC עוסקות במדע כבדרך שגרה, ולא רק כשיש אירוע כזה או אחר. מתקיימות המון הרצאות הפתוחות לציבור, והנוער מעורב מאוד בנושא".

 

"בישראל, למרות רמת המחקרים הגבוהה, בכל זאת קיים נתק בין המדענים לציבור. המדענים הישראלים לכל היותר מוכרים בקרב חבריהם לתחום בעולם, אך לא בציבור הישראלי", אמר באטרי, שמתח ביקורת על ההתעניינות התקשורתית המועטה של התחרות בכלי התקשורת. "בטורקיה שודר אירוע הגמר של תחרות FameLab בשידור חי בתחנת הטלוויזיה המקומית של רשת ה-CNN, וזכה ל-3 מיליון צופים", אמר.

 

תחרות FameLab ‏הבינלאומית היא יוזמה של ‏המועצה הבריטית, ‏ונערכת בחסות חברת ‏טבע ‏והמגזין "‏סיינטיפיק אמריקן ‏ישראל". השנה השתתפו בה גם חמד“ע, פסטיבל המדע במכון ויצמן ומוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים.

 

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר "הידען "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים