סעודיה: האם אפשר לקנות דעות בכסף?
משרד הפנים הסעודי פועל כדי להחזיר בתשובה עצירים ביטחוניים מדעותיהם הקיצוניות, בין היתר במתן סיוע כספי למשפחותיהם, הוצאות דיור ורכישת מכוניות פרטיות עבורם. בינתיים, הפרוייקט מוכיח את עצמו. ובאירופה: מערכת החינוך המוסלמי באוסטריה פורחת ובשווייץ יש פוליטיקאים המתנגדים לבניית צריחי מסגדים
התוכנית מתנהלת על ידי ועדת ייעוץ המורכבת מאנשי דת, פסיכיאטרים ופסיכולוגים העורכים שיחות ושיעורי דת עם האסירים. כאשר משתכנעים היועצים כי האסירים חזרו בהם מדעותיהם הקיצוניות הם ממליצים לשחררם מן הכלא. אולם לא מדובר כאמור רק בשיחות ייעוץ ושכנוע, אלא בהרבה מאד כסף. לאחרונה דווח כי לצד פעילות ועדת הייעוץ זוכים העצורים הביטחוניים גם לתמריצים כלכליים כדי לעודדם לחזור בהם מדעותיהם הקיצוניות.
היומון הסעודי "אל-ווטן" דיווח לפני כשלושה שבועות מפי מקור ביטחוני כי משרד הפנים שילם במסגרת התוכנית בשלוש השנים האחרונות למעלה מ-115 מיליון ריאל (כ-170 מיליון דולרים) לבני משפחותיהם של עצורים שנמצאו ראויים לכך. המקור, שהעדיף להישאר בעילום שם, ציין כי סכומים אלו משולמים לצורך פריעת חובות, טיפול בחולים מקרב בני משפחות העצורים, הוצאות דיור עבור בני המשפחות, הוצאות חתונה לעצורים המעוניינים להתחתן, וכן מתן מכוניות פרטיות לאסירים העוברים את תוכנית ועדת הייעוץ ומשתחררים מן הכלא. עוד הוסיף המקור כי משפחות נזקקות של העצורים זוכות לתמיכה כלכלית בצורה של משכורות חודשיות של בין 2000 ל-3000 ריאל.
יש תוצאות: "יותר משמונים אחוזים התמתנו"
חבר ועדת הייעוץ, ד"ר מחמד אל-נג'ימי, אמר ליומון כי עד היום שוחררו כבר למעלה מאלף נערים שעברו את תוכנית ועדת הייעוץ שכותרתה "להתעמת עם הנער, לדון עמו על דעותיו הקיצוניות ולייעץ לו לזנוח אותן". אל-נג'ימי נדרש לקשר בין התמריצים הכלכליים הניתנים לעצורים ולבני משפחותיהם לבין חזרתם בתשובה ואמר: "בין 80 ל-90 אחוזים מהעצורים שהשתתפו בתוכנית הייעוץ חזרו בהם מדעותיהם הקיצוניות בשל התמיכה הכספית שמקבלים בני משפחות העצורים מהמדינה. לתמיכה הכלכלית יש השפעה חיובית גדולה על העצורים".
אל-נג'ימי אמר בהזדמנות אחרת ליומון הסעודי "אל-מדינה" כי קרו מקרים בהם אסירים שהשתחררו מן הכלא הוחזרו אליו לאחר שהתברר כי הם עדיין מחזיקים בדעות קיצוניות. לדבריו, "תשעה אנשים המשתייכים לקבוצה התועה הוחזרו לכלא לאחר שנה או שנה וחצי משחרורם מאחר שהוכח כי הם חזרו לדעות התועות ולא התרחקו מהם".
ומהו הקריטריון לפיו מחלקים את הכספים? המומחה לטרור, הד"ר עבד אל-רחמן אל-הדלק, אמר ליומון "אל-ווטן" כי הקריטריון לגובה התשלומים לבני משפחות העצורים הוא מידת הזדקקותן של המשפחות: "לתמיכה הכספית בבני משפחות העצורים יש השפעה חיובית על העצור עצמו, ועל מידת התייחסותו החיובית לטיפול האידיאולוגי באמצעות תוכנית הייעוץ".
אין להסיק מכך שהתוכנית עוברת ללא ביקורת. הנה כך למשל, עלי סעד אל-מוסא, מרצה באוניברסיטה סעודית, מתח ביקורת על התגמולים הניתנים לעצורים ולבני משפחותיהם. במאמר ביומון "אל-ווטן" כתב בין היתר: "המעשה יפה, אולם חוששני שהחזקה בדעה קיצונית כזו תהפוך לפרס, או יתרה מכך למשרה ולמקור פרנסה. מה הוא המעשה יוצא הדופן שביצעו האנשים הללו כדי שאנו ניתן להם במתנה מכוניות, רק משום שהם חזרו בהם מדעתם, בזמן שאלפי נערים תמימים חולמים על ריח של מכונית?... התגמול צריך להיות על פי המעשה אולם נראה שאנו הפכנו את המשוואה ושיננו את מקומן של המילים במשפט הזה".
וינה: הקהילה המוסלמית בפריחה
בשעה שהדיון הסעודי סביב סוגיית "החינוך מחדש" ממשיכה להתלהט, באוסטריה דווקא גאים במערכת החינוך שמספר התלמידים המוסלמים במדינה הולך ועולה בהתמדה. רק בשבוע שעבר ציין בסיפוק מנהל משרד ההכשרה במועדון האסלאמי התרבותי של אוסטריה, אבראהים אל-דמרדאש, כי מספר התלמידים המוסלמים בבתי הספר האוסטרים הגיע לכ-40 אלף. התלמידים לומדים בכ-2,700 בתי ספר כאשר 325 מורים אמונים על לימודי האסלאם שלהם.
בדברים שמסר לעיתון הסעודי "אל-מוחיט", אמר אל-דמרדאש כי שרת החינוך האוסטרית הורתה למנות שבעה מפקחים חדשים וזאת כדי לעמוד מקרוב על לימודית דת האסלאם בבתי הספר האוסטרים. לדבריו, ממשלת אוסטריה היא זאת המממנת את לימודי האסלאם בבתי הספר וכי במוסלמים זוכים לעניין רב מצד הממשלה. נראה כי שיאה של הפריחה עבור הקהילה המוסלמית באוסטריה רק לפניה. לפי אל-דמרדאש, בחודש הרמדאן עורכים בכירי אוסטריה, ובראשם הנשיא, ארוחת שבירת צום חגיגית לקהילה המוסלמית במדינה.
אוסטריה היא אחת הבודדות שבמדינות אירופה המכירות בדת האסלאם באופן רשמי ואשר חיים בה כ-450 אלף מוסלמים בעלי אזרחויות שונות. בבירה, וינה, ישנה קהילה נכבדה של כ-130 אלף מוסלמים שרובם מחזיקים באזרחות אוסטרית וכן 55 מסגדים. לפי הדיווח, אוסטריה אף עומדת בראש המדינות האירופיות אשר מעניקות זכויות יתר חוקתיות למוסלמים. כך, למשל, לנשים מוסלמיות מותר לחבוש את כיסוי הראש, החיג'אב, שעורר סערה בצרפת, בריטניה, הולנד ומדינות אחרות.
שבדיה: אפליה על רקע דתי באוטובוס
במדינה אירופית אחרת – שבדיה, עמדה השבוע הרעלה (ניקאב) שוב במרכז העניינים. זאת, לאחר שנהג אוטובוס פוטר לאחר שדרש מנוסעת להסיר את הרעלה שלה כשעלתה לאוטובוס. רשת החדשות "אל-ערביה" דיווחה אתמול כי כאשר ליאונורה עות'מאני, שבדית בת 22 ממוצא מקדוני, ביקשה לעלות לאוטובוס עם המנוי החודשי שלה, ולנסוע מהעיר מאלמו לקופנהאגן שבדנמרק, איים עליה הנהג שאם לא תסיר את הרעלה הוא ימנע ממנה לעלות לאוטובוס. עות'מאני סירבה ותבעה את הנהג ואת חברת האוטובוסים בטענה שהאיש התנהג בתוקפנות כלפיה וגירש אותה מהאוטובוס בשעה שאין חוק שאוסר עליה ללבוש את הרעלה. בית המשפט קיבל את טענתה והנהג פוטר.
לא כך הם פני הדברים בשוויץ. רשת החדשות "אל-ערביה" שבה ודיווחה אתמול כי פוליטיקאיים שוויצרים מהימין פתחו בניסיונות לקיים משאל עם סביב ההצעה למנוע את בנייתם של צריחי מואזין על המסגדים במדינה. זאת, בשל חששם שאותם צריחים מהווים סמל לדרישת האסלאם לשלטון דתי ופוליטי עצמאי. באותה נשימה הם ביקשו להבהיר כי אין בכוונתם לאסור על חופש הפולחן המוסלמי במדינה.
"מניעת בניית הצריחים אין פירושה איסור על בניית מסגדים", אמר לעיתון "אל-חיאת" היוצא לאור בלונדון, חבר הפרלמנט כריסטיאן וואיבר. ואילו חברו, אולריך שלויר, אמר לעומתו כי "למבנים איסלאמיים יש אופי אימפריאליסטי". אין מדובר בהצעה שבאה בחלל ריק. כיום ניצבת סוגיית בניית שלושה צריחים בשלושה קנטונים בשוויץ במרכז בשיח הציבורי. זאת, בשעה שבמדינה קיימים לפי שעה רק שניים כאלה – בציריך ובג'נבה.
נתקלתם בדיווח מעניין על העולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות האימייל האדום .
