שתף קטע נבחר

נפתרה התעלומה: התגלה קברו של הורדוס

אחת התעלומות הגדולות ביותר בתחום הארכיאולוגיה באה על פתרונה. אחרי יותר מ-30 שנות חיפושים, איתרו ארכיאולוגים את קבר הורדוס באתר ההרודיון הסמוך לירושלים. חוקר מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית סיפר כי הורדוס תכנן להיקבר למרגלות ההר ורק לעת זיקנה שינה את דעתו והורה לקבור אותו על גב ההר

קברו של המלך הורדוס התגלה באתר ההרודיון הסמוך לירושלים בסוף שנת 2006. במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה הבוקר (ג'), אמר פרופסור אהוד נצר, חוקר מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, כי גילוי הקבר פותר את אחת התעלומות הגדולות ביותר של הארכיאולוגיה בארץ ישראל. חוקרים חיפשו אחרי הקבר יותר מ-30 שנה.

 

החפירות בהרודיון החלו עוד בשנת 1972 מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. בחודש אוגוסט 2006 החלה החפירה במדרון הצפון-מזרחי של ההר והגישה אל קברו של הורדוס התאפשרה באמצעות גרם המדרגות המונומנטלי ברוחב של שישה וחצי מטרים. מבנה הקבר שהתגלה על המדרון סמוך לגרם המדרגות, פורק ברובו ומה שנותר ממנו היום הוא מסד אבנים בגודל 100 מ"ר שעליו ניצב חדר הקבורה.


הצגת הקבר במסיבת העיתונאים (צילום: דודי ועקנין)

 

בתוך הריסות מבנה הקבורה מצאו שרידים של ארון הקבורה בו נטמן גופו של המלך. הארון, שאורכו היה כשניים וחצי מטרים, עשוי מאבן ירושלמית ורדרדה מעוטרת ברונזות. הוא נופץ לרסיסים - ככל הנראה במהלך המרד הראשון ברומאים בין השנים 66-72 לספירה.

 

בשנת 2006, כשהתברר כי הקבר עצמו אינו מצוי בתחום "אחוזת הקבר", הוחלט להעתיק את מרכז הכובד של המחקר אל מדרון ההר. "אנו סבורים כיום כי בתחילה התכוון הורדוס להיקבר למרגלות ההר באחוזת הקבר, ורק כשהלך והזדקן שינה את דעתו והחליט להיקבר על גבי הר", הסביר הבוקר פרופסור נצר במסיבת העיתונאים. הוא הוסיף כי "אין ספק שפיתרון חידת הקבר יביא להגדלת מספר המבקרים בגן הלאומי".

 

 

הורדוס נחשב למלך החזק ביותר ששלט ביהודה בחסות רומא, ומכאן כינויו בפי היסטוריונים לא-יהודים "הורדוס הגדול". הוא נודע בעיקר בשל הבניינים המפוארים והמבצרים שהקים, ועל כך זכה לכינוי "המלך הבנאי".

 

היהלום בכתר מפעלי הבנייה של הורדוס הוא בית המקדש. הורדוס שיפץ את בית המקדש ברוב פאר והדר, הרחיב אותו באמצעות קירות תמך ענקיים ולמעשה בנה אותו מחדש; חז"ל העידו כי "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו". בין היתר פיתח את קיסריה, הקים בה ארמונות, מקדשים תיאטראות, זירות, אמות מים ומרחצאות. על שפת ימה בנה נמל גדול ויפה, מהגדולים באזור.

 

ערים נוספות שהקים הורדוס היו אנטיפטריס בסמוך למקורות הירקון, אותה קרא על שם אביו, ופצאליס בבקעת הירדן, שנקראה על שמו של אחיו. בין הארמנות והמבצרים שהקים היו מצדה, הכוללת מערכת מפוארת ומשוכללת של ארמונות, מצודת אנטוניה שבקצה הצפון-מערבי של הר הבית.

 

שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון שבתחומה נמצא ההרודיון, אמר בעקבות הגילוי: "מציאת קברו של הורדוס בהרודיון, אחד המבנים המרתקים ביותר של העולם הקדום, מהווה הוכחה נוספת לקשר הישיר של גוש עציון להיסטוריה של העם היהודי ולירושלים. מדובר בגילוי מרחיק לכת. אין ספק שהדבר יהפוך את ההרודיון לאתר בעל חשיבות עולמית ודתית עצומה, ויש להיערך לקליטת רבבות מבקרים".


פורסם לראשונה 08/05/2007 00:52

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתפעלים מהקבר
צילום: דודי ועקנין
צילום: לביא ארצי, החברה להגנת הטבע
ההרודיון. פתרון התעלומה?
צילום: לביא ארצי, החברה להגנת הטבע
מומלצים