גביזון ועינן: מוחים על פרסום העדויות
שניים מחברי ועדת וינוגרד מסבירים מדוע התנגדו בתוקף לפרסום הפרוטוקולים, מצטערים על שחלק מהעדויות לא נגבו בדלתיים פתוחות - ומביעים חשש שבעתיד, "ישראל לא תוכל עוד להקים ועדה שתחקור את מלחמותיה"
שעה קלה לאחר פרסום הפרוטוקולים של שלושת הבכירים, יוצאים שניים מחברי ועדת וינוגרד בהודעה מיוחדת - בה הם קובלים על המהלך שאולצו לבצע. אולי כלקח מפרשת עדותו של שמעון פרס, שהביכה אותו אישית ופוליטית, מצרים פרופ' רות גביזון ואלוף (מיל') מנחם עינן על הפרסום, שנכפה עליהם בבג"ץ.
גביזון ועינן מציינים כי על דעת רוב חברי הוועדה - שלושה, בהם היושב-ראש, מתוך חמישה - הוחלט להודיע לבית-המשפט, כי התמלילים יפורסמו לאחר הפצת הדו"ח החלקי. "שנינו העדפנו כי בית-המשפט עצמו יפסוק וינקוט עמדה לגבי טענותינו", הם מזכירים. בשעתו אף דווח על מרד בתוך הוועדה, הכולל איום של פרופ' גביזון להתפטר - אם תיאלץ לפרסם את הפרוטוקולים. שופטי בג"ץ בשעתו אף הטיחו בוועדה טענות קשות על ביזוי בית-המשפט.
"כעת רצינו להסביר מדוע לא יכולנו להצטרף להודעת הוועדה", כותבים שני סרבני הפרסום. "אנחנו מכבדים כמובן את החלטת בית-המשפט ואת העמדה של רוב חברי הוועדה, אולם איננו יכולים להיות שותפים לה.
"אנחנו מצטרפים להליך פרסום התמלילים המקוטעים במחאה, בשל כך שהטענות העקרוניות שהעלתה הוועדה לא קיבלנו לדעתנו מענה לגופו של עניין... פרסום קטעי תמלילים מעורר גם סוגיות אחרות וחשובות - כמו קני המידה מופעלים על-ידי הצנזורה ומחלקות ביטחון המידע. אלה לא נותנים מענה מספיק מבחינתנו לסוגיות המתעוררות בסוגי החומרים הכלולים בתמלילים".
"אנו ערים כמובן לכך כי הוראות הסודיות לטענות על ביטחון המדינה שימשו ומשמשים לא מעט על מנת להסתיר ולהשתיק מידע שראוי לגלותו. יחד עם זאת, אין לאפשר לטשטש את החשיבות והחיוניות של חיסיון ושל סודיות במקרים מתאימים", ממשיכים גביזון ועינן.
אבל לא רק על הפרסום קובלים המשפטנית והגנרל: "אנו מצרים
על כך שהוועדה לא השכילה לקיים חלק משמיעת העדים בדלתיים פתוחות... הטיעון כי הדברים ממילא ידועים תרם לעובדה, שמחאתנו על פרסום התמלילים לא הייתה חריפה יותר. אולם מציאות זו גרועה בעיננו, ואנו סבורים שיש ללחום נגדה.
"בנוסף, אין דומה מה שהודלף לעיתון או נכלל בספר, למה שנאמר בפני הוועדה שחומרים סודיים היו זמינים לה בצורה שיטתית. איננו רוצים כי ייווצר מצב שבו ישראל לא תוכל להקים בעתיד ועדה שתחקור את מלחמותיה. דווקא משהרצון לחקור באומץ ולהפיק לקחים, מערכתיים ואישיים, נמצא בלב מעיינה, צריך לדאוג גם לכך שהליכים אלה לא יפגעו שלא לצורף באינטרסים חיוניים של המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
