מי הבעלים של הירח?
אתר ישראלי משווק בשנים האחרונות אדמות על הירח בזכיינות שקיבל מאדם הטוען לבעלות על הירח ושמונה כוכבים נוספים. גם אם מדובר בגימיק, לא מעט אנשים שילמו עבורו סכום לא מבוטל. האם יש בסיס למכירה ומה הסיכון כי הרוכשים יגלו כי הם הבעלים המאושרים של פיסת נייר בלבד וחור שחור - בכיס
"כיצד אפשר לרכוש כוכבים? ולמי הם שייכים?", קרא הסוחר בכעס.
"אינני יודע... אינם שייכים לאיש"
"אם כן שלי הם, משום שהייתי הראשון אשר חשב על כך"
"האם די בכך?"
"בוודאי! אם מצאת יהלום שאין לו בעלים הרי הוא שלך. מצאת אי שאין לו בעלים - שלך הוא. והוא הדין כשאתה הוגה רעיון שאיש לא הגה לפניך; אתה קונה לך זכויות עליו, כי לך הוא. ואנוכי - כל הכוכבים הללו שלי הם, כי איש לא הקדימני ולא נתן את דעתו לרוכשם לעצמו".
מתוך "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אכזיפרי
"יותר מ-10,000 ישראלים כבר רכשו אדמות על הירח", על פי הודעה לעיתונות שהפיצה לאחרונה חנות מקוונת המוכרת קרקעות על הלבנה. ההצעה קראה למהירי החלטה לרכוש שטח של 4 דונמים ב-250 שקל. "הבטח את מקומך על הירח!", האיצה החנות בקונים המתלבטים.
לא ברור כמה מן בעלי הקרקעות האלה אמנם נושאים עיניים לחלל ומקווים שיום אחד הם או ילדיהם ינחתו עם ספינות החלל הראשונות על גרם השמיים המצולק וימהרו לתבוע את זכותם בטאבו. אך גם אם מדובר בגימיק, אנשים משלמים עבורו סכום לא מבוטל של מאות שקלים. האם מכירה של אדמות על הירח לאזרחים, שזכתה לאחרונה לכמה אזכורים בעיתונות, היא בכלל חוקית?
הטענה: פירצה באמנת החלל
באתר של משווקת הקרקעות בארץ נכתב כי חוקיות המכירה מבוססת על פירצה ב"אמנת החלל החיצון",
שנחתמה באו"ם בשנת 1967. "אמנת החלל אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על שטחים חוץ ארציים, אך אינה אוסרת זאת על יחידים או חברות פרטיות", נכתב שם.
על פי המתואר באתר, בשנת 1980 היזם הצעיר והנמרץ דניס הופ שפנה למשרד ממשלתי מקומי לרישום חזקות במחוז סן פרנסיסקו ודרש חזקה על אדמת הירח וכן על שאר שמונת הכוכבים במערכת השמש וירחיהם (פרט לכדור הארץ ולשמש, למרבה המזל).
באתר מצוין כי "בתחילה חשבו כי הוא תמהוני ולכן החליטו לשתף עימו פעולה". לאחר שהופ התעקש במשך חמש שעות, הממונה הראשי הסכים לקבל ממנו את המסמך. על פי האתר, בשנת 1988 קיבל בעצם את האישור הרשמי כי בבעלותו שטח הירח למטרות מסחר", שנשאר בבעלותו לאחר שממשלת ארה"ב והאו"ם לא הביעו כל התנגדות לפניותיו בענייו.
יותר משלושה מיליון אנשים כבר קנו
לאחר שניכס לעצמו חלקים ניכרים מהגלקסיה, דניס הופ הקים את "שגרירות הירח העולמית", אשר הנציגה הבלעדית שלה בארץ היא נציגות של החברה העולמית שהוקמה לצורך מכירת הקרקעות, "קריפטונייט" (מעריצי "סופרמן" יעריכו את חוש ההומור).
עד כה נמכרו כ-150 מליון דונם ברחבי העולם ליותר משלושה מיליון בני אדם. הקונים מקבלים שטר קניין, בעברית ובאנגלית, של החלקה הכולל את פרטי החלקה. בנוסף: חוקת הירח, מפה מוקטנת של הירח, פולדר מעוצב הכולל את הסיפור המלא על חוקיות המכירה ונתונים נוספים.
באתר אף משתמשים במונח "רצף טריטוריאלי", השאוב מהמציאות הישראלית המורכבת, כדי לפתות צרכנים לרכוש 4 חלקות אדמה ולקבל במתנה חלקה נוספת.
האמנם קיימת חוסר בהירות משפטית?
כיצד אדם פרטי יכול לטעון לבעלות על הירח, רק משום שהממשל האמריקני או האו"ם לא הגיבו למכתב ששלח? האם אפשר להסיק כי אנשים הרוכשים קרקעות מבעלי הזיכיון של דניס הופ ושגרירות הירח שלו יכולים להיות בטוח כי הם אמנם בעלי הנדל"ן המצוין בתעודה שקיבלו? הדעות על כך חלוקות.
אמנת Outer Space של האו"ם קובעת:
"חקר החלל והשימוש בו, כולל הירח וגרמי שמיים אחרים, יעשו לטובתן של כלל המדינות ולמען האינטרסים שלהן, ללא תלות ברמת התפתחותן המדעית או הכלכלית, וישמש את כלל האנושות".
סעיף 2 של האמנה קובע כי "החלל החיצון, כולל הירח וגופים שמיימיים, אינו נתון לריבונות לאומית או כל סוג אחר של כיבוש". במשך שנים רבות עורכי דין המתמחים בחלל התווכחו בשאלה אם הסעיף אוסר גם חזקה פרטית על זכויות קניין.
"הטענה של הופ אינה יכולה להיות נכונה", כותב עו"ד וויין וייט, המתמחה במשפט החלל, "ראשית, משרד "תביעות רישום" (US Governmental Office for claim registries – שאליו שלח הופ כביכול את הכרזת הבעלות על הירח) כלל לא קיים".
"נוסף על כך, משרדי ממשלה מקומיים בארה"ב כלל אינם בעלי סמכות לפעול בשם הממשל הפדרלי...אם המשרד המחוזי הסכים לקבל את המסמך של הופ, אין המשמעות כי הממשל הפדרלי מכיר בתביעתו...העובדה כי הממשל האמריקני ורשויות מקומיות לא פעלו בעניין אף היא אינה יכולה לתמוך בטענותיו של הופ".
בהמשך מסביר רייט כי אמנת החלל החיצון מתירה למדינות להרחיב את תחומי השיפוט שלהן לרכבי חלל, למקומות בהם נערכות פעילויות מתמשכות ומהותיות. "למדינות אין סמכות שיפוט באיזורים אחרים של החלל החיצון או גרמי שמיים אחרים ולכן בכל מקרה אינן יכולות להעניק או להכיר בזכויות קניין קבועות באיזורים אלה". לדבריו, האישור שמחזיק הופ אינו תעודה המעידה כי הוא בעלים על הירח אלא אישור על הגשת המסמך – הליך סטנדרטי בביורוקרטיה האמריקנית.
התיישבות על הירח - כבר לא עתיד רחוק
על אף שיהיה מי שיתייחס לכל העניין באופן משועשע, כמות האנשים ששילמו על קרקעות הירח בישראל ובכלל העולם, והאפשרות להתיישבות אנושית על הירח בהמשך המאה עלולה להפוך את העניינים האלה למורכבים יותר.
רכישת הקרקעות זכתה לתנופה בעקבות הכרזת נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על הכוונה לחזור ולבקר בירח עד 2018 ואילו נאסא, סוכנות החלל האמריקנית הודיעה על כוונה להקים בסיס קבע על הירח. בעקבות ההצהרה, אנשים שרכשו קרקעות פנו לנאסא, והביעו חשש כי הבסיס יוקם על הקרקעות "שלהם".
אגב, הופ הנדיב הזדרז להציע להחכיר לממשל האמריקני או לכל מדינה אחרת שטח אדמה גדולה לשימושם ללא תמורה למשך 400 שנים, על מנת לאפשר להם לפעול על הירח באופן חוקי "בלי להפר את אמנת החלל החיצון".
איגוד האסטרונומיה מבטל את טענותיו של הופ
פרקליטים של האו"ם קבעו כי הטענות של הופ משוללות בסיס, וכי אף ממשלה לא הכירה בתביעת הבעלות שלו. הופ שלל את הטענות ואף השקיע לא מעט כסף כדי להדוף את המתחרים, שמתריעים על כך שאף אדם לא יכול לטעון לבעלות על הירח. חלקם מציעים עסקאות לגיטימיות לכאורה. למשל, ה-Lunar Registry מוכר קרקעות עבור פרויקט Kennedy II, מיזם פרטי להקמת התיישבות קבע על הירח.
הכוונה לערוך ביקור חוזר על הירח והגידול בסחר בקרקעות גרם למכון למשפט החלל (IISL), גוף שנוסד ב-1960 על ידי איגוד האסטרונומיה הבינלאומי, לפרסם הצהרה מיוחדת בנושא זה.
"גופים פרטיים הצהירו על בעלות על הירח זה שנים רבות, אך בעבר לא התייחסו אליהם ברצינות רבה
מדי. מצב זה עלול להשתנות כעת והסיכון להטעיית צרכנים גדל", נכתב בהצהרה, "כמו כן, הגופים הטוענים לבעלות על הירח הרחיבו את הטענה גם לגבי גופים שמיימיים אחרים.
"סעיף 2 של אמנת החלל החיצון קובע כי החלל החיצון, כולל הירח וגרמי שמיים אחרים, אינם נתונים לריבונות לאומית או כיבוש באמצעים אחרים. מטרת הסעיף הזה היא לפסול כל תביעות בעלות על החלל. נכון לחודש מרץ, 2004, האמנה אושררה על ידי 98 מדינות, ונחתמה על ידי 27 מדינות נוספות".
בהמשך הם קובעים כי התובעים בעלות על הירח אינם יכולים להסתמך על חוקים לאומיים או על חוסר תגובה של הרשויות כדי לבסס את טענותיהם מבחינה חוקית. "לכן, לפעולותיהם אין כל ערך חוקי או משמעות".
"לא סביר שאנשים יידרשו לשלם על חתיכת נייר שאפשר לתלות על הקיר ותו לא", אמר פרנס וון דר דנק, מומחה למשפט באוניברסיטת ליידן בהולנד ובכיר במכון לחקר משפט החלל בראיון לאתר MSNBC, שהתייחס לעניין.
שלושה תימנים תובעים בעלות על הירח
למרות המחלוקת, עד כה בתי המשפט לא הכריעו בעניין טענותיו של הופ. אחרים, לעומת זאת, כן נתבעו. חברה סינית שמכרה קרקעות על הירח לאזרחי סין, שפעלה על פי זיכיון מדניס הופ, הספיקה למכור רק 34 חלקות קרקע על הירח לתושבי סין, לפני שנסגרה בשנה שעברה בצו של ממשלת סין. הסיבה: המשטר בסין מתנגד לבעלות פרטית של אזרחים סינים על חלקים מהירח.
בשנת 1997 תבעו שלושה תימנים את נאסא, בטענה כי הסיגה גבול כאשר הנחיתה רכב חלל על המאדים, שטח אשר בבעלותם, ואף טענו כי בידיהם מסמכים המוכיחים זאת.
"זו טענה מגוחכת", הגיב אז ברייאן וולש, קצין העיתונות של נאסא, לאתר CNN, "מאדים הוא
כוכב במערכת השמש שהוא קניינה של כלל האנושות, ולא שייך לכמה ברנשים בתימן". אף הוא ציין כי אמנת החלל החיצון קובעת כי כל העצמים במערכת השמש, מלבד כדור הארץ, הם בבעלות כלל בני האדם בעולם ולא שייכים לאף מדינה או אדם באופן ספציפי".
יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשייה: "עד כה לא התקבלו תלונות בעניין. אני ממליץ להיזהר לבדוק ולקבל החלטה מושכלת על סמך עובדות ולא על פי מידע שמתפרסם באינטרנט. כדאי להיעזר בייעוץ משפטי לפני השקעה בנדל"ן בחלל".
תגובת אתר crazyshop
עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, המייצג את אתר crazyshop, המשווקת אדמות על הירח, הגיב לשאלות שלנו בנושא.
מה הבסיס המשפטי למכירת קרקעות על הירח?
"לפי אמנת החלל החיצון (1967) אין כל מניעה לרכוש זכויות קנייניות ובהן זכות בעלות בגופים חוץ-ארציים. למעט הדיון בבעלות על גופים מלאכותיים, מעשי ידי אדם, לא מוזכרת כלל המילה בעלות (ownership) באמנה זו (ראה פרק 8 לאמנה). אין כל התייחסות לרכישה של זכויות קניין בידי גורמים לא ממשלתיים או מסחריים.
עיקרון היסוד המנחה את מירב שיטות המשפט בעולם הוא שמה שאינו אסור בחוק – מותר (nulla creman sinna lega) ומכאן, שזכויות קנייניות ניתנות לרכישה על ידי גופים א-ממשלתיים או מסחריים.
"עצם העובדה כי המדינות החתומות על אמנה זו אינן פועלות ליישום פיקוח על פעילות של גופים לא-ממשלתיים, מצביעה על העדר כלים משפטיים חקיקתיים ליישום פיקוח על פעולות בכלל, או פעולות ספציפיות של מכר ורכישה של קרקעות.
"המחלוקת המשפטית היא מהו דין שטחו של הירח. האם הוא res communisz (משמע, שטח השייך לקבוצת אנשים ולשימושו של כל אחד ואחד מהם מבלי שתהא אפשרות לרכישת בעלות עליו) עיקרון המופעל, לדוגמה, גם על המים הבינלאומיים בכדור הארץ, אם לאו. ברגע שניתן יהא לתפוס חזקה בשטחים האמורים ניתן להניח שהערכאות המשפטיות ייאלצו להתמודד עם טענותיהם של רוכשי הקרקעות במיטב כספם, שכן אלו רכשו את הקרקעות בדין על יסוד העדר איסורים לכך באמנה הראשונה.
"לדברים אלה בסיס גם בהיסטוריה האנושית, ונזכיר רק את תנועת ההתיישבות במערב הפרוע במאה ה-19, כאשר מתיישבים השתלטו על קרקעות וקבעו בעלות דה פקטו".
"העדר ההתייחסות לאספקט של רכישת זכויות בעלות בידי גורמים א-ממשלתיים או מסחריים באמנה הראשונה הביאה לניסוחה של אמנת הירח (1984), שנחתמה על ידי 5 מדינות ואושררה בידי 12 מדינות, נכון לשנת 2005. כמובן, שקריפטונייט אינה עוסקת במכירת זכויות לאזרחי מדינות אלה.
"אזרח או ישות משפטית ישראלית רשאית, אם כן, לבצע פעולות רכישה או מכירה של זכויות קנייניות בגופים חוץ-ארציים".
האם אתם מבטיחים לקונים בעלות על קרקע?
"לאור הניתוח המשפטי שלנו, הרי שבעלי זיכיון מטעמו של מר דניס הופ מוכרים למעשה אופציה לתמורה עתידית בשווי הבעלות על הקרקע בירח בגין רכישה זו. שווי הרכישה ייקבע על פי הנסיבות העתידיות, ורוכשי הקרקע מיודעים על ידי הזכיינות בישראל טרם הרכישה, שאין כל הבטחה לגבי שווי הרכישה דנן בעתיד, לכשיבשילו התנאים למימוש החזקה בשטח".
