שתף קטע נבחר

אולמרט על היומיים האחרונים: הלכתי והתייסרתי

עדותו של אולמרט בפני ועדת וינוגרד מעניקה הצצה אל חיבוטי הנפש של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ערב ההחלטה לצאת למבצע קרקעי לקראת תום המלחמה. "התהלכתי הלוך וחזור בבית ראש הממשלה", הוא מספר. "מכל 61 שנות חיי, אני יכול להצביע ולומר 'זה היה הרגע הקשה ביותר'"

"אני זוכר שהתהלכתי בחדר הלוך וחזור בחדר העבודה ובחדר המגורים בבית ראש הממשלה, זה בערך 15 מטר, והלכתי ככה הלוך וחזור בשעתיים הללו, מתייסר עם נפשי, בידיעה שאל מול עיניי אני רואה את פרצופי הילדים שאולי לא יחזרו" - כך תיאר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפני חברי ועדת וינוגרד את חיבוטי הנפש שלו ערב אישור המבצע הקרקעי לקראת תום מלחמת לבנון השנייה, 48 שעות טרם כניסת הפסקת האש לתוקפה.

 

דו"ח הוועדה החלקי שהתפרסם לפני כשבועיים התייחס לתקופה שלפני המלחמה ולחמשת ימי הלחימה הראשונים, אולם עדויות הבכירים שפורסמו היום מתייחסות למלחמה מתחילתה ועד סופה. מפרוטוקול עדותו של אולמרט, מתברר כי חבריה הפגינו תקיפות כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון בבחינת קבלת ההחלטות שהובילו למהלכים הצבאיים האחרונים.

 

המשפטנית רות גביזון פנתה אל אולמרט וביקשה שיתייחס להחלטה, והוא אמר: "גם הרמטכ"ל וגם שר הביטחון אמרו: תעשה פעולה. אמרתי: 'רבותי, הכול כפוף ללוח הזמנים המדיני'. משהתברר לי ביום שישי בצהריים, אני יכול לומר לכם, אם יש רגע בחיי, בכל 61 שנות חיי שאני יכול להצביע לכם ולומר: זה היה הרגע הקשה ביותר, זה היה הרגע. לאחריו הבנתי את כל מה שקראתי כל ימי חיי אצל היסטוריונים ומומחים. מהו טעמה של בדידות שהאחריות כולה על כתפיך.

 

"לא הייתה בעיה. הרמטכ"ל תמך, שר הביטחון תמך, אבל אני הייתי צריך להחליט כשאל מול עיניי אני רואה את פרצופי הילדים שאולי לא יחזרו, שאני מכיר אותם, את בני החברים שלי. אבל אמרתי לעצמי: מה יקרה אם אנחנו עוד שש-שבע-שמונה שעות, נצטרך לקבל את החלטת מועצת הביטחון, שהיא מתנערת מכל הדברים שנאבקנו עליהם עד עכשיו. איך אנחנו נעמוד בזה? איך מדינת ישראל תצדיק את זה? איך היא תחיה עם זה, עם תחושת התבוסה?

 

"בנסיבות שנוצרו ב-11 לחודש היה היגיון בפעולה הזאת... ואני מודה לעצמי, אם מותר לי, שהייתה לי את היכולת להתגבר על הייסורים הנוראים האלה, שתאמינו לי, לא תבינו אותם עד שלא תעמדו במקום שבו תצטרכו לקבל את ההחלטה הזאת. אבל ברגע מסוים הסתכלתי מסביב - אף אחד לא היה, זה רק אני אחליט. והבן של בני, והבן של דוי, והבן של חיים, והבן של יוסי, שאני יודע שכולם ייכנסו פנימה... ואני חושב שההחלטה הזאת הייתה נכונה בשביל עם ישראל". 

 

לקראת סוף עדותו, המשיך אולמרט וענה לשאלתו של השופט וינוגרד, איפה הניצחון האמיתי, וגם שם הזכיר את נחיצות הלחימה ביומיים האחרונים: "איפה הניצחון האמיתי שלנו? חודשיים וחצי ימים ישבנו בדרום לבנון עם אלפי חיילים, ואף איש חיזבאללה לא העיז להתחכך בנו, וכשהם העיזו, הרגנו 14 מהם, לא העיזו לירות עלינו. אז זה לא ניצחון? זה ניצחון. זו לא הגזמה. זו לא הגזמה.

 

"מה אני רוצה לומר לך... העובדה שהייתה לנו את האופציה הזאת, העובדה שהיה לנו את העוז הזה, העובדה שתפסנו את השטח, העובדה שהתעקשנו, התעקשנו ביום שישי-על מה היה הוויכוח? על זה שאנחנו לא עוזבים ברגע שיש הפסקת אש, אלא אנחנו עוזבים רק כשהצבא הבין לאומי נכנס, ואז אין ואקום". לדברי אולמרט, "הפעולה הזאת הצילה". 

 

פרץ: "צריך להכריע"

עמיר פרץ התייחס אף הוא בעדותו ל-48 השעות האחרונות של המלחמה ואמר כי לאחר שכבר היה ברור כי הפסקת האש מתקרבת הייתה גם צריכה להתקבל החלטה סופית האם לצאת או לא לפעולה קרקעית. "היינו במצב שכבר יומיים יש אישור לצאת לפעולה קרקעית לשתק את משגרי הקטיושות, להשתלט על אזורי השיגור - זה היה היעד המרכזי. היינו במצב שבמשך יומיים הייתה הידיינות ביני ובין ראש הממשלה... אם ראש הממשלה אומר שיש סיכוי להשיג הסכם זה בסדר גמור. זאת בהחלט סיבה טובה לעכב פתיחה של מבצע".

 

פרץ ניגש לראש הממשלה וטען כי צריך להכריע - או שמוציאים את הכוחות, או שנותנים להם להתחיל להתקדם. "אמרתי לו אי אפשר להמשיך במצב שבו אנחנו בעצם בכל פעם מוצאים את עצמנו שהקהילייה הבינלאומית מתרגמת את העמידה שלנו במקום ואת הדשדוש - כחולשה".

 

שר הביטחון העיד כי ראש הממשלה נתן לו את אישורו והוא הודיע על כך לרמטכ"ל, תוך כדי הודעה שייתכן שתוך כדי הפעולה יווצר מצד מדיני חדש. למרות שההסכם הסופי לא כלל את החזרת החטופים, פרץ אמר כי "סביר להניח שאילו הייתי עומד במקומו של ראש הממשלה, הייתי מחליט בדיוק כמוהו".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אולמרט. חיבוטי נפש קשים
צילום: גיל יוחנן
פרץ. "אי אפשר לעמוד במקום"
צילום: חגי אהרון
צילום: איי פי
מלחמת לבנון השנייה
צילום: איי פי
מומלצים