שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם זהו סופה של מערכת החינוך הממלכתית?
    חוק נהרי, שאושר בשבוע שעבר על־ידי הממשלה, צפוי לשנות לחלוטין את פני החינוך בישראל: מעתה יחוייבו העיריות לתקצב גם בתי־ספר פרטיים, שהוקמו על־ידי עמותות חרדיות או קבוצות הורים אליטיסטיות. שרת החינוך וראשי הערים מזהירים: זה סופה של מערכת החינוך הממלכתית

    בתוך ההתכתשויות החדשותיות של אוהדי בית"ר ירושלים נגד המשטרה, של אולמרט נגד לבני, של סרקוזי נגד סגולן, של נסראללה נגד בוש ושל הקסאמים נגד תושבי שדרות כמעט נבלעה הידיעה על חוק נהרי מעורר המחלוקת. אבל הצעת החוק, שאושרה בשבוע שעבר בממשלה וכבר למחרת עברה בקריאה ראשונה בכנסת, תשפיע כנראה על חיינו ועל דמותה של המדינה בדורות הבאים לא פחות – ואולי אף יותר – מפרשות אחרות המעסיקות אותנו בימים אלה.

     

    חוק נהרי הוא תיקון פשוט, בן ארבע שורות, לסעיף 11 בחוק החינוך הממלכתי משנת ‭.1953‬ בשם השוויון הוא קובע, כי עירייה, המקיימת בתי־ספר ממלכתיים, תהיה חייבת להעביר הקצבות להחזקת בתי־ספר פרטיים שמוכרים על־ידי משרד החינוך. מתנגדי החוק, ובהם שרת החינוך פרופ׳ יולי תמיר, טוענים כי הוא יפורר את החינוך הממלכתי ויחזק מאוד עמותות המפעילות חינוך פרטי במגזר החרדי, במגזר הערבי – וגם במגזר האשכנזי־אליטיסטי. תמיר מעריכה את עלות החוק ב־215־240 מיליון שקל בשנה, שיבואו מתקציבן של הרשויות המקומיות.

     

    "ההחלטה הזאת התקבלה בממשלה בניגוד מפורש לדעתי‭,"‬ אומרת תמיר. "מערכת החינוך הממלכתית היא תשתית שמלכדת את כל אזרחי המדינה. אם נחליש אותה, נסכן את הלכידות החברתית והתרבותית שלנו. בתי־ספר פרטיים, שלא ברור מה יהיו התכנים בהם, יקומו באופן עצמאי, בלי החלטה של המדינה או של העירייה, ואז לא תהיה לעירייה ברירה אלא לתמוך בהם. בתי־הספר הפרטיים האלה ימצאו דרך לקיים חיים מקבילים לממלכתיים – אבל ממומנים על־ידי המדינה והעיריות. המוסדות האלה לא יהיו חייבים, למשל, לקבל תלמידים משכבות חלשות או לקלוט עלייה‭."‬

     

    רק להורים עשירים

    החוק, שהוגש על־ידי השר משולם נהרי מש"ס, נועד לדאוג כלכלית למוסדות החינוך המוכרים על־ידי משרד החינוך אך אינם בתי־ספר רשמיים. מדובר ב־473 בתי־ספר יסודיים בכל המדינה, שבהם לומדים כ־139 אלף ילדים (ראו טבלה‭.(‬ החוק אינו עוסק בעוד כ־44 אלף ילדים, הלומדים ב"מוסדות פטור‭,"‬ כלומר מוסדות חינוך חרדיים שאינם מוכנים לקבל עליהם כל פיקוח של משרד החינוך. בשנת 1960 למדו במוסדות חינוכיים פרטיים כ־‭6.6‬ אחוזים מכלל הילדים, בעוד שבשנת 2004 למדו בהם כ־‭24.6‬ אחוז מהתלמידים (כמעט פי ארבעה‭,(‬ ובשנים האחרונות עולה שיעורם באחוז אחד בכל שנה.

     

    תוך עשר שנים – להערכת השר נהרי, שאיתה מסכימה גם השרה תמיר – ילמדו כשליש מילדי ישראל בבתי־ספר פרטיים.

     

    נגד החוק קמה קואליציה של ראשי ערים. רון חולדאי, ראש עיריית תל־אביב, הוא בין המתנגדים הבולטים. חולדאי משרטט תרחיש אפשרי: "יתארגנו קבוצות של אנשים עשירים, שירצו חינוך מעולה, נפרד, לילדיהם, בלי ילדי שכונות המצוקה. הם יצפו שראש העירייה יממן את האחזקה השוטפת של בית־הספר. כך יתפתחו בתי־ספר פרטיים, יוקרתיים, שיקבלו רק ילדים שהוריהם יכולים לממן את הלימודים, והעירייה תהיה חייבת לממן חלק מהתקציב שלהם. כיוון שהתקציב הכללי לא ישתנה, יבואו הכספים האלה על חשבון מערכת החינוך הממלכתית, שתיחלש. חולשתה תזרים עוד תלמידים למערכת החינוך הפרטית, ובסופו של דבר יהיו לנו שתי מערכות חינוך.

     

    אין עוד מדינה בעולם שמממנת את החינוך הפרטי. זה סופה של מערכת החינוך הממלכתית. למעשה, לכל בית־ספר יהיה כדאי מעתה להתנתק מן החינוך הממלכתי. לא יבדקו לך את הספרים, לא יפשפשו בתוכניות הלימודים, יהיה לך יותר חופש בהחלטה מה ללמד. התוצאה הבלתי נמנעת של חוק נהרי היא שלא יהיה כדאי לשלוח את הילדים לחינוך הממלכתי.

     

    ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן: החוק הזה מדאיג אותי משתי סיבות עיקריות. קודם כל, הוא מדבר על כסף ולא מדבר על מקצועות הליבה – אנגלית, מתמטיקה, מדעים, תנ"ך היסטוריה ואמנויות – שכל תלמיד חייב ללמוד. בתי־הספר של עמותות חרדיות רבות אינם מלמדים את המקצועות האלה. התוצאה היא שהם מגדלים דור שלא יוכל להשתתף בידע הטכנולוגי, שהוא אחד מגורמי הצמיחה הכלכלית, ולא יוכל להשתלב בערכים של מדינת ישראל.

     

    "אני מודאגת גם מהיבט שני של החוק: הוא פותח פתח בגודל של מנהרה, שאליו יישאבו בתי־הספר הפונדמנטליסטיים שקיימים במגזר הערבי. כיום הם פועלים על חשבונן של עמותות מוסלמיות. לפי חוק נהרי, הם יקבלו כספי ציבור. וגם בהרצליה יימצא מי שירצה לנצל את החוק. תבוא עמותה שתקים בית־ספר אנטרופוסופי. עמותה אחרת תקים בית־ספר דמוקרטי. יקומו גם בית־ספר פרטי לאמנויות ובית־ספר פרטי למדעים. כל בתי־הספר האלה יהיו זכאים למימון של העירייה. כיוון שהשמיכה שלי צרה, ויש לי תקציב שלא יגדל, אצטרך לקחת את הכסף מבתי־הספר הציבוריים, שיינזקו. כל תלמיד בחינוך הממלכתי יקבל פחות‭."‬

     

    עו"ד אריאל דרעי, עוזרו של השר משולם נהרי, שולל את טענותיה של גרמן. לדבריו, ברשת החינוך העצמאי וברשת מעיין החינוך התורני מלמדים את כל מקצועות הליבה.

     

    "הגיע הזמן לתקן"

    מול המתנגדים ניצבים תומכי החוק, ובראשם, כמובן, השר נהרי. "חלק נכבד מאזרחי העתיד של מדינת ישראל אינו נהנה מרמת שירותי חינוך סבירה, משום שהעיריות אינן מעבירות כספים ברמה שוויונית למוסדות מוכרים ולא ממלכתיים, הוא טוען. הגיע הזמן להביא לתיקונו של המצב הבלתי צודק הזה, שבו תושבי רשות מקומית, משלמי ארנונה כדין, אינם נהנים מהשתתפות כלשהי של העירייה בהפעלת בית־הספר שבו בחרו לילדיהם".

     

    ח"כ אבי מיכאלי מש"ס מסכים לדבריו: "העירייה חייבת לממן כל ילד בחינוך הממלכתי, אבל בחינוך המקביל היא לא צריכה לשלם דבר. נוצר מצב בלתי צודק: תושבי העיר ששולחים את ילדיהם לחינוך המקביל, אינם זוכים לשירותים שנותנת העירייה לשאר התלמידים".

     

    גם ישראל זינגר, המנהל לשעבר של תיכון בליך ברמת־גן, תומך בחוק: "המצב כיום מאפשר לעיריות שונות לתמוך במוסדות חינוך שונים באופן שונה, תלוי בהסכם קואליציוני או בלחצים המופעלים על ראש העירייה. החוק קובע בעצם מעין תקן ארצי לסיוע למוסד חינוכי מוכר. על כן נראה הוגן שכל עירייה תחויב בתקן כזה.‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    האם בקרוב נוכל לבחור?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים