תורידו מהדש: עפר גדנקן אוסף פינסים
הפינסים, אותן סיכות עם סמלים שעונדים על דש הבגד, הן להיט לאספנים באירופה. עופר גדנקן אוסף אותן בארץ, אלא שהוא מרגיש די בודד במערכה
בכל אירוע ממשלתי חגיגי ניתן לראות סיכה מיוחדת על דש הבגד של ראש הממשלה. הסיכה תהיה בדרך כלל בצורת דגל ישראל, אבל תשתנה לפי סוג האירוע. כך, למשל, ניתן יהיה לראות דגל משותף עם מדינה אחרת בביקור של שגריר זר, סיכה ייצוגית של מוסד ממשלתי, או כל סמל אחר שישקף את רוח האירוע.
לסיכות אלו יש שם: "פינסים", שנגזר מהמלה סיכה (Pin) באנגלית, ויש להן סממנים ברורים המבדילים אותן מסיכות "רגילות".
"פינס זו סיכת דש, יש בה חוד אחד בלבד עם סוגר אחורי", מתאר עפר גדנקן (25) האוסף אותן באדיקות. "ישנם מצבים של שני חודים בסיכה גדולה, וזאת על מנת שלא תסתובב, אבל הם חייבים להיות בתשעים מעלות לסיכה ובגודל הסטנדרטי של הסוגר. הסיכות, ברוב המקרים, עשויות ממתכת, לעיתים פלסטיק או חומר אחר, ומי שמייצר אותן הן חברות מסחריות, ארגונים שונים, מפיקי אירועי ספורט ובידור, וכל גורם ייצוגי המעוניין להיות מיוצג על דש הבגד".
עפר מציג לנו מאות פינסים שהוא מחזיק, כאשר לחלקן סיפור מרתק על משהו שנראה תמים לחלוטין. סיכה מרובעת בשני צבעים, למשל, שייכת ליחידה בשב"כ: "גם לחבר'ה האלה יש גאוות יחידה, והלוחמים עונדים בגאווה את הסיכה, כאשר לכל יחידה יש סיכה שונה לחלוטין".
לשאלתי כיצד התגלגלה הסיכה לידיו, צוחק עפר, ומגלה את השיטה הטובה ביותר להגדיל את האוסף: "במקרה הזה אבא של אשתי ביקש מאיש השב"כ את הסיכה - וזה מסר לו אותה ברצון. צריך להבין שמי שעונד את הסיכה, מאוד גאה בה, ואם הוא מבין שמי שמבקש אותה מתעניין בה באמת - סביר להניח שימסור אותה ברצון - ממש כמו שאיצ'ה מנחם, יו"ר ההתאחדות לכדורגל בזמנו היה בהלם כשביקשתי ממנו את הסיכה של האיגוד- אבל שמח מאוד לתת לי אותה כששמע שאני אספן".
סיפורי הסיכות הפכו לשם דבר גם בצה"ל, שם הן נחשבות לרכוש מבוקש ויוקרתי: "אחד הסיפורים הידועים ביותר הוא על הסיכה של גלי צה"ל", מספר עפר. "לכל מי שמשרת יש רק סיכה אחת כזו ואוי ואבוי אם תאבד לו, כיוון שמי שאחראית על הנושא לא תיתן לו לעולם סיכה חלופית - לקח לי לא מעט זמן ומאמצים לקבל ממנה סיכה שכזו ועל כך אני מודה לה מאוד".
עפר מציג לי סיכה של אריה מוזהב ושואל אותי מה היא מעלה בדעתי. "פג'ו, איזו שאלה", אני עונה, מה שגורם לצחוק גדול: "זה נכון, הסיכה היתה מיועדת לעיריית ירושלים, ולאחר שנוצרה חוללה מהומה בגלל הדמיון לחברת הרכב. מייד נוצרה סיכה חדשה והכל שב אל מקומו בשלום".
באירופה איסוף פינסים הוא להיט, וזה מה שגרם לעפר להתחיל לאסוף בארץ: "אבא שלי קיבל כמה פינסים של חברת ספורט עימה הוא היה בקשר עסקי, ונדהם למראה ההתנפלות של האנשים שביקשו ממנו את הסיכה והציעו לו אחרות בתמורה. בארץ אין כל מודעות לנושא וחבל על כך מאוד".
באוסף ניתן לראות גם לוחות שלמים המוקדשים לסיכות, כמו למשל באירועי האירוויזיון, שם החלו ב-2005 לייצר לוחות מרשימים של כל הסיכות של המדינות המתחרות. הלוחות המפוארים הם פריטי אספנים מובהקים, וניתן לראות זאת בלוחית מפורטת הכוללת מספר סידורי של סדרת ייצור מוגבלת.
עפר מציג בעצב רב את לוח ההחלפות העמוס שלו, ונראה שלא היה בשימוש תקופה ארוכה: "זה נכון", הוא נאנח. "תראה כמה פינסים כפולים יש לי כאן, לא מצאתי איש שאני יכול להחליף עימו, ואני פונה לכל איש בארץ שיש לו פינסים וקורא לו בקול גדול לבוא ולהחליף עימי, או להגיד לי ואבוא לקחת ממנו את הסיכות. אלו יכולות להיות כל מיני סיכות, מכל המינים ומכל הסוגים. אני מאוד מעוניין להגדיל את האוסף שלי, אבל מעבר לזה להכיר עוד אספנים, כי אני חש מאוד בודד בתחום ואני מקווה שישנם עוד כאלו כמוני אי שם בחוץ.
אז אם יש לכם סיכות, סליחה פינסים, ובא לכם להכיר בחור נחמד מבני ברק שהוא גם איש רדיו "קול חי", אני בטוח שעפר ישמח לשמוע מכם ולהחליף עימכם סיכות, כי לדבריו, החלום שלו זה "להעיף את לוח ההחלפות, ולרוקן אותו".
המייל של עופר: offeriko@gmail.com
יש לכם אוסף מעניין ואתם רוצים לפרסם אותו? שילחו מייל עם הפרטים שלכם לאי מייל: money@y-i.co.il - ואם המערכת תמצא בכך עניין, ניצור עימכם קשר.
