שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    רפי איתן בין פולארד לסרברוס

    הצלקות של רפי איתן וצרות העין העסקית ניצחו את הקרנות האמריקניות

    בסוף הייתה זו הפוליטיקה, שהכריעה את הכף נגד קרנות ההון האמריקניות הפרטיות אשר זכו במכרז על שליטה בבנק לאומי - אך לא עלה בידן לממש את הזכייה. מנהלי שתי הקרנות בעלות השמות המיתולוגיים "סרברוס" (החיה הרב-ראשית) ו"גבריאל" (המלאך) הלכו לאיבוד במבוך משחקי הכוח הישראליים ולא פיצחו את קוד הפוליטיקה הפנימית. רק בסמוך לקו הסיום תפשו לפתע איך להתנהג בין הישראלים כדי להתקבל לקהלם; אלא שאז היה כבר מאוחר מדי לגייס מספיק מליצי יושר.

     

    הטעות הראשונה של "סרברוס" ו"גבריאל" הייתה שבכלל ניגשו למכרז על בנק לאומי. שתיהן אמנם קרנות הון מכובדות וחובקות עולם, אך נאסר עליהן במפורש לשלוט בבנק בניו-יורק; הכיצד יכול היה רגולטור ישראלי לאפשר להן לשלוט בבנק בתל-אביב? ועוד איזה בנק?! אבל אנשי "סרברוס" הטו אוזן ליועצים ישראלים שאמרו להם: סמכו עלינו, יהיה בסדר. והם האמינו, התמימים.

     

    הטעות השנייה של בעלי "סרברוס" הייתה שלא פתחו מיד את הפה, ובגדול. באמריקה שתיקה היא זהב, אצלנו השותק תמיד מפסיד. "סרברוס" הייתה צריכה לשכור משרדים נאים בלב הסיטי של תל-אביב ולהושיב בהם שלושה-ארבעה מנהלים הנראים כבכירים ולהתיר להם לדבר, לדבר, לדבר. כן לפרסום, לא לפרסום, כן לייחוס, לא לייחוס - העיקר להיות בדיאלוג מתמיד ופורה עם מובילי דעת קהל, ודרכם עם התקשורת ועם מקבלי ההחלטות. לא להיעלם לחודשים ארוכים ממסכי הרדאר של השיח העסקי הישראלי.

     

    הטעות השלישית והחמורה ביותר של אנשי "סרברוס" הייתה שלא קלטו את האופי המיוחד של רוח הזמן השוררת במדינת היהודים. זו רוח הקנאה העזה כלפי אנשי העסקים המקומיים המצליחים, הגורמת לימין הכלכלי שלנו להשמיע ולהדפיס דעות שהן בדרך כלל נחלת השמאל הלוחם. אנשי "סרברוס" היו צריכים לכן לומר כבר בשעה הראשונה לקבלתם את תוצאות המכרז, שהם יבואו לישראל כדי "לשבור את האחיזה של משפחות הביזנס העשירות", ושמטרתם הקדושה היא "ללמד לקח את המנהלים הישראלים השמנים". עם הצהרות כאלה היו מתקבלים מיד בזרועות פתוחות כנושאי בשורה גדולה, וזוכים לתמיכה נלהבת של החבר'ה.

     

    הטעות הרביעית שלהם הייתה שלא לא הפיצו מיד - מיד! - השמצות ושמועות זדוניות על השחיתות-כביכול של מתנגדיהם. כי מה עושים בארצנו כאשר רוצים למנוע ממישהו להחליט על משהו? משחירים את פניו ורומזים בפומבי שהוא מושחת ושהכרעתו לכן תהיה נגועה בשחיתות. האיש מתחיל להזיע, לחפש בקדחתנות חטאים מן העבר ועד מהרה מושך את ידיו מן ההחלטה; למה לו להסתבך עם כוחות האופל? אבל אנשי "סרברוס" עשו טעות נוספת באותו התחום: כאשר התחילו - באיחור רב - להתבטא בסגנון של "המושחתים נגדנו", הם ערבבו את ה"רעים" (המשפחות העשירות, כאמור) עם ה"טובים" (פקידי האוצר, כידוע) ובכך פגעו גם בזליכה וגם באויבי זליכה. כך, במו ידיהם סתמו את הגולל על סיכוייהם לעשות עסקים בארץ ישראל.

     

    הטעות האחרונה של אנשי "סרברוס" ו"גבריאל" הייתה שלא התנגדו להעברת ההחלטה על גורל המכרז לרפי איתן. השר איתן, מבכירי פרשת פולארד ומחולליה, מוחרם בארצות-הברית ונושא בליבו איבה לאמריקה. לא לחינם פיתח עסקים פורחים בקובה. אני משער שהצורה הבוטה והגסה שבה העיף לכל הרוחות את בקשת הקרנות האמריקניות וטרק בפניהן את הדלת הושפעה מצלקותיו בפרשת פולארד, ומן ההדים האחרונים והצורמים שלה. בסוף, הייתה זו הפוליטיקה שהכריעה.

    פורסם לראשונה 24/05/2007 13:09

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים