הפריימריז לא מרפאים שחיתות
רוב המתפקדים ממילא באים עבור מועמד זה או אחר, בלי מחויבות למפלגה. את הפיתרונות יש לחפש במקומות אחרים
למן 1992 מצאו קברניטי מדינת ישראל את התרופה לבעיות השחיתות בממשל - שיטת הפריימריז. השיטה הונהגה בעבודה, היא הונהגה בליכוד - ותרופה אין: השחיתות גדלה, ישראל נמצאת במקום נמוך במדרג העולמי, ומבקרי המדינה מתלוננים כי אין להם מספיק כוח-אדם על מנת להתמודד עם הבעיה. נכון שמרכזי המפלגות היו הגורם המרכזי לקשר בלתי אמצעי בין ג'ובים וח"כים. וככל שהחיבור בין חברי המרכז לחברי-הכנסת גדל, כך גדל הפער בין הציבור הישראלי ובין המערכת הפוליטית. אך האם הפריימריז מועילים יותר?
נהוג לומר כי הפריימריז מהווים הליך דמוקרטי יותר - אך מה המשמעות? השימוש במונח "דמוקרטי" כאן הוא מה שמכונה "ביטוי סל" - כזה שאליו אנו יוצקים תוכן ככל העולה על רוחנו, ובלבד שהוא מספק הצדקה לניסיונות שלנו לצבור עוצמה. ברור הוא כי אלמלא "הפריימריז" היה משרת מי מהמועמדים לראשות הממשלה, לא היינו חוזים בתמיכה בו כמכשיר מוסדי.
האמנם פתרון לשחיתות? ובכן, בדיקה של פרופיל מתפקדי המפלגות מוכיחה שרובם הגדול מתפקד על-ידי ולטובת המועמדים השונים לפני הבחירות הפנימיות, ומרביתם גם מפסיק, מבטל את חברותו מיד לאחר מכן. המספרים שמזכירי וראשי המפלגות ממהרים להתפאר בהם עם תום מועד ההתפקדות אינם מספרים אמיתיים, בסופו של עניין; ממש לא. יתרה מכך, המפלגות מקפידות גם לא לגרוע מרשימות החברים את אלה שעזבו והפסיקו לשלם דמי חבר מרצונם החופשי, וזאת כדי לשמר את העוצמה הווירטואלית-בהחלט של מפלגה שיש בה מספר רב של חברים. כשמספר המתפקדים הממוצע והאמיתי עומד על 60 אלף, הרי ביכולתה של קבוצה קטנה אך מאורגנת היטב להשפיע על בחירת מועמד מטעמה - ולעוות לגמרי את אופיה וזהותה של אותה מפלגה.
שיטת הפריימריז אומצה כדי להתגבר על הוועדות המסדרות. אולם בכנסת הנוכחית, שיעור הח"כים שנבחרו על-ידי ועדות מסדרות כאלו ואחרות עומד על יותר משני-שלישים. מה הועילו חכמים?
אז מה עושים? יש לעגן בחקיקה כי חברי מפלגה פורמליים יהיו מי ששילמו דמי חבר במשך שנתיים לפחות. הדבר יבטיח שאותם חברים יהיו אכן תומכים ופעילים מובהקים ואמיתיים. יתר על כן, מן הראוי לקדם בחקיקה את הצעת חוק הבחירות האזוריות בישראל. הרעיון המרכזי הוא שנציגי המפלגה ומועמדיה השונים ייבחרו באזורים שונים בארץ על פי כללי המשחק שייקבעו בכל אזור ואזור. ניתן גם לערוך "מבחני התאמה", כפי שעושים באנגליה למשל, ולבדוק מה רמת העניין והידע האמיתי של המעוניינים להצטרף למפלגה - וכך למנוע התפקדות והצטרפות פיקטיביות, כפי שקורא היום במפלגות הגדולות.
בחירות אזוריות אינן רק הזדמנות לרענן ולשנות את השיטה הארכאית הנהוגה כיום; הן גם יפתרו באחת את הבעיות המבניות והלאומיות עמן אנו מנסים להתמודד היום במערכת הפוליטית - סוגיית אחוז החסימה, נושא האחריות בין הבוחר לנבחריו, בעיית השחיתות, בעיית הייצוגיות והפריימריז, נושא מימון הבחירות ובעיקר בעיית הבעיות: הסדרת היחסים הפוליטיים הפנימיים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.
הכותב הוא מנכ"ל "המרכז להעצמת האזרח"
פורסם לראשונה 27/05/2007 23:10
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
