שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ועדת ברודט: ליקויים חמורים בניהול תקציב הביטחון
    הוועדה שהקים רה"מ לבחינת תקציב הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה חשפה מחדלים ובזבוזים שתרמו לדעתה לכשלים שהתגלו במלחמה. היא ממליצה בין השאר על הגדלה מסוימת של התקציב השנתי ועל התייעלות. האוצר: "חשוב לוודא שכל תוספת לתקציב הביטחון תותנה בהגברת ההתייעלות, הבקרה והשקיפות". פרץ: "מדובר בניסיון להכפיש את צה"ל"

    הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שמינה ראש הממשלה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בראשות דוד ברודט, הגישה היום (ג') את מסקנותיה לאהוד אולמרט.

     

    הוועדה חשפה ליקויים ומחדלים חמורים בניהול התקציבי של מערכת הביטחון, שתרמו לכשלים שהתגלו במלחמה. הוועדה ממליצה בין השאר על קביעת תקציב ביטחון רב-שנתי, והגדלה מסוימת של התקציב השנתי. כמו כן היא ממליצה על שורת צעדי חיסכון וייעול הכוללים קיצור של עד 4 חודשים בשירות החובה, העלאת גיל הפרישה של משרתי הקבע וצמצום דרסטי של מספרם ושל האזרחים עובדי צה"ל.

     

    הוועדה קובעת כי המלצותיה מהוות למעשה "תוכנית הבראה" אשר חייבת להיות מונהגת בידי ראש הממשלה במטרה לתת תוקף לאומי מרכזי לשיקום הצבא מהמשבר שבו הוא מצוי.

     

    הוועדה מצאה את צה"ל ומערכת הביטחון כולה "במשבר רב-ממדי, תקציבי, ארגוני, וניהולי". הליקויים בניהול המשאבים הכספיים והחומריים של המערכת פוגעים ביעילות ובאפקטיביות של המענה הביטחוני לאיומים על ישראל. "מתחייב שינוי מערכתי בשיטות הניהול שללא טיפול שורש גם תוספת תקציבית לא תנוצל בדרך אפקטיבית אופטימלית". הדיאלוג בין מערכת הביטחון לראש הממשלה ולממשלה איננו מבוסס על תהליך שלם של עבודת מטה, שקוף ויסודי הכולל בחינת חלופות, מה שיוצר רק "מראית עין של תהליך תקין איכותי ויעיל כשהמציאות היא הפוכה".

     

    במיוחד מדגישה הוועדה כי הכשלים הניהוליים במישור הכלכלי הביאו לבזבוזי תחמושת במלחמה האחרונה, ואת היעדרם של קריטריונים למוכנות הכוחות למלחמה. "רמה נמוכה של אימונים, כשירות והכשרות גרמה לכך שמסגרות מסוימות היו מוכנות רק באחוז נמוך מהיכולת המבצעית הנדרשת".

     

    "אין שליטה במשאבים שמובילה לבזבוז"

    הוועדה מצביעה גם על העדר שליטה ריכוזית במשאבים ברמת התכנון ומימוש המדיניות המערכתית, ש"מביא לבזבוז, כפילות ותקצוב תהליכים שאינם עולים באמת בקנה אחד עם האסטרטגיה ארוכת הטווח וסדרי העדיפויות שאושרו בדרג המדיני".

     

    כמו כן נמצא כי "המערכת לא השכילה להטמיע תחושת מצוקה בנושאים הקריטיים שתשליך על סדרי העדיפויות של המדרג הניהולי והפיקודי עד לדרג הזוטר ביותר". באשר לניהול המשאבים נמצאו "ביטויים בולטים של חוסר שקיפות, מידע סלקטיבי ולא שלם ולעיתים תוך שימשו מניפולטיבי במידע בתוך הצבא, בינו לבין משרד הביטחון ולבין גורמי החוץ ומקבלי ההחלטות".

     

    הוועדה מתריעה על קיום "תרבות שלמה של הגזמה בדרישות (תקציביות) מתוך הבנה שייענו באופן חלקי", ואי הבנת העלות הכלכלית של פעילויות ביטחוניות
    ברמות שונות שמובילות לביצוע פעילויות בעלות השלכות כלכליות מרחיקות לכת ללא בקרה ראויה במישור המבצעי ובזמן אמת. "ביטויים לכך ניתן למצוא בניצול הלא יעיל של התחמושת במלחמת לבנון השנייה", קובעת הוועדה, כאמור, ומדגישה כי בקטע הזה צה"ל ומשרד הביטחון עדיין מתנהלים "בנורמות המנותקות במידת מה מהמגזר הציבורי והעסקי, ובתחושה שבעת הצורך יימצאו המשאבים החסרים על חשבון הנושאים האזרחיים שבתקציב המדינה, תוך כיפוף מקבלי ההחלטות, במקום בהתייעלות ושינוי סדר העדיפויות".

     

    "אין מוטיבציה מספיקה להתייעלות"

    הוועדה קובעת כי במערכת הביטחון חסרה מוטיבציה מספיקה להתייעלות בנושאים כמו אזרוח פעילויות, מיקור חוץ, מניעת כפילויות והתמקדות ניהולית בנושאים שהם בעלי תפוקה ביטחונית בלבד. משרד הביטחון מצמצם בשנים האחרונות באופן מלאכותי את בסיס התקציב באופן שאיננו דומה למסגרת בחוק התקציב המאושרת לו בכנסת.

     

    הבסיס איננו כולל רכיבי הוצאה משמעותיים כמו לגמלאות, לשיקום, לתקציב הגדר ואפילו להוצאות הלחימה. התוצאה היא שמסגרת תקציב הביטחון, לפי השפה הצבאית, עומדת השנה על כ-35 מיליארד שקל בעוד שהתקציב בפועל מסתכם בכ-52 מיליארד שקל - כלומר קיים פער של 17 מיליארד שקל (!) בין שתי השפות - עוד גורם שמונע כל תמריץ להתייעל.

     

    לדעת הוועדה המשבר שבו נמצא צה"ל איננו בולט בגלל "אכילת מלאים גדולה במרכיבי כוח רבים". לפיכך היא מדגישה את הצורך בפתרון כולל "משום שהאשליה כי הדברים יכולים להימשך כך היא מסוכנת".

     

    תוכנית הבראה עם תוספת תקציב

    היא מציעה תוכנית הבראה שמורכבת מתוספת תקציב ממקורות הממשלה (הזרמת בעלים) תוך לקיחת סיכונים בתחומי החברה והכלכלה; פניה לסיוע כלכלי נוסף מארה"ב כדי להקטין את הלחץ לסיכונים על כלכלת ישראל; תוכנית התייעלות מקיפה שנועדה בעיקר לחיסכון ולגמישות בכוח אדם; ויצירת מתכונת עבודה מסודרת בין הדרג הצבאי למדיני של ניהול סיכונים מחושבים.

     

    הוועדה ממליצה על הנהגת תקציב רב שנתי למערכת הביטחון שיקבע ל-5 השנים הבאות עם תכנון לעשור הקרוב כדי לאפשר את טיפול השורש הדרוש בתוספת רזרבה מוגדרת - בין 800 מיליון ל-1.2 מיליארד שקל לשנה - לאירועים בלי מתוכננים או צפויים שניתן לשחרר רק באישור ראה"מ או הקבינט המדיני. היא ממליצה להקים ליד שר הביטחון פורום כספי-כלכלי מייעץ המורכב מבכירי המומחים במשרדי האוצר והביטחון, ומינוי סמנכ"ל כספים למערכת הביטחון שיופקד על שמירת מגבלות התקציב וביצוע ההתייעלות.

     

    התוספת המומלצת לתקציב השנתי קטנה מדרישות הצבא שלדעת הוועדה המשק הישראלי לא יכול לעמוד בהן. היא ממליצה להיענות באופן חלקי - בתנאי שהצבא ידבר ב"שפה תקציבית אחת" ולא בכפל הלשון הנוכחי - במתן תוספת של 1.32 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות וחצי מיליארד שקל ב-2009. ב-2010 מומלץ להגדיל את התקציב ריאלית ב-1.15% והחל מ-2011 הוא יגדל ריאלית ב-1.3% מדי שנה. זאת בהנחה שניתן להגדיל את תקרת ההוצאה בתקציב המדינה ל-2.5% ובהנחה שהצמיחה לא תפחת מ-4%.

     

    מתווה ההתייעלות של מערכת הביטחון המומלץ לעשור הבא הוא בהיקף של 30 מיליארד שקל. הוועדה מציעה כי ראה"מ יציג את תכנית ההתייעלות לקבינט המדיני עד ל-1 בנובמבר השנה כדי שיאושר לפני קבלת תקציב 2008. ראה"מ יסמיך את המועצה לביטחון לאומי להיות הבקר של התכנית. היא כוללת בין השאר הקטנת עלויות כוח האדם בצבא הקבע בשיעור של 2% בשנה ב-5 השנים הבאות וב-1.5% עד תום העשור. כוח האדם האזרחי במשרד הביטחון יצטמצם ב-500 איש.

     

    המוטו של ההתייעלות הנדרשת לחיסכון בתקציב הביטחון נמצא בסיכום ההמלצות. ועדת ברודט מדגישה כי "צה'ל צריך להתרכז בנושאי ליבה ועל כן כל הוצאה שאיננה שייכת לליבת נושאי הביטחון, צריכה להיות מוצאת מסמכויות הצבא ומתקציבו".

     

    האוצר מתנגד להרחיב את יעד ההוצאה

    הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, הגיב על דו"ח ועדת ברודט באומרו כי הוועדה היתה הגורם האזרחי שבחן לראשונה באופן מעמיק ומקצועי את היבטי תקציב הביטחון, וההדגשה במסקנותיה של הצורך המשמעותי בהתייעלות, בקרה ושקיפות בתקציב תואם את המדיניות שאותה מוביל האוצר מזה שנים רבות.

     

    עם זאת אומר הבר כי האוצר מתנגד להמלצת הוועדה להרחיב את יעד ההוצאה של תקציב המדינה ב-2010 מ-1.7% ל-2.5% בטענה שהיא איננה חלק מהסמכויות שניתנו לה בכתב המינוי. הוא מסתייג גם מההמלצות להגדיל את תקציב הביטחון ב-3 מיליארד שקל כבר ב-2008 ובתוספות אחרות בשנים הבאות. לדבריו פירוש הדבר הוא "שינוי משמעותי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה הבא וצמצום הגמישות הממשלתית בניהול התקציב בשנים הבאות".

     

    הבר מדגיש כי "חשוב לוודא שכל תוספת לתקציב הביטחון עליה תחליט הממשלה תותנה בהגברת ההתייעלות, הבקרה והשקיפות הנדרשים בניהול התקציב כפי שהמליצה ועדת ברודט".

     

    פרץ: ניסיון להשמיץ את צה"ל

    שר הביטחון, עמיר פרץ, התייחס למסקנות ועדת ברודט ואמר כי "מדובר בניסיון להכפיש את צה"ל כחלק משיטה שתכשיר את המשך הפגיעה בצה"ל ובמערכת הביטחון".

     

    "אין שום סיבה להמשיך ולהכות בצה"ל הזקוק היום יותר מכל לגיבוי ולא להחלשה", אמר פרץ והוסיף "כי הדו"ח אינו נותן תשובות לכל צרכי הצבא וכי השיטה לפיה משמיצים לפני שדנים צריכה להיפסק".

     

     

     

     

    סגן שר הביטחון, אפרים סנה, התייחס למסקנות ועדת ברודט ואמר ל-ynet כי "מסקנות הוועדה אינם עולים בקנה אחד עם המציאות הביטחונית בה נמצאת מדינת ישראל.

     

    סנה ציין כי הוועדה היתה אמורה לבחון מהם האיומים ומהי עלות המענה להם, וכפועל יוצא מכך לגזור את מסקנותיה על תקציב הביטחון. בנוסף, ציין סגן שר הביטחון כל מסקנות הוועדה נבחנו בעבר על ידי מערכת הביטחון ונמצא כי הן אינן ניתנות לביצוע בשל האיומים על ישראל.

     

    בהכנת הידיעה השתתף חנן גרינברג

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צה"ל בפעולה (ארכיון).
    צילום: רויטרס
    צילום: מאיר פרטוש
    דוד ברודט, ראש הוועדה
    צילום: מאיר פרטוש
    הבר."בקרה ושקיפות"
    מומלצים