שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תנו לדנידין לנצח
    הידעתם ש"דנידין במלחמת ששת הימים" הוא הספר הנמכר ביותר בסדרת הספרים על הילד הרואה ואינו נראה? הסופר שרגא גפני דווקא לא מתפלא. אחרי הכל גאלנו אז את המולדת, ומה בעצם השתנה? ביקור בשמורת טבע

    מלחמת ששת הימים הביאה לפריחה פטריוטית שלא היתה כמוה בארץ ולא נראתה כמוה מאז. אחד המרוויחים העיקריים מהמצב היה דנידין, הילד הרואה ואינו נראה, שכיכב באחת מסדרות ספרי הילדים הפופולריות ביותר בתולדות המדינה. לפני "ג'ינג'י" ו"השמינייה" כוכב הילדים הגדול מכולם היה דנידין, ילד ששתה בטעות מהנוזל הסגול של המדען קתרוס והפך לרואה ואינו נראה. רק מספר מצומצם מאוד של אנשים ידעו את סודו הכמוס, ביניהם אביו וראש המוסד.

     

    מראשית המדינה, דנידין נלחם בשלל אויבים ונבלים שביקשו להרע למדינת ישראל. הוא היה דמות רבת תכסיסים אבל עמוסת ערכים, ואם מרחיקים לכת, אפשר לראות במלחמת ששת הימים את הפרי שנשאו מאמציו של הרואה ואינו נראה לחנך דורות של ילדים על ברכי הפטריוטיזם והתעוזה. אין פלא אם כן, שאחד הספרים האהובים ביותר בסדרה הוא "דנידין במלחמת ששת הימים". "זה הספר הכי נדרש מכל הסדרה עד היום", אומר הסופר שרגא גפני,שהמציא את דנידין, "הוא והספר עם המים הסגולים וקתרוס, שאיש אינו מוותר עליו. משניהם מוציאים מהדורה ועוד מהדורה ועוד מהדורה".


    שרגא גפני. כתב בשלל שמות בדויים, ביניהם אבנר כרמלי ואון שריג. (צילום: אלי אלגרט)

     

    אם אינכם מקשרים באופן מיידי את השם גפני לדנידין זה מפני שעל כריכות הסדרה חקוק שם

    אחר: "און שריג". גפני, אולי סופר הילדים הפורה ביותר בארץ, שכתב 175 ספרים לילדים ולמבוגרים, השתמש בכמה פסבדונים, בעיקר מפני שהעט שלו לא הפסיק לכתוב.

     

    "קצב הכתיבה שלי היה מעבר לכוחו של מו"ל אחד", אומר גפני, "כשבאתי למו"ל שלי ב'מסדה' עם כתבי היד, הוא אמר לי 'אני יכול, רוצה, אבל לא אחד אחרי השני בתוך שבוע'. כשרציתי להוציא את 'דנידין' אמר לי המו"ל: 'עזוב אני עומד להוציא עכשיו שני ספרים שלך'. אז אמרתי 'אין בעיה, אני הולך למו"ל אחר'. אז הוא רטן: 'ומה עם כל הפרסום שעשיתי לך?' לכן פרסמתי תחת שם אחר. וכל השמות הם וריאציה על שמי. שרגא גפני. בארמית און זה כוח. שריג זה שריגי גפן. כך גם אבנר כרמלי: אבנר משמעו כוח וכרמלי זה גם גפן. עושים על זה חידונים לפעמים".

     

    גפני כתב גם בשמות איתן נותב, יגאל גולן ודרור איתן, אבל על כמה ספרים חתם בכל זאת בשמו האמיתי, למשל, על תרגומו ל"שביעיה הסודית". משפחתו של גפני, שעלתה מרוסיה בשנות ה-20 עברתה את שם המשפחה המקורי, וינוגרד, והשרישה בגפני, איש לח"י לשעבר וחבר בתנועת הכנענים, את חשיבותה של העברית. "את המאייר הראשון של ספרי פיטרתי מפני שהוא לא הסכים לעברת את שמו", אומר גפני, "אצלי אין דבר כזה. גם המאייר של דנידין - אריה מוסקוביץ' לא חותם בספרי דנידין בשמו, אלא  מ.אריה".

     

    לחדש את פני העם כקדם 

    את הרעיון לדמותו של דנידין שאל גפני מרומאן של ה.ג'. וולס שנכתב ב-1897. "ה.ג'. וולס כתב רומאן בשם 'הרואה ואינו נראה' על מדען שהפך את עצמו לרואה ואינו נראה. זה היה רומאן קודר, טרגי מלא פחדים ואימים ואני חשבתי: 'איזה טמבל הוא'. הרי זה רעיון כל כך קומי. הוא יכול לעשות דברים כאלה, שכל האנשים יעמדו עם פה פעור ולא יבינו איך הם קורים. ככה נולד הרעיון".

     

    למה דנידין?

     

    "דני זה שם עברי אהוב ומקובל ושם המשפחה הופך את שמו למצלצל וקליט".

      

    למה החלטת ליצור ילד שהוא מעין גיבור ישראל, ורוב עלילותיו קשורות בתולדות המדינה?

     

    "ספרים בונים תרבות. עד כדי כך שכשהאוניברסיטה הפתוחה פתחה חוג לתרבות עברית, נשלח אלי חוקר כדי שיעשה קטלוג של כל מה שכתבתי, כולל דברים ששכחתי שכתבתי,

     כי אני אחד מעמודי התווך שלה. על דנידין גדלו דורות של ישראלים. השתדלתי להקנות ערכים לילדים: התנדבות, חלוציות, נכונות, ושיעריצו את המורשת העברית הנפלאה שאני מאוד רוצה שתירש את המורשת היהודית הגלותית. אנחנו נהיה עם שחי על חרבו עוד הרבה מאוד דורות, לכן רציתי לכתוב ספרים שבנויים על הערכים שגדלתי עליהם, כאלה שבשעת מצור וחירום של העם מביאים אותך לתת את נפשך, אם צריך, למען הכלל. זה מה שהביא אותי ללח"י בגיל 14, ללחום בכובש האחרון של ארצי. אנחנו רצינו לחדש את פני העם העברי כקדם, עם ערכים שיצקו בו נביאי ישראל. כל מה שכתבתי למבוגרים ולנוער היה על חיי חלוצים, על אלה שעומדים בשורה הראשונה של חזית העם מכל הבחינות".

     

    ואכן, גפני הוא איש עקרונות ולא אחת נמתחה על ספריו ביקורת קשה משום היו לאומנים מדי. בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים נהדפה המתקפה הזאת בקלות יחסית. לדבריו, "אלה שהתנגדו לספרי הם אלה שאצלם פטריוטיזם זאת מלה גסה, כי הם עוד לא יצאו מהגלות. אחרי מלחמת ששת הימים הבינו אותי יותר".

     

    בספרים שקדמו למלחמה ניסית לשקף את מצב הרוח האפוקליפטי ששרר אז בעם?

     

    "תקופת ההמתנה לפני המלחמה היתה באמת תקופה מאוד עצובה בארץ. אנשים חשבו שזה סופה של ישראל. הבדיחה היתה שהאחרון בלוד יכבה את האור. בסוף הפתענו אותם, אולי קצת את עצמנו. בשבוע ימים חיסלנו את כל צבאות ערב שקמו להתקיף אותנו. בספרים שקדמו לששת הימים אני קצת מסלף את המציאות כדי לחנך את הילדים שיהיו גאים בעמם, אני מראה להם מציאות הרבה יותר ורודה מבחינת ביטחון, נכונות, יכולת, שגם הם צריכים להיות שותפים לה".

     

    הניצחון נתן לך דחיפה לכתוב עוד?

     

    "כן. היתה פריחה. הוצאתי הרבה ספרים אחריה. תרמה לזה גם המלחמה במחבלים שלא נפסקת עד היום - מטוסים חטופים, שחרור טייס שבוי, בעיקר דברים כאלה".

       

    אם דנידין היה צריך לשחרר את השבויים איך הוא היה עושה את זה?

     

    "פרופ' קתרוס היה מכין במשך תקופה ממושכת כמות נכבדה של מים סגולים, שתספיק להפיכת שני חיילים מבוגרים לרואים ואינם נראים. עם הנוזל הזה דנידין הרואה ואינו נראה מגיע אל המקום שבו הם מוחזקים והופך אותם לרואים ואינם נראים. השובים שלהם נכנסים בשעת הבדיקה לתא, לא מוצאים אף אחד, משאירים את הדלת פתוחה ורצים תוך שהם צועקים ושואלים 'איפה הם?' והשלושה יוצאים לחופשי".

     

    מה דנידין היה עושה עם נסראללה?

     

    "אני חושב שהוא היה מוציא אותו להורג"

     

    איך?

     

    "קודם הוא היה מנסה לחנך אותו. אפילו את אחמדינג'אד הוא היה מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה - שכורש שהביא לתחייה הראשונה של העם העברי בארץ ישראל, ישב פעם במקומך, אז למה אתה מקלקל את מה שהוא עשה? אתה בוגד בעמך, במורשתו".


    הספר הנמכר ביותר בתולדות הסדרה, גם היום

     

    דנידין בן 11. הוא אף פעם לא יתבגר?

     

    "הרבה שואלים אותי את השאלה זאת, אבל חבל שאעשה אותו גדול. למי אכפת שיישאר ילד?"

     

    שיטת דנידין 

    לשביעות רצונו של גפני, דנידין אכן חדר עמוק לתרבות הישראלית. "שמעתי לא מזמן", הוא אומר בגאווה, "שמפקד פיקוד דרום אמר שעל המעבר מרפיח ממצרים לרצועת עזה תהיה השגחה שלנו על אלה שנכנסים בלי שיבחינו בה. אז שאלו אותו: 'איך זה אפשרי?' והוא ענה: 'שיטת דנידין. אנחנו נראה ואותנו לא יראו'. זה ממש מושג שעובר מדור לדור. יש ראפר ששר עליו, יש מערכונים שעשו עליו, אבל זה לא כל כך מעסיק אותי משום שזה יצא מתחום השליטה שלי והפך לשם דבר בתרבות העברית".

      

    המעבר של דנידין למדיות אחרות בהחלט מתבקש ומפליא שטרם הופקו סרט או סדרת טלוויזיה על פי הסדרה. "יש לי סינופסיס לסדרה", אומר גפני, "היו לי הרבה הצעות, שילמו לי הרבה כסף, אבל תמיד הגבלתי את הזכאות לשנתיים או שלוש כי ראיתי שמשלמים לי אבל לא עושים כלום, רק רוצים לתפוס את הזכויות וזהו. אולפני הרצליה, למשל, קנו את הזכויות, עשו הכנות ונטשו את הרעיון. כדי לעשות סדרה על רואה ואינו נראה צריך טכניקה מיוחדת והוצאות מיוחדות אז זה לא יצא לפועל".

     

    ולמה שלא יפיקו מהספרים סדרה מצוירת?

     

    "נתת לי רעיון".

     

    ומה אתה חושב על העלילות שמשווקים לילדים של היום?

     

    "אני לא מוצא בהן את היכולת לבנות דור. גם שלי נועדו לשעשע, לרגש, למשוך לב אבל בין השורות היו מסרים ערכיים של הצטיינות בלימודים, אהבת הורים, כיבוד מורים, אהבת חברים, אחווה, עבודת צוות - ההיפך הגמור ממה שמתרחש עכשיו במוסדות החינוך שלנו".

     

    על עטיפת "דנידין במלחמת ששת הימים" נראה חייל מצרי שמרים את ידיו מול דנידין לאות כניעה. לעיתים קרובות ערבים מוצגים בספריך בצורה נלעגת.

     

    "בצורה קומית. אני לא גזען, אחרת איך אפשר להסביר את ההצעה שלי להם להצטרף אלינו ולהיטמע בנו. הבעיה שלנו היא שהמדינה נשלטת על ידי הרצליאנים - אנשים שחושבים שאנחנו פה מפני שהיכו אותנו בגולה. שרת החינוך שלנו אומרת שהמדינה קמה בגלל השואה, אבל הורי הגיעו הנה הרבה לפניה. לא ברחנו, אלא שבנו למולדתנו ואחרי המלחמה היתה תחושה שגאלנו את מולדתנו המערבית".

     

    זו הסיבה שהספר "דנידין במלחמת ששת הימים" הוא הספר השני הנמכר ביותר בסדרה עד היום?

     

    "מלבד הניצחון הגדול, נראה לי שזו העלילה המרתקת והקווים ההומוריסטים שמושכים את העין. יש פה חייל פחדן, שדנידין נמצא אתו כל המלחמה ועושה אתו דברים שהופכים אותו לגיבור, עד שהוא נעשה גיבור בזכות עצמו. כל ילד היה רוצה דנידין לצדו כשהוא יהיה חייל".

     

    אבל יש לך עוד ספרים הומוריסטים בסדרה וספרים נוספים על מלחמת ששת הימים. אולי זה קשור לשם של המלחמה שנמצא בכותרת. הרי זו המלחמה הכי זוהרת.

     

    "אולי, אבל האמת היא שאני לא מקבל את השם הזה. מי קורא למלחמה שבה אדם גואל את ארצו לפי מספר הימים שהיא נמשכה? זאת מלחמת הגאולה וזה שמה. וזה עובר כחוט השני בכל ספרי דנידין שעוסקים במלחמות או בביטחון ישראל: שאנחנו גואלים את מולדתנו".

     

    אתה חושב היום באותו האופן על "גאולת הארץ" כמו ב-48', כמו ב-67'?

     

    "ודאי! אולי יותר".

     

    אבל הדעות בעם השתנו.

     

    "מפני שכשהעם חי תחת הנהגות כאלה, הוא מתקלקל. אבל דנידין הוא שמורת טבע. דנידין לא היה מתקלקל - הוא נצחי גם באופיו וגם במעשיו". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי אלגרט
    גפני. דנידין הוא נצחי באופיו ובמעשיו
    צילום: אלי אלגרט
    דנידין בשירות המודיעין. שוב מציל את המדינה
    עטיפת הספר
    לאתר ההטבות
    מומלצים