מקדש יאסוקוני: חבית של חומר נפץ
איריס ז'ורלט מבקרת במקדש המנציח 2.5 מיליון חללים יפנים וגם 14 פושעי מלחמה, בחברתו של א', שסבו היה דיפלומט וסמוראי שהתאבד. על הדרך היא לומדת שלא משנה מאיזה צד אתם, האזרחים הם תמיד אלו שמשלמים את המחיר
אני נרגשת מהביקור במקדש המריבה ובמוזיאון המלחמה הצמוד אליו, שכל תנועה של ראש הממשלה היפני לכיוונו יכולה להדליק את כל האזור. ממש כשם שביקור של ראש ממשלה בהר הבית בארץ משול לעיתים לגפרור ליד חבית של חומר נפץ.
במקדש יאסוקוני מונצחים 2.5 מיליון חללים יפניים שנהרגו במלחמות, מרביתם במלחמת העולם השנייה, והביקורים במקום לעולם אינם רק סמליים. האתר מכבד את זכר הנופלים, אך גם מהווה סמל מובהק לעברה הצבאי והדורסני של יפן, אותו עבר שהיא עצמה מנסה למחוק בכל מחיר. ולראייה, ראש הממשלה היפני, שינזו אבה, שהקפיד בעבר לבקר במקדש, הסתפק השנה במשלוח עציץ, ועורר סערה מימין ומשמאל.
אורך השביל כמשך המחלוקת. "נפגש ביאסוקוני" (צילומים: רויטרס)
בביקורי הסתבר לי כי למקדש, שנבנה בשנת 1869, היה תפקיד מרכזי בעידוד חיילי צבא הקיסר ליציאה לקרבות. בראיון לעיתון סיפר חייל לשעבר, כבן 70, שביקר במקום, שהסיסמה שלו ושל חבריו ליחידה היתה "נפגש ביאסוקוני". אמונתם של החיליים היפנים שאם יהרגו, יקודשו כאלים ביאסוקוני והעם יתפלל אליהם, הגדילה את המוטיבציה שלהם לצאת למלחמה.
כמעט מלחמת עולם שלישית
באולם הגדול שבו מונצחים חללי המלחמות, אני מופתעת לגלות כי ביניהם נכללים גם שמותיהם של 14 פושעי מלחמה שביצעו את פשעיהם בזמן הכיבושים בסין ובקוריאה. בגלל הבחירה לכלול את שמותיהם על לוח הזיכרון, מוסיף א', ידידי ממשרד החוץ היפני, המלווה אותי בסיור, כל ביקור של בכיר יפני במקום משול כמעט למלחמת עולם שלישית.לאורכו של השביל אני תוהה היכן נמצאים קבריהם של הלוחמים המונצחים במקדש, וא' מסביר לי שהחללים אינם קבורים במקדש, אלא מונצחים במקום על ידי חקיקת שמותיהם. הרוחות שלהם, על פי דת השינטו, מגיעות לכאן כדי להיטהר ולמצוא שלווה, גם אם גופותיהם נטמנו במקום אחר.
בקומה השנייה נראים טייסי הקמיקאזה המפורסמים ערב היציאה לקרב כשהם שופעי חיוכים ומלווים בבני משפחותיהם. המראה מצמרר, וקשה להימנע מהשוואה למחבלים המתאבדים. הילדים היפנים (כן, המקדש והמוזיאון הם אתר בילוי משפחתי לחלוטין) יכולים למצוא במוזיאון דגמים להרכבה של מטוסי זירו וצוללות, ולרכוש חולצות טריקו עם דגלה הקיסרי של יפן.
גם הסיפורים על "הטורפדו" האנושיים ממלחמת העולם השנייה אינם קלים, ואנו נחרדים למשמע הקלטה של מתאבד שכזה לפני היציאה למשימתו האחרונה. א' מספר לי שסבא שלו, שהיה סמוראי וגם דיפלומט בתקופת המלחמה, התאבד כאשר יפן נכנעה לכוחות הברית.
גם אתר בילוי למשפחות. מקדש יאסוקוני
אנחנו מתאווררים קצת בגן של המקדש ושותים אמאזאקה, משקה מתקתק וטעים, אחד מתוצרי הלוואי של תעשיית הסאקה (יין האורז היפני), ולאחר מכן יוצאים החוצה מהמקדש ופוסעים במורד הרחוב – עד למוזיאון לתולדות העם היפני במלחמת העולם השנייה.
אתר זה מציג את חייהם של האזרחים היפנים בעורף בזמן המלחמה. המוזיאון הזה הוא תזכורת מצויינת לכך שבכל מלחמה, לא משנה מאיזה צד נמצאים, האזרחים הם אלו שתמיד משלמים את המחיר על ההחלטות של המנהיגים.
אני שואלת את א' אם כיפני, הוא אינו חש זעם או תסכול על כך שיפן היא המדינה היחידה שספגה פצצות אטום על מטרות אזרחיות עד היום. הוא משיב לי ברציונליות שיפן הייתה האויב במלחמה, וסירב להרחיב.
על תמונותיהם של האזרחים היפנים הבוכים ביום הכניעה, הסביר א', כי הם אינם בוכים בגלל התבוסה, אלא משמחה על סיום המלחמה. בתמונות של רובע שיבויה, האהוב עלי, אחרי ההפצצות רואים רק עיי חורבות, ואני נזכרת שטוקיו הוחרבה כמעט כליל במלחמה, וזוהי הסיבה למיעוט הבתים העתיקים המצויים בה.
ואם אתם בסביבה: תחנת איצ'יגאיה יציאה 4A בקו שינג'וקו ברכבת בתחתית או תחנת קודאנשוטה על קו הנזומון. Yasukuni Shrine, Kudan Kita, 3-chome Shiyoda-ku.
- בפרקים הקודמים: איריס קונה חתול,
והולכת למסאז' אצל מצומטו האלוהי.
לפנייה לכתב/ת 
