שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "לא עברנו את הגבול"

    "אלה אנשים שיש להם תאוות פרסום ילדותית, עם חלומות לא מגובשים או לא קשורים למציאות וזה חלק משפת התוכנית להראות גם את זה". צביקה הדר עונה לכל המתלוננים שסבורים שהאודישנים עברו הפעם את הגבול

    הביקורת של אריאנה מלמד על התוכניות האחרונות של "כוכב נולד" שפורסמה אתמול (ראשון), גררה שובל של טוקבקים עצבניים במיוחד. רוב המגיבים הסכימו עם המחאה שהביעה כנגד מה שנראה כזלזול של שופטי התוכנית במועמדים שמפגינים כישורים שאינם דווקא שירה. הדבר קיבל ביטוי לא רק בטוקבקים, אלא גם בתלונות שהגיעו עד למועצת הרשות השנייה ולנציב קבילות הציבור. צביקה הדר, מנחה התוכנית ואחד מיוצריה, לא מבין על מה קמה המהומה.


    השופטים. אין בהם רוע?

     

    "אני חושב שהביקורות נגועות בצדקות מוגזמת ובצביעות", מצהיר הדר, "זה ממש אובדן פרופורציות. מילא, אם זו היתה העונה הראשונה של התוכנית, אבל השפה של התוכנית לא ידועה מאתמול. התוכנית היא תוכנית בידור ולא בית ספר ואין בשופטים רוע. הם מגיבים בצורה מקצועית, אם כי ברור שעם קצת יותר פאנצ'ים טלוויזיונים. צריך לקחת את הדברים בהקשר שהם נאמרים במקום לומר שהשופטים מבקשים 'להרוויח על גב של אנשים' או 'עושים לעצמם רייטינג' על גב של אנשים. חלק גדול מהאנשים שמגיעים לשם הם אלה שמוכנים להופיע בכל מחיר. הרבה פעמים הם באים ורוצים להפוך למגה סלבים ולקבל מסך בטלוויזיה".

     

    השאלה היא האם צריך לנצל את זה.

     

    "זו תוכנית שזה הפורמט שלה - אודישנים מצולמים. אי אפשר לבוא ולהגיד שנעשה מזה עכשיו תוכנית תיעודית ונביא רק את הדברים הכי מקצועיים ורק את זה נראה. זאת תהיה תוכנית אחרת". 

     

    השבוע הופיע בתוכנית בחור בשם תומר, שאמרתם עליו: "מה לעזאזל חשבנו כשהעברנו אותו" באופן שנראה אכזרי מדי.

     

    "תומר הוא בחור רציני, שהקפיד לומר לנו ארבע פעמים שהוא בעל חברה. אחרי האודישן הראשון אמרתי לו לא למצלמה: 'עזוב זה לא בשבילך'. הוא התחנן על ארבע. 'בבקשה! אתם לא מבינים, תנו לי צ'אנס'. זה היה המבחן האחרון לאותו יום וצחקנו והשתוללנו אתו על הבמה ומבחינתנו זה הסתיים, רצינו להגיד לו באותו הערב: די. אבל הוא התחנן על נפשו: 'בבקשה אל תעשו לי את זה' והרגשנו לא נעים פתאום להגיד לו לא, כי הוא כל כך רצה. אז העברנו אותו למרות שאמרנו לו 'אתה לא תעבור' והוא התעקש. אז לכל מטבע יש שני צדדים. דרך אגב, הוא חושב שהוא צבר ניסיון אחרי שהופיע בתוכנית. אז תגידי שהוא לא מודע לעצמו? הוא מודע בסוג אחר של מודעות. זו דוגמא קלאסית לאדם שהתחנן וברגע של חולשה העבירו אותו. השופטים יושבים שם שעות על גבי שעות. ורוב האנשים יוצאים מהאודישנים בהרגשה מאוד טובה, בגללי, כי אני יודע מה זה לעבור אודישן.

     

    "ודווקא האנשים המצחיקים והלא מודעים ביותר הם אלה שמתחננים להישאר ופורצים לאולם שוב ושוב. חשוב לנו למשל להראות בנאדם כמו זה שאמר שהוא שר כמו גבסו ורפאל מירילא, שאמרו לו שהוא טאלנט בסוכנויות וניצלו את החלום הלא מודע שלו כדי לקחת ממנו עשרות אלפי שקלים.

    אנשים כמוהו באים אלינו ואומרים 'אמרו לנו בסוכנות שאנחנו טאלנטים' והם שרים באופן שהוא לא ליד, אלא הכי לא קשור. ואנחנו מראים אותם, כי חשוב לנו להדגיש שהתוכנית כן מקדשת כישרון ונותנת בסופו של דבר במה לאנשים המוכשרים באמת. אנחנו אומרים להם את האמת בפנים, כדי שלא ייצא משם מישהו עם דעה מוטעית, וגם אז הם בשלהם ואומרים 'טוב, זאת רק דעתם של השופטים'. אלה אנשים שיש להם תאוות פרסום ילדותית, עם חלומות לא מגובשים או לא קשורים למציאות וזה חלק משפת התוכנית להראות גם את זה. אז יש לאנשים שאומרים 'אני רוצה להיות סלב גדול' את האפשרות במקום להיות בתחרות עצמה לקבל פרק בטלנובלה קומית".

     

    נראה שאין חוקים ברורים כיצד להגיב לאלו שאינם מתאימים. לפעמים מתייחסים אליהם בצורה הוגנת ולפעמים צוחקים עליהם. היכן מותחים את הגבולות? 

     

    "אלה שאלות לגיטימיות, אבל אני חושב שבסך הכל, זה משחק בעל כללים מאוד מוכרים. אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא ידע מראש את התפקיד הפוטנציאלי שלו בתוכנית. כמו שאדם בא וידע שהוא יכול להיות סעדו 2 או נינט 2, כך הוא ידע שיש אפשרות שהאודישן שלו מאוד לא טוב והוא יופיע בפרקי האודישנים. יש כאן שפה שהיא בעיני נורא ברורה.

     

    "ואגב, היו המון קטעים מאוד מצחיקים שלא עברו את הרף כי האנשים נראו לנו קצת לא בסדר. חלק גדול מהאנשים בא רק בשביל שיראו אותם. כי הם אומרים 'וואללה אני רוצה קטע בטלוויזיה שיהיה קטעים. כל החבר'ה יעשו אותי מלך בביצפר'. פעם הייתי אומר להם - 'מה אתה בא בכלל?' עכשיו אני הולך איתם. גם אנשים שכותבים לנו שירים נורא ילדותיים, אנחנו שרים אתם ואנחנו רוקדים אתם ונותנים להם הרגשה שיש כבוד לזה שהם הגיעו.

     

    "אי אפשר להיות כל הזמן צדקן ולדבר על תוכנית בידור, שאף אחד לא מכריח אף אחד להשתתף בה. חשוב לזכור שזה לא מצלמות נסתרות. זה אולם עם שמונה מצלמות שאחרי

     זה מראיינים את האדם והולכים אחריו ובאים איתו. זה ריאליטי. בעונות קודמות נתנו פינה לאנשים שהיו משעשעים באודישנים, וזה לא ניצול. כשמראים אנשים כאלה זה בהקשר מאוד ספציפי. כמו שמרגול אמרה למישהו 'היה שומע אותך הזמר היה משמיד אותך בטיל טומהוק'. אז זה לא שבאמת רוצים להשמיד אותו.

     

    "לסיכום, זו ביקורת מתחסדת, כי מצד שני אפשר להגיד גם לגבי המתמודדים המוכשרים: 'למה אתם לא ישר מודיעים להם? למה אתם מותחים אותם ואתם מחזיקים אותם בחדר סגור עם מצלמה? זה לא בסדר, אתם עושים להם דברים נוראיים'. זאת תוכנית שצריכה לייצר דרמה, והאודישנים הם אתנחתה קומית ומשתמשים בהם במינון ובמידה, ויחסית, 'כוכב נולד' היא הכי פחות ריאליטי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי שמואלי
    הדר. איבדתם פרופורציות
    צילום: שי שמואלי
    לאתר ההטבות
    מומלצים