מדריך לקורא המתלבט
הם לא בהכרח הכי חשובים או הכי מדוברים ובוודאי שלא הכי נמכרים, אבל אריאנה מלמד ממליצה לכם בחום לחפש דווקא אותם בדוכנים העמוסים של שבוע הספר. עשר המלצות שכדאי לקחת אל היריד שנפתח הערב
המדפים של הדוכנים, מה לעשות, יהיו מסודרים בדיוק כמו בסופרמרקט: ערמות גדולות של רבי מכר, ורק בשוליים, רחוקים מן הזרקורים ומן הקופה ומן המבט החטוף שתעיפו על הערימות, שם יעמדו מבויישים מצרכי היסוד של הנפש. בהמולה הכללית, הם עלולים ללכת לאיבוד – והם ראויים עד מאד לאהבתכם. הנה עשרה ספרים שראו אור השנה, והם לא בהכרח החשובים ביותר, המדוברים ביותר או הנמכרים ביותר. והם גם לא בהכרח הטובים ביותר, אבל כולם עד אחד פשוט מעולים.
"דולי סיטי" מאת אורלי קסטל בלום, הספריה החדשה. עשור וחצי אחרי שראתה אור לראשונה, חוזרת אחת היצירות החשובות ביותר והטובות ביותר בספרות העברית החדשה אל המדפים. הנה תל אביב של הפנטזיה הכי מסוייטת שלכם, והיא נראית עכשיו דומה מאוד למה שנשקף מחלונכם. הנה מיתוס האימהות מפורק, מעוצב מחדש ונבחן במיקרוסקופ הכי תבוני שהופעל עליו אי פעם, והנה החיבור האולטימטיבי בין אהבת אם לאהבת מולדת, כשדולי הרופאה משרטטת את מפת ארץ ישראל על גופו של בנה, כי צריך לחתוך בבשר החי: כל החרדות, כל עוצמת המערבולת הרגשית הקרוייה "אהבה" מצויה כאן, יחד עם מינון גבוה במיוחד של כושר המצאה ויזואלי ולשוני. המהדורה המחודשת היא שילוב נכון של צורך שיווקי עם הכרח תרבותי: אל תחמיצו.
"שמיים אחרים" מאת חוליו קורטאסאר, מספרדית: טל ניצן, הספריה החדשה. שמיים, ארץ ומעשיהם של בני אדם הם אחרים לגמרי כשחוליו קורטאסאר, אחד מסופריה הגדולים של דרום אמריקה במאה העשרים, מתבונן בהם: איש אחד מקיא ארנבים מגרונו פתאום, וכל חייו משתנים: אישה אחת מחפשת ומוצאת את בת דמותה, כפילתה המושלמת, בבודפשט הקפואה: המון נשים נתקעים בפקק תנועה שנמשך ימים ושבועות וחודשים, בדרך לפאריז: וגם וינייטות קטנות ויפהפיות מתוך אסופות סיפורים שונות יש כאן, כמו זו שקרוייה "הוראות למתיחת השעון" והיא מתחילה כך: "ברקע אורב המוות, אך אל תפחד, אחוז את השעון ביד אחת, תפוס את כפתור המתיחה בין שתי אצבעות, סובב אותו בעדינות. עכשיו נפתחת תקופה חדשה. העצים פורשים את עליהם, הסירות עורכות שיט, הזמן כמו מניפה מתמלא בעצמו ונובעים מתוכו האויר, הרוחות הקלות של האדמה, צל של אשה, ניחוח הלחם".
"הדיקטטורים" מאת ריצ'רד אוברי, מאנגלית: אריה חשביה, עם עובד. על פניו, זה נראה כמו עסקת סופרמרקט: קנה ספר אחד, קבל שני דיקטטורים – היטלר וסטלין – בכריכה אחת. אלא שהספר אינו נועד למי שמחפש השוואות פשטניות ובוטות בין שתי הביוגרפיות של שני המנהיגים שביחד רצחו יותר בני אדם מכל קודמיהם בהיסטוריה. ההישג הרציני, האמיתי והחשוב בספר הזה הוא ההשוואה בין אידאולוגיות טוטאליטריות ובין מעשיהם של בני אדם – לא רק מנהיגים – בשתי מדינות שבהן משל הטרור המחשבתי, כשהוא מגובה בזכותה של המדינה לרצוח את מי שבא לה. הישג חשוב עוד יותר מצוי ביכולתו של אוברי לא להכליל, ודווקא להבחין היטב בין סוגי הדיקטטורות ומאפייניהם הייחודיים של הנבלות שניהלו אותן.
"רובינזון קרוזו", מאת דניאל דפו. מאנגלית: סיגל אדלר. הוצאת כרמל. זו היתה שנה טובה לתרגומים מן הקלסיקה העולמית, ודווקא בגלל השפע כדאי לא לשכוח את הספן שהיה ראש וראשון לשוכני האיים הבודדים בספרות – ואת סיפורו המלא, שתמיד היה מיועד לקוראים בוגרים וסבלניים ולאו דווקא לילדים חובבי הרפתקאות. בוגרים יפגשו בו סיפור שכולו ביקורת נוקבת על חברה המדכאת את היחיד, ונסיון הרואי של היחיד לבנות "חברה" חדשה, בת שתי נפשות, מתוך התוהו המוחלט שאליו נקלע.
"מכתבים מנסיעה מדומה" מאת לאה גולדברג. ספרית פועלים. צנום וצנוע, נשכח ולא אהוב דיו, "מכתבים מנסיעה מדומה" כולל גם פרקים גנוזים שעדיין לא ראו אור, והוא מסע סנטימנטלי ויפהפה כאחד של רות – גיבורה שדומה מאוד לדמותה של גולדברג הצעירה, בטרם מצאה את כל עוצמות הקול השירי שלה, בטרם כיסתה את הלב המפרפר בשכבות של ציניות ואירוניה. לפעמים הוא נקרא כמו הצצה ליומן פרטי, לפעמים כווידויים על אהבת בוסר, ולפעמים – ברגעים היפים ביותר שלו – כהתבוננות מעמיקה ורעננה כאחד של אשה צעירה, לגמרי לבד, חמושה רק במטען תרבותי, בעולם מאיים ומכזיב, יפהפה וקודר ורבגוני, שמקיף אותה.
ביקורת
גולדברג נגד גולדברג
דורון קורן
לאה גולדברג התנכרה לרומן האהבה והמסע שלה, "מכתבים מנסיעה מדומה", לעומתה טוען היום גדעון טיקוצקי, באחרית הדבר של הספר, כי מדובר ביצירה שהקדימה את זמנה. דורון קורן מנסה להכריע במחלוקת
"ואיך קוראים לך עכשיו", מאת תמי שם טוב. דביר. לינקה – שעכשיו קוראים לה נילי גורן – היתה אחת ממאות ילדים יהודים שהוריהם שלחו אותם למסתור אצל הולנדים טובי לב בעת מלחמת העולם השניה. אחרי החיים בתוך האימה, מצאה שוב את אביה, אך לא את אמה, ואחר כך עלתה לישראל. שנים ארוכות נצרה את ההתכתבות המאויירת בינה לבין אביה, כותב מחונן וצייר מחונן ואב אוהב ומלא חרדה, שלמען ביתו היה אנוס להדחיק את החרדה ולהמשיך לשגר לה אגרות אהבה יפהפהיות, שבהן מתקיים עולם אלטרנטיבי וטוב יותר, לילדים וליהודים גם יחד. תמי שם טוב חושפת את הסיפור הזה בעדינות ובכשרון, והמכתבים המאויירים, הצבעוניים, שנדפסו בו נטענים, עם חלוף השנים, בכוח עצום של אופטימיות בתוך התופת.
"הימאליה" מאת מייקל פאלין. מאנגלית: עומרי אשר. יבנה. אם העולם כולו אינו אלא כפר גלובלי אחד, ספרי המסעות שתקראו מתייחדים לא בגלל הנופים והתרבויות שעליהם בחרו הנוסעים לספר, אלא בגלל תפיסת העולם הייחודית, הראייה האינדיבידואלית של המספר. מייקל פאלין, האיש שהצחיק אתכם נורא ב"מונטי פייטון" וב"דג ושמו ונדה" יצר עבור ה-בי.בי.סי כבר כמה סדרות של מסעות, ביניהן "מסביב לעולם בשמונים יום" הבלתי נשכחת, וכאן הוא עורך טיול מחכים ומענג, מצחיק ומלא תהפוכות על פני תרבויות ונופים ונוהגים ומשוגות שאפשר למצוא סביב הרי ההימלאיה. הצילומים מרהיבים, אבל בעיני הטקסט הוא העיקר: יכולתו של מייקל פאלין להקשיב ולהתפעל, להתפלא ולגחך מעט ובכל אשר הוא הולך, לראות את הזולת בעינים פקוחות וסקרניות – אלה הופכים את "הימלאיה" מספר לשולחן הסלון לספר שתרצו להתכרבל ולחלום איתו שוב ושוב.
"המזימה" מאת ויל אייזנר. מאנגלית: קטיה בנוביץ'. כנרת-זמורה ביתן. אייזנר היה יוצר גראפי חשוב ומוערך בארצות הברית, ואפילו מייסדו של ז'אנר הרומן הגראפי, ב"חוזה עם אלוהים" הנהדר שלו, הוא צייר קומיקס, מעצב מרחבים ויזואליים על גבי דפים, ואיש חכם להדהים. "המזימה" הוא שגעון פרטי – ומוצדק – להתחקות אחרי הסיפור ההיסטורי של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ולהבהיר לעולם במלים ובתמונות כי מדובר בזיוף. בטכניקות איור מגוונות ובמינימום של טקסט הכרחי, במבנה של סיפור בלשי מתוחכם ובמחוייבות של יהודי והומניסט טוב, חושף אייזנר את אחת הקונספירציות המתועבות ביותר של תרבות המערב – ויודע, לבסוף, שגם ספרו המצוין לא ימנע את פרסום המהדורה הבאה של הספר המתאר את השתלטותם של היהודים על העולם.
"גלגולי לשון" מאת גיא דויטשר. מאנגלית: עומרי אשר. חרגול. הנה יצירה של להטוטן מיומן שהוא גם בלשן רציני ואיש עם חוש הומור מצוין וחיבה לאבסורדים קטנים וגדולים: אחרי הקריאה תחליטו איזה תואר מתאים יותר לגיא דויטשר, וגם תדעו יותר מכפי ששיערתם שתרצו לדעת על התהליכים שבהם שפות נולדות, פורחות, נהרסות ומשתנות כל העת. בניגוד למחבר, לא תיאלצו ללמוד שפות שמיות עתיקות, רוסית או תורכית או דיאלקטים של אמריקנים ילידים כדי להבין את הסבריו המאלפים והמרתקים על מוצא השפה והדרכים המרתקות שבהן היא מתפתחת.
"10 סיפורים" מאת ארנסט המינגווי. מתרגמים שונים, פן וידיעות אחרונות. זו היתה השנה שבה פרחו שוב המוני תרגומים במו"לות שלנו, ונמשך מפעל הוצאתו לאור המחודשת של המינגווי בעברית. הסיפורים הקצרים, וביניהם "שלגי קילימנג'רו" ו"גבעות כמו פילים לבנים", שכבר גרים בפנתיאון הנצח של הספרות המערבית, מוכיחים שוב שתמצית כוחו וכשרונו של המינגווי נחשפים דווקא בפרוזה קצרה ולא ברומנים שלו, ודווקא כאן התובנות שלו על אודות חיות, נופים ובני אדם חדות וחריפות במיוחד. מן הנובלה "חיי האושר הקצרים של פרנסיס מקובר" ועד לסיפור הקצר המינימליסטי "אור העולם" (שתרגם יאיר לפיד), תמצאו את האלימות, הניכור, הריאליזם הקר ותחושת ההתפעמות של המינגווי במנות גדושות ומרוכזות, בדיוק כמו שצריך.
"שמים אחרים" מאת חוליו קורטאסר
עטיפת הספר
"10 סיפורים" מאת ארנסט המינגווי
עטיפת הספר
מומלצים
