סקירה: מצלמה Canon EOS 1D Mark III

מצלמת ה-DSLR המקצועית EOS 1D Mark III החדשה היא הכול חוץ מקודמתה, EOS 1D Mark II. כל הנקודות הבעייתיות ב-EOS 1D Mark II הישנה שופרו. קנון טוענת כי חזרה אל שולחן התכנון במטרה ליצור מצלמה חדשה שתשמר את היתרונות של סדרת ה-EOS 1 אך תהנה מחויית שימוש ושליטה “מהדור הבא”.

כדי להשיג זאת, פנו מהנדסי קאנון לעזרת המשתמשים. התוצאה: מצלמה קטנה וקלה יותר ב-16% הודות לסוללה החדשה, לסידור מחדש של הכפתורים, מנגנון נעילה חזק יותר לחיבור העדשה, עינית גדולה יותר, כפתור בורר אחורי ועוד.

זמן טעינת הסוללות עומד כעת על שעתיים בלבד, כאשר המטען עצמו לצערי, עדיין גדול ומגושם. חדש וחשוב הוא כפתור ISO יעודי הנמצא במעלה המצלמה מאפשר לשנות את הרגישות באופן מיידי - איך היה אפשר בלעדיו? ואולי החשוב מכולם, תצוגת ISO קבועה בעינית הפנימית! כמה שרצינו כזו.

עוד ב-d-spot: סקירה - Nikon D80

נקודות בעייתיות

מספר נקודות בעייתיות בסדרת EOS 1 טופלו במצלמה החדשה. הראשונה היא מערכת המיקוד החדשה אשר שופרה לעבוד באור נמוך ובעייתי, זאת בניגוד למערכת ישנה בסדרת ה-EOS 1 שפשוט לא עבדה במקרי תאורה קיצוניים.

עוד אחד מהדברים היותר המציקים ב-EOS 1D Mark II היה התפריט ואופן הפעלתו. חלק מהתפריט היה

 מאוגד כתפריט לכל דבר, חלק אחר היה מאוגד כתפריט הגדרות אישיות והיה מצריך כניסה דרך אפשרות בתפריט הקודם.

תפריט שלישי ונוסף היה זמין רק בחיבור המצלמה למחשב האישי - שאריות מה-EOS 1 הקונבנציונלית. ואם לא די בכך, הפעלת אותו תפריט הייתה מסובכת ומסורבלת. היה צורך בלחיצה והחזקה של כפתורים שונים רק כדי נווט ולבחור הגדרות. קנון נפטרו מכל אלה.

איכות תמונה והסרת רעשים 

ה-CMOS מהדור השלישי של קנון מציג רמות רעשים נמוכת בצורה מגוחכת. קנון הצליחו להערים על חוקי הפיזיקה ולמנוע רעש פוטוני (סוג הרעש העיקרי בתמונה, שנוצר מכימות האור כפוף לחוקים סטטיסטיים). 

ביחס לקובצי Bayer Raw אחרים שראיתי עד היום, זה נראה טוב מאוד. לטענתם, עדשות המקרו צופפו טוב יותר יחד ושטח הפיקסל שחשוף לאור גדל, כך שיחס האות לרעש שופר במידה מסוימת בחיישן הזה.

כמו בכל מצלמה דיגיטלית, את הפלט של החיישן יש להעביר במערכת הסרת הרעשים כדי ליצור תמונה שתהיה “ראויה” לצפייה. וכאן אנחנו עוברים מהחיישן של ה-EOS 1D Mark III למעבד התמונה. בשנתיים האחרונות כל מצלמות הרפלקס של קנון היו מצוידות ב-DIGIC II, שנחשב לאחד המעבדים המתקדמים ביותר כשיצא. כיום, DIGIC II נחשב מיושן למדי, איטי ומציג תוצאות סבירות בלבד.

מנוע סוג 3 

DIGIC III כבר פועם בחלק ניכר מהמצלמות הקטנות של קנון ועכשיו אנחנו רואים אותו לראשונה במצלמת DSLR. על פי קנון DIGIC III מהיר יותר פי 1.5 מDIGIC II, ומסוגל לעבוד מידע Raw 14 bit במקום 12 bit, שיפור משמעותי ביותר. עוד חדש בDIGIC III הוא מנגנון הסרת הרעשים החדש, אשר מסוגל להסיר רעשים בצורה אגרסיבית על מידע הכרומטי (מידע הצבע המכיל רעש צבעוני) ולהסיר רעשים בצורה פחות אגרסיבית על מידע הלומה (מידע הבהירות המכיל גרעיניות ופרטים).

על פי תמונות שבחנו, מנגנון הסרת הרעשים החדש עובד נפלא, כאשר הוא מסיר רעש צבעוני כמעט לגמרי ומשאיר גרעיניות עדינה ויפיפה מבלי לאבד הרבה פרטים. הסרת רעשים אגרסיבית על מידע הצבע היא שיטה שאנו רואים רק בשנה האחרונה. אפשר לומר כי שיטה זו נעשתה חלק בלתי נפרד מהמצלמות העכשוויות, כך שקנון הייתה חייבת להשקיע ולבצע את המשימה כמו שצריך.

קצב צילום - משימה קשה 

קנון הציבו רף גבוה יותר לקצב הצילום. עם ה-EOS 1D Mark III החדשה, וקצב הצילום עומד על לא פחות מ-10 תמונות בשנייה. מצחיק שקנון כבר הגיעה לקצב הצילום הזה עוד בעידן סרטי הצילום, אלא שעם 36 (37 במקרה הטוב) חשיפות היה ניתן לצלם למשך 3.6 שניות בלבד.

הפעם הסיפור שונה מאוד, הזיכרון הפנימי של ה-EOS 1D Mark III החדשה מספיק למאה ועשר חשיפות בקובץ JPEG לפני שהמצלמה תתחיל להיחנק. וגם אז, תינתן לכם האפשרות לצלם תמונה כל כמה שניות. כדי להתמודד עם כמות התמונות ההיסטרית בשנייה קנון נאלצה לצרף ל-EOS 1D Mark III זוג מעבדי DIGIC אשר עובדים במקביל.

10 תמונות בשנייה 

כך שכל מעבד מסוגל לעבד, להערכתי, מעט יותר מארבע תמונות בשנייה כדי לפנות את זיכרון הבאפר (אחסון זמני בזיכרון) הפנימי, לשמור את התמונות על הכרטיס ולהציג את התוצאה על המסך. פתרון יצרתי ומעניין לבעיה עתיקה. אם מישהו חושב לרגע שקנון תצליח אי פעם לעבור את גבול העשר תמונות בשנייה, שיחשוב שוב.

הדבר תלוי לא פחות בצמצם של העדשה. מכיוון שהצמצם נסגר ונפתח בכל חשיפה, רוב העדשות לא יהיו מסוגלות לעמוד בקצב צילום כה מהיר. לכן בעתיד אנו עשויים לראות עדשות חדשות בעלות צמצם מהיר יותר. כבר היום, אני מאמין שניתן למצוא כמה עדשות EOS ישנות שלא יהיו מדויקות מספיק בקצב צילום כה מהיר. ישנן מגבלות נוספות, כמו מערכת המיקוד.

לטענת קנון, אם ברצונכם לקבל 10 תמונות בשנייה עליכם להעביר את אפשרות C. Fn 21 למצב שלוש, בו אין הבטחה כי מערכת המיקוד תגיע למיקוד מדויק. מצב זה מתאים ביותר לצלמים עיתונות, שתגובה מהירה חשובה יותר ממיקוד מושלם. יתר האפשרויות בתפריט, מספקות משקל גדול יותר למיקוד על חשבון קצת הצילום, כך שעשר תמונות השנייה אינן מובטחות.

אכזבה ראשונה 

דיברנו על מערכת הסרת הרעשים החדשה של DIGIC III שכל כך חשובה ומשמעותית בימים אלה. דיברנו על קצב הצילום המרשים והצורך לקבל באפר גדול. אולם כאן מגיעה האכזבה הראשונה שלנו מה-EOS 1D Mark III. בעזרת אפשרות C. FnII-2 בתפריט ניתן לכבות ולהדליק את מערכת הסרת הרעשים החדשה. כאשר היא כבויה, המצלמה תסיר רעשים פחות או יותר בשיטה הישנה, זו של DIGIC II, ותשאיר אחריה הרבה רעש צבעוני.

גם אנחנו חשבנו כי אין צורך בכלל לכבות את האפשרות הזו בתפריט וכי השיטה החדשה תהיה בחירה טובה יותר למען איכות מרבית ועכשווית (עם דגש על עכשווית). אך מסתבר, שזוג מעבדי ה-DIGIC III אינם מהירים דיים כדי לעבד תמונות עם מערכת הסרת הרעשים החדשה, וכמות התמונות שניתן לצלם ברצף יורד במידה משמעותית. לפחות במצלמה שהייתה זמינה לנו.

מסיבה זו קנון בחרה דווקא לכבות את שיטת הסרת הרעשים החדשה כברירת המחדל. משמעות הדבר היא שכרגע, בברירת המחדל, הצלם לא יקבל את האיכות המרבית האפשרית בקובץ הJPEG. אנו רואים זאת כבעיה חמורה. מצד אחד כולנו רוצים כמות נדיבה של תמונות בצילום רציף, אך מצד שני גם רוצים לקבל את איכות התמונה המתקדמת והעכשווית ביותר האפשרית. העובדה שלא ניתן לשלב ביניהן בעייתית מאוד. לדעתנו, קנון הרימו ידיים מעט מהר מידי בסוגיה הזו.

אני בטוח שהיה ניתן לחשוב על דרכים יצרתיות יותר לפתור את הבעיה. למשל, הגדרה בשם Automatic בתפריט הסרת הרעשים שכאשר היא מופעלת, המצלמה תתאמץ יותר בצילום יחיד ותשקיע פחות זמן עיבוד על תמונות שצולמו בצילום רציף. כך שאיכות התמונה תרד ככול שכמות התמונות בצילום רציף הייתה עולה.

אכזבה שנייה

האכזבה השנייה אינה דרמטית ומשמעותית כמו הראשונה. מאז ה-D2x Nikon וה-Nikon D200 אנחנו משתמשים בטריק קטן שעושה את החיים הרבה יותר קלים: בתפריט של שתי המצלמות ישנה אפשרות להגדיר את הכפתור המרכזי של הבורר להגדיל מיד את התמונה לבדיקת חדות באזור המיקוד הנבחר. האפשרות לבדוק חדות מיד על המסך, שימושית מאוד לדעתי.

החלק המשעשע יותר הוא חיבור המצלמה לאינטרנט. בעזרת WFT-E2 ניתן להתחבר למצלמה מכל דפדפן רגיל ולקבל את התמונה המוצגת, בצד האחורי של המצלמה. עם זאת לא ניתן לקבל תצוגה חיה בדפדפן או לשנות הגדרות, ניתן לבצע לחשיפה בלחיצה מהדפדפן ולקבל את התוצאה. נוסף על כך, ה-WFT-E2 מאפשר לעיין בתמונות בכרטיס הזכרון דרך הדפדפן ואף להורידן למחשב.

הביקורת פורסמה במקור באתר הצילום d-spot.

לכל סקירות המצלמות