פרידה אחרונה
השבוע, כשבולדוזורים מוטטו חלקים ניכרים מהמבנה המרכזי של תיאטרון הבימה, המשיכו שחקני התיאטרון הלאומי להציג על במות חלופיות ולהתגעגע הביתה. פרק אחרון בסדרה
לאלכס פלג אמרו שיחזור למבחני הכניסה של הבימה אחרי הצבא, אבל הוא התעקש ומאז הוא שם יותר מיובל. עידית טפרסון התברגה אל להקת השחקנים של התיאטרון הלאומי בקיץ 1985 והרגישה שהגיע אל משכן האלים. רוברט הניג נושם אוויר אחר כשהוא נכנס לאולם הבית של הבימה. השבוע, כשבולדוזורים מוטטו חלקים ניכרים מהמבנה שסופן בתוכו כל כך הרבה זכרונות, המשיכו שחקני הבימה להציג על במות חלופיות ברחבי תל אביב ולהתגעגע הביתה. "יש ערך היסטורי למקום הזה", אמר יעקב אגמון, מי שניהל את התיאטרון במשך שנים ארוכות, "הערך אינו מצוי במבנה אלא בזכרון של השחקנים שעובר מחדר לחדר, מאולם לאולם. זה מקום קדוש". על המילים האלה חותם בלי למצמץ כל מי שעמד אי פעם על בימת התיאטרון הלאומי. בפרק האחרון בסדרה "בקיפול" מנסים השחקנים של הבימה להסביר מדוע.
לפרקים הקודמים בסדרה:
לפנייה לכתב/ת 
הבימה, אחרי הבולדוזרים השבוע
צילום: שגיא קרפ
מומלצים
